המשטרה משקיעה אינספור משאבים במלחמה נגד ארגוני הפשע, ובהצלחה לא מבוטלת, כך לפחות מכריזים דובריה ומפקדיה. אלא שבמקביל לכך, המשטרה לא מפסיקה לקדם הצעות חוק שיסייעו לה עוד יותר במלחמה הזו, גם כאשר הן באות על חשבון הפגיעה בזכויות הפרט והזכות למשפט הוגן במדינה בה אחוז הזיכויים הוא מזערי.
ועדת החוקה של הכנסת התכנסה השבוע (23 ביוני) לדיון נוסף בהצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני, שמבקש להעביר המשרד לביטחון פנים בהשראת אגף החקירות והמודיעין במשטרה. המשטרה מנסה לשנות את סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי אשר קובע, כי לסנגור ולנאשם קיימת זכות עיון בכל חומר החקירה הקיים. הצעת החוק מבקשת לקבוע בפקודת הראיות, כברירת מחדל, חיסיון מוחלט על החומרים המודיעינים בתיק חקירה. אם תתקבל ההצעה, חומרים מודיעינים לא יהוו עוד חלק מחומרי החקירה המועברים דרך קבע לסנגור עם הגשת כתב אישום, ותידרש פנייה מיוחדת לבית משפט כדי לקבל כל פריט מהם.
הצעת החוק גובשה בשנת 2012 במשרד המשפטים לאחר בקשות חוזרות ונשנות של המשטרה, ועל רקע קריסה של מספר תיקים פליליים ובראשם תיק רצח ביפו המוכר כתיק "בני הדייג". במהלך המשפט חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום לאחר שבית משפט המחוזי חייב את התביעה להעביר להגנה פרטים מתיק החקירה אשר היו חושפים את המקורות המודיעיניים אשר סייעו למשטרה לפענח את התיק.
לא רק תיקים של ארגוני פשיעה כוללים חומר מודיעיני מהותי. בתיק שבו הואשם קצין הביטחון של עיריית אשדוד בסדרה של הטרדות מיניות, דרשה ההגנה לחשוף את המקור המודיעיני שהוביל את המשטרה לנשים המוטרדות לכאורה, שכן הן לא פנו למשטרה מיוזמתן וכאשר העידו בבית המשפט התגלו סתירות מהותיות בעדויותיהן. לבקשת הסנגור, עו"ד מנחם רובינשטיין, בית משפט השלום באשדוד הורה לפרקליטות למסור את המידע הזה להגנה. תחילה שקלו בפרקליטות מחוז הדרום לגנוז את כתב האישום אולם בחודש ינואר הוחלט להגיש ערעור על ההחלטה והדיון בו ייערך ביום רביעי השבוע (2 יולי).
הצעת החוק קיבלה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ושר המשפטים לשעבר יעקב נאמן, בעיקר לנוכח התרבות ארגוני הפשע והגאות בפשיעה. אולם, סגנית נשיא בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, אשר ישבה בראש הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושאי חקיקה פלילית סירבה להעניק אור ירוק להצעה ואף התבטאה בחריפות כנגדה. "פעמים רבות אני תוהה, ביושבי כשופטת, כיצד הגיעו גורמי האכיפה לנאשם במקרה ספציפי", אמרה נאור לאחר שהוועדה שלחה את התנגדותה לשר המשפטים נאמן. "האם בעקבות חומר מודיעיני או בעקבות עדות. חשוב להכיר את התמונה בשלמותה כדי להבין את השתלשלות העניינים".
 |
 |
| ח"כ דוד רותם | ניצב מני יצחקי |
שרת המשפטים הנוכחית, ציפי לבני, שבעצמה יוזמת ומעודדת לאחרונה שורה של חוקים נוספים אשר נותנים רוח גבית לתביעה על חשבון זכויות אלמנטריות של ההגנה (ראו בהמשך), אישרה ליועץ המשפטי לשוב ולהעלות את ההצעה. וכך, שנתיים אחרי חוות הדעת הנחרצת של השופטת נאור נעשה השבוע ניסיון נוסף להגיש את הצעת החוק, מבלי שנציגי המדינה הזכירו את חוות הדעת של השופטת נאור, למרות שבדיון השתתפו נציגי היועץ המשפטי לממשלה אשר מכירים היטב את חוות הדעת הזו, ונציג בכיר של המשטרה, ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי.
מהצד השני מתייצב נגד ההצעה הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חימי. נציגי הפורום, עורכי הדין מנחם רובינשטיין וארז אבוהב, הגישו לוועדה את עמדתה הנחרצת של הלשכה נגד ההצעה. "הצעת החוק חותרת תחת עקרונות היסוד של המשפט הפלילי הישראלי והבין לאומי ומנוגדת מפורשות להלכת פסיקת בית המשפט העליון מימים ימימה". נכתב בנייר העמדה. לטענת חברי הפורום הפלילי, "הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ראיה חסויה תיחשף על ידי בית המשפט רק אם היא ראיה קבילה המעוררת ספק סביר", ציינו רובינשטיין ואבוהב, "אבל לא רק ראיה קבילה יכולה לשמש את הגנת הנאשם, גם ראיה חיצונית שלא משתלבת במארג הראיות יכולה לשמש לעזרת נאשם בפלילים".
