 |
| למי אכפת מה קורה מאחורי הסורגים? |
צפיפות בלתי נסבלת, עזובה פיסית קשה ותנאי תברואה ירודים, הפרת זכויות בסיסיות של אסירים, כבילה והחזקה בהפרדה שלא לפי תנאי החוק, המשך הזנחת מערך הטיפול ואי מתן אמצעי שיקום – כל אלו ועוד הן הרעות החולות של שירות בתי הסוהר, המודגשות גם בדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית על מתקני הכליאה בישראל בשנת 2016.
הדו"ח שהוגש (9.7) לנשיאת בית המשפט העליון, שרת המשפטים, השר לביטחון הפנים, היועץ המשפטי לממשלה ונציבת שב"ס, אינו מחדש הרבה מהבחינה הזו שחרף חשיבותו והתמונה העגומה שהוא מציג, הוא דומה לדו"חות שמוצגים מדי שנה. ביקורת קשה נמתחת גם על הנהלת בתי המשפט, בשל תנאי התאים בהם מוחזקים עצורים לפני דיונים, המביישים את המושג "היכלי הצדק", ובהקשר זה ניתן לומר כי השופטים מבחינתם לא משמיעים את קולם חרף תלונות יומיומיות של עצורים ואסירים על התנאים הקשים. עוד לא קם השופט אשר שחרר עצור או אסיר שהתלונן על כך שהוא כבול שעות ארוכות.
אלו כמה מהנתונים הבולטים בדו"ח.
 |
| הפרדה ארצית. כלא איילון |
שב"ס: אגפי הפרדה
מחנק באיילון, סירחון בהדרים
לפני חמש שנים פרסמה הסנגוריה הציבורית את דוח "מופרדים מזכויותיהם" בנושא החזקת אסירים בהפרדה. על פי ביקורים רשמיים של נציגי הסנגוריה הציבורית בשב"ס, גם אחרי חמש שנים אין שינוי ניכר.
ב-11 מתקני כליאה נמצא כי תנאי אגפי ההפרדה בין מחפירים ללא ראויים למגורי אדם. באגף ההפרדה בכלא איילון, למשל, מתוארות על ידי המבקרים מטעם הסניגוריה הציבורית, תחושות מחנק וחום כבד. בתאים אין חלונות והקירות מלאי עובש. גם אגף הבידוד במצב דומה: התאים צפופים וחנוקים בצורה קיצונית, מוזנחים ומלוכלכים. השירותים והמקלחות במצב תברואתי ירוד.
בבית מעצר הדרים, אגף "השגחה וענישה" בנוי כמסדרון ארוך ללא חדירת אור יום. בתאים עובש וריח של עשן סיגריות. המבקרים ציינו כי לאורך הביקור במקום התקשו לנשום. באגף אין חצר והכלואים ספונים בתאיהם 24 שעות ביממה, ואינם זוכים לממש את זכותם אף לשעת טיול. כאסירים אחרים בהפרדה הם אינם משתתפים בפעילויות חינוך או תעסוקה. מבקרי הסנגוריה הציבורית קוראים לסגור את אגף ההשגחה ב"הדרים" לאלתר: "נוצר מצב אבסורדי", נטען. "בעוד ששב"ס כולא כלואים באגף זה במטרה לשמור על שלומם ולמנוע מהם לפגוע בעצמם, עצם החזקתם באגף מחמירה את מצבם הנפשי ופוגעת בזכויותיהם החוקתיות והחוקיות לתנאי כליאה הולמים, לבריאות ולכבוד אנושי מינימלי".
לאחרונה פורסם ב"פוסטה" על תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר אשר אמור לפחות להגביר את הביקורת השיפוטית על כליאה בהפרדה.
נתוני הצפיפות
בכלל מתקני שב"ס שוררת עדיין צפיפות המגיעה לשטח מחיה של עד 3 מ"ר לכלוא, לעומת 6-12 מ"ר לפי הסטנדרט במדינות מערביות. במרבית התאים יש יותר מארבעה אסירים (בניגוד לתקנות שנקבעו) ובחלק מהמקרים, אף יותר מעשרה בתא. בחודש שעבר קיבל בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח. פסק דין של השופט הפורש אליקים רובינשטיין קבע כי על שב"ס לוודא בתוך 9 חודשים כי כל האסירים יזכו לשטח מינימלי של 3 מ"ר, ובתוך 18 חודשים 4 מ"ר (או 4.5 מ"ר עם השירותים והמקלחת). "יש לקוות כי בעקבות החלטת בג"ץ תגובש תוכנית מערכתית אשר תבטיח את העמידה ביעדים שנקבעו, באמצעות שיפוץ וסגירה של אגפים בהם התנאים קשים במיוחד, ופיתוח ויצירת מסגרות חלופה למעצר ולמאסר", נכתב בדו"ח הסנגוריה הציבורית.
