 |
| הניידת כפי שצולמה מיד לאחר התאונה |
שוטר שהיה מעורב בתאונת דרכים עצמית לאחר שנרדם על ההגה בתום משמרת לילה, הורשע לפני ימים אחדים בנהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונת דרכים. על אף שהפרקליטות דרשה לפסול את רישיונו לחמישה חודשים, בית המשפט החליט להתחשב בו והסתפק בפסילה בת שבועיים בלבד.
השוטר, ותיק יחסית במשטרת פתח תקווה ומשרת במשטרה מזה כעשור, סיים ב-12 באוקטובר 2013 משמרת לילה ובסמוך לשבע וחצי בבוקר נהג בניידת משטרתית ברחוב זבולון המר בעיר. הוא הגיע לצומת מרומזר לצורך פנייה שמאלה בדרכו לתחנת המשטרה, אולם בהגיעו לפני הצומת איבד את השליטה על ההגה, סטה לכיוון אי תנועה משמאלו, עלה עליו והתנגש בעץ דקל.
בכתב האישום שהגישה עו"ד קרן בר מנחם צוין, כי כתוצאה מהתאונה נחבל השוטר קלות והניידת נפגעה באופן קשה בחזית. כך למשל התנפצה השמשה הקדמית כתוצאה מפתיחת כרית האוויר, הגלגל הקדמי נעקר עם הבולם, עץ הדקל נשבר ואפילו גדר בטיחות שהיתה מוצבת על אי התנועה נעקרה ממקומה. עו"ד בר מנחם לא שכחה לציין כי תנאי מזג האוויר והראות ביום התאונה היו טובים, והכביש היה יבש ותקין.
במהלך משפטו של השוטר, בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, כי נקודת המחלוקת היחידה בין התביעה לבין סנגורו של השוטר, עו"ד צפריר יגור, היתה משפטית. השוטר הודה בעובדות כתב האישום, אולם עו"ד יגור טען כי סעיפי האישום שיוחסו לו אינם הסעיפים הנכונים בהם היה מקום להאשימו. עו"ד יגור טען, כי היה מקום להאשים את השוטר בנהיגה בחוסר זהירות בלבד, ולא בעבירה של נהיגה בקלות ראש ורשלנות. הוא הוסיף וטען, כי הפרקליטות החמירה מדי עם מרשו רק בשל היותו שוטר, וכן בשל העובדה שהניידת ניזוקה קצת מעבר לפגיעה בפח.
 |
מנגד טענה הפרקליטות, כי אמנם המצב העובדתי מתאים לסעיפי החוק שהציע הסנגור, אולם לאחר בחינת חומר הראיות עלה כי נסיבות המקרה "מלמדות על רשלנותו של השוטר ועל הפרת חובת הזהירות מצידו ועל כן הוחלט כי המקרה מתאים יותר לנסיבות של נהיגה ברשלנות ולא נהיגה בחוסר זהירות". יש לציין בהקשר זה, כי בגין עבירה של נהיגה ברשלנות קבע המחוקק עונש של שנתיים מאסר ואף פסילת מינימום של שלושה חודשים, ואילו בגין עבירת הנהיגה בחוסר זהירות לא נקבע עונש פסילת מינימום.
השופטת אטליא וישקין קבעה בהחלטתה, כי לא נמצאה כל סיבה לסטיית הניידת, למעט דברי הנאשם עצמו בחקירתו במשטרה, לפיהם יתכן ונרדם בנהיגה. הוא הוסיף וסיפר, כי בטרם התרחשה התאונה, הוא עמד ברמזור אדום במצב ערנות וכי לאחר התאונה דיווח במכשיר הקשר שנרדם וגרם לתאונה. "עצם ההירדמות על ההגה מהווה ראיה לכך כי הנהג נהג באופן רשלני", קבעה השופטת וישקין. "יש מקום להניח כי נטל את ההגה לידיו בהיותו במצב אשר איננו יכול להבטיח לעצמו המשך השליטה ברכבו, בכך יש ביטוי לחומרת המעשה, ולרשלנות הגבוהה שיש בתאונה הנגרמת כתוצאה מהירדמות על ההגה… יש די ראיות להוכחת הנטען בכתב האישום והאלמנטים הדרושים לצורך הרשעה בהוראות החיקוק שיוחסו לנאשם נמצאים במלוא עוצמתן בראיות".
לאחר שהשופטת הרשיעה את השוטר, הפרקליטות ביקשה לגזור עליו חמישה חודשי פסילה בפועל. מסתבר, כי מלבד התאונה הנוכחית, עברו התעבורתי של השוטר כולל שמונה הרשעות תעבורה, ובעבר הוא אף הורשע בנהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים, בעקבותיה נפסל רישיונו למשך חמישה חודשים. לפני כשנתיים הוא אף הורשע בחציית קו הפרדה.
 |
 |
| עו"ד צפריר יגור | השופטת אטליא וישקין |
מנגד, עו"ד יגור טען כי יש להסתפק בשלילה על תנאי או לכל היותר לפסול את רישיונו לתקופה מקסימלית של שלושה חודשים.
השופטת וישקין קבעה אומנם כי מתחם העונש הראוי במקרה הזה צריך לנוע בין מינימום של שלושה חודשי פסילה ועד לחצי שנה בפועל, אולם מצאה לנכון לחרוג ממתחם הענישה, לדבריה בשל העובדה שלשוטר ותק נהיגה משמעותי מאז שנת 1996, ועברו – להוציא תאונת הדרכים בה היה מעורב – אינו מכביד. היא התחשבה גם בכך שהתאונה התרחשה לאחר שהשוטר היה במשמרת לילה בעת מילוי תפקידו, במצבו הכלכלי הקשה ובכך שהודה באחריות לתאונה בזמן אמת.
מלבד הפסילה בפועל ל-14 ימים, השופטת הטילה על השוטר פסילה על תנאי למשך שלוש שנים והוא אף חויב לשלם קנס כספי בסך 540 שקלים.
עו"ד יגור מסר בתגובה: "אני סבור שאם היה מדובר באזרח כלל לא היה מוגש כתב אישום. אני מצר על זה שגם שהוגש כתב האישום הפרקליטות עמדה על הרגליים האחוריות ודרשה עונש חמור שלא מתאים לנסיבות. אני שמח שבית משפט הסתפק רק ב-14 ימי שלילה".