בנוסף להתנגדות הפורום הפלילי, גם האגודה לזכויות האזרח והמכון הישראלי לדמוקרטיה יוצאים נגד. "הצעת החוק תפגע באופן חמור ובלתי מידתי בזכויות יסוד חוקתיות ובמיוחד בזכותו של נאשם להליך הוגן". נכתב במכתב שנשלח על ידי עורכות הדין אן סוצ'יו ולילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח. "טמונה בה קריסה של מנגנוני האיזונים והבלמים הקיימים כיום בפני השימוש בסמכות להטיל חיסיון על חומר חקירה, ולכן היא אינה עומדת במבחן החוקתיות".
גם במכון הישראלי לדמוקרטיה לא מוכנים לסכור את פיהם בשעה זו, והוציאו מכתב ליו"ר ועדת החוקה: "גם אם תכלית ההצעה הינה ראויה, יש לבחון האם היא מצדיקה הסדר משפטי המשתרע על מלוא החזית של העבירות הפליליות או שמא מתבקשת תפירה אדוקה יותר שתגביל את ההסדר לעבירות שעניינן פשיעה במסגרת ארגון פשיעה. להצעה מעין זו יאה האמרה לפיה, אין לירות בתותח על פשוש".
ההתנגדויות עשו את שלהן בשלב זה, נראה כי חברי הוועדה והיושב ראש ח"כ דוד רותם לא השתכנעו מעמדת המשטרה. הדיון אשר הסתיים בלא תוצאות נקבע להמשך ב-8 ליולי.
 |
 |
 |
| עו"ד אבי חימי | עו"ד מנחם רובינשטיין | עו"ד ארז אבוהב |
המשטרה על תקן ספק האינטרנט שלכם
מעבר לחוק על חיסיון חומר מודיעיני, ועדת החוקה עתידה להתכנס בקרוב לדיון נוסף בנושא דליק לא פחות – הצעות לתיקון חוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה, על בסיס המלצות ועדת השופט דב לוין ז"ל אשר פעלה בשנות התשעים. כבר בדברי ההסבר להצעת החוק בא לידי ביטוי הקונפליקט המרכזי – שאיפת המדינה להרחיב את אמצעי האכיפה אל מול הפגיעה האפשרית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הצעת החוק מתמקדת בסמכויות החיפוש והתפישה אשר נותנות למשטרה, אשר מנסה להתאים את עבודתה למהפכה הטכנולוגית. יוזמי ההצעה טוענים, כי בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות הדרמטיות בעשור האחרון יש לדון מחדש בהסדרת סמכויות האכיפה גם על מחשבים וטלפונים סלולרים.
אם חוק האזנות סתר מחייב את המשטרה בקבלת צו של נשיא בית משפט מחוזי או סגנו, הרי שלפי הצעת החוק החדשה כל שופט יוכל להנפיק למשטרה צו חדירה למחשב בכפוף לבקשה המפרטת את החומר המבוקש שלפי החשד נמצא במחשב. מעבר לכך שהשופטים נוהגים לאשר אוטומטית בקשות מסוג זה, לא תמיד יידרש בכלל צו שופט לפעולה הזו.
סעיף 79 להצעת החוק קובע למשל, כי בהתמלא תנאים מסוימים (חשד לביצוע עבירה מסוג פשע, או לשם הצלת חיי אדם) יכול גם קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה להורות על חיפוש במחשבו של אדם. על פי הצעת החוק, כל מי שיש לו גישה למחשב יוכל לסייע למשטרה להשתלט על המחשב מרחוק, לרבות ספק שירותי האינטרנט או ספק שירותי האחסון.
מחלוקת ציבורית נוקבת נגד הפגיעה בפרטיות מתרחשת בימים אלה על רקע תוכנית המדינה להקים מאגר ביומטרי. במקרה הזה אין מדובר בהמצאה טכנולוגית חדשה, אלא בתוכנית חקיקתית סדורה של משרד המשפטים, בשם המאבק בפשיעה. השרה לבני אולי נשבעה להילחם בארגוני הפשע, כמו גם השר אהרונוביץ', אולם לאחר עיון בהצעת החוק אפשר לשאול האם בשם המאבק (המוצדק) יש לאבד את מרכיבי הצדק וההגינות בהליכי החקירה והמשפט?
צו חיפוש סמוי – יהיה דבר כזה
סעיף 22 להצעת החוק מעורר תרעומת של ממש בגופי זכויות האדם. במצב הקיים, המשטרה רשאית לבצע חיפוש רק באמצעות צו חיפוש חתום על ידי בית משפט, ובנוכחות אדם הקשור לבעלי המקום. המשטרה רשאית לערוך חיפוש ללא צו רק במצבי חירום – כאשר אדם פונה אליה לעזרה, כאשר ישנו חשד סביר לביצוע עבירה מסוג פשע או כאשר נערך מרדף אחרי עבריין נמלט.
התיקון לסעיף הזה בחוק מציע לאפשר לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, באישור נשיא בית משפט מחוזי או סגנו, לבצע "צו חיפוש סמוי" – משמע, חיפוש שלא בנוכחות אדם המתגורר במקום, ואף בלא ידיעת בעל הבית, בתנאי שביצוע החיפוש הסמוי הינו חיוני, והחיפוש ייפגע אם הוא יבוצע באופן גלוי.
חלקו השני של התיקון מרחיק לכת אף יותר, "צו סמוי" שכזה יינתן גם לחיפוש במשרדו של בעל מקצוע הנהנה מחיסיון, עורך דין, רואה חשבון, עיתונאי וכדומה, אם שוכנע שופט כי ישנו חשד סביר שבעל המקצוע מעורב בעבירת פשע חמור. בכל מקרה, בקשה לחיפוש סמוי במשרד עורך דין תוגש לבית משפט רק באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.
"זה לא רק האח הגדול, זו מדינת משטרה", מתרעם עו"ד אבוהב, "נותנים למשטרה כוח בלתי מוגבל לעשות מה שהם רוצים. זה מרחיק לכת. החיסיון הוא של הלקוח אבל אם החוק יתקבל כל אחד יוכל להסתכל בחומר שבמשרדי?" מזדעק עו"ד אבוהב. "לא יהיה יותר חיסיון על חומרים של לקוחות אשר מוחזקים אצל סנגורים. היועץ המשפטי והפרקליטות הם אלה שיקבעו מהו חומר חסוי בידי הסנגור, אבל הפרקליטות היא צד לעניין, היא מעוניינת בהרשעה, אז איך היא זו שתקבע על מה יש להטיל חיסיון? זה מופרך. גם בדיון שהתקיים בכנסת נציגי המשטרה סיפרו סיפורים בלי שטרחו לספק נתונים אמפיריים. עיקר טענתם היתה שהאינטרס הציבורי נפגע מפני שנחשפת כמות גדולה של חומר מודיעיני, האם זו סיבה לשנות חוק במדינה המתיימרת לכונן חוקה?".
למתנגדים יש למה לקוות, שכן ההצעה החדשה עולה לדיון בדיוק שבוע לאחר שוועדת חוק, חוקה ומשפט החליטה להסיר מסדר היום דרישה דומה של המדינה – לחייב עורכי דין לדווח על עבירות של לקוחותיהם. ההחלטה התקבלה לאחר שלשכת עורכי הדין ניהלה מאבק ממושך של שנים בדרישות אלו עקב חשש דומה מפגיעה בחיסיון לקוחות.
ציפי ליבני על תקן שרת המשפטים הליברלית שלכם
 |
| ציפי לבני |
ובחזרה לפוליטיקאית ציפי לבני, נראה כי שרת המשפטים מבקשת לבסס את מעמדה כלוחמת בפשע המאורגן על חשבון פגיעה בערכים ליברליים בסיסיים, ערכים שהיא לכאורה מייצגת בצדדים אחרים של האג'נדה שלה.
בחודש שעבר היא רמזה על כך בפייסבוק שלה אחרי שנמסר על מטען חבלה שהוסתר בבית ספר בפתח תקווה. "מי שמסוגל להטמין מטען שיפגע בילדים אין לו עמוד שדרה מוסרי. כולנו במערכת אכיפת החוק – פרקליטות, משטרה, בתי משפט – פועלים בכוחות משותפים ללכוד אותו ולעמידו לדין במלא החומרה", כתבה לבני ופספסה בגדול, שכן מי שנאשם בהסתרת המטען הוא לא אחר מאשר איש מערכת החינוך, אזרח נורמטיבי האחראי על חוגי ספורט במוסד החינוכי, שחיפש לקוחות למטען בסביבה של ארגוני הפשע, לשווא.
השרה ציינה עוד: "לאחרונה קידמנו, יחד עם המשרד לבטחון פנים שורה של חוקים שיסייעו לגורמי אכיפת החוק ויעניקו להם כלים נוספים וחיוניים במלחמה החשובה שלהם בפשע המאורגן. למען הביטחון האישי של אזרחי ישראל אין לנו כוונות לגלות סלחנות או נחמדות, אלא נחישות וכוח", כתבה לבני בפייסבוק אבל תגובתה לפניות "פוסטה" לא התקבלה.
 |
|
"כיצד יוכיח אדם אחד את שליטתו על אדם אחר, וינסטון?" ג'ורג' אורוול- מתוך הספר "1984" |