שיקום: רק 10 אחוז בטיפול פרטני
בשנת 2012 אישרה הכנסת בחקיקה כי לכל אסיר זכות להשתלב בפעילויות שיקום, חינוך ופנאי, ועל שב"ס הוטלו חובות בעניין. דו"ח הסנגוריה קובע, בהמשך לדו"חות קודמים, כי הוראות החוק אינן מיושמות וקיים מחסור בעובדים סוציאליים ובתוכניות שיקום.
בכלא השרון, למשל, כל עובד סוציאלי אחראי לכ-60 אסירים, ומיעוט התקנים מגביל מאוד את שיקום הכלואים ומתן מענה לצרכיהם. אחוז המשתתפים בקבוצות טיפוליות נמוך ביחס לכלל הכלואים ורק כ-10 אחוז מהאסירים בכלא מקבלים טיפול פרטני עם עובדת סוציאלית.
 |
| אסירים וסוהרים מאבדים שליטה |
כבילת אסירים כענישה
ב-7 מתקני כליאה התגלו מקרים בהם אסירים נכבלו למיטותיהם לשעות ארוכות, למטרות ענישה לכאורה, ולא לריסון בלבד, ובניגוד לחוק. בכלא אופק נמצא כי שני קטינים נכבלו למיטה למשך 37 שעות, בעקבות אירוע הצתה. על פי היומן, הקטינים שוחררו מדי ארבע שעות למשך שעתיים ונכבלו שוב. באירוע נוסף שהתרחש מספר ימים לאחר מכן נכבלו שני נערים למשך עשר שעות רצופות.
ליקויים במתן טיפול רפואי
ב-13 מתקני כליאה נתקבלו תלונות הנוגעות לטיב הטיפול הרפואי וזמינותו. בכלא אופק, שוב, נמצא כי קטין אשר עבר אירוע אובדני לא נבדק על ידי פסיכיאטר במשך שבועיים מיום האירוע. מפקד בית הסוהר מסר כי הפסיכיאטר של בית הסוהר לא היה זמין, מאחר והיה במילואים ולאחר מכן טס לחו"ל.
תלאות הטלטול בפוסטות ובהמתנות
עוד סיפור על מה שהיה הוא שיהיה. למרות שינויים שהוכנסו בתהליך הובלת כלואים על ידי יחידת "נחשון", המצב עדיין רחוק ממשביע רצון. כלואים עדיין מדווחים על שעות השכמה מוקדמות במיוחד לקראת הבאתם לדיונים, סביב השעות 3:00-2:00 לפנות בוקר, וחזרתם למתקנים רק לקראת שעות הלילה המאוחרות, לאחר יום של נסיעות מתישות. במסגרת הובלתם, נחשפים האסירים לתנאים קשים וסבל כתוצאה ממחסור בשעות שינה, זמני המתנה ממושכים, נסיעות האורכות שעות, ובמהלכן הם כבולים בידיים וברגליים, וצפיפות ותנאים פיזיים קשים במתקני השהייה הזמניים.
בתאי ההמתנה באגף המעבר בכלא איילון, למשל, מתוארים תנאי היגיינה קשים, בדיוק כפי שתוארו בשלל דו"חות ב-30 השנים האחרונות. התאים מזוהמים ושורר בהם חום כבד. בכל תא מותקנים שירותי כריעה. השירותים מלוכלכים מאוד ונודף מהם ריח קשה מנשוא. שאריות מזון ואשפה מפוזרות סביב, על פי המתואר בדו"ח.
 |
| שעות נסיעה מתישות כבולים ידייים רגליים |
מתקני מעצר בבתי המשפט
תנאי ההיגיינה הירודים במתקני שב"ס, מאפיינים לפי המתואר גם חלק ממתקני המעצר בבתי המשפט. מבקרי הסנגוריה הצבורית ביקרו בתאי העצורים בעשרה בתי משפט. תנאים קשים במיוחד נמצאו במתקני המעצר בבית משפט השלום בירושלים ובבית משפט השלום בחדרה. בדו"ח מתוארות תחושות מחנק ואי-קיום תנאים הולמים למפגש עו"ד-לקוח המתחייב במקום מעין זה. בבית משפט השלום בעכו, המבקרים התרשמו מצפיפות קיצונית בתאי המעצר, שנועדו להחזיק עד 13 כלואים בתא של 8 מ"ר.
בחמישה בתי משפט, קיימים שירותי כריעה לעצורים ("בול פגיעה"). בבית המשפט המחוזי בירושלים השירותים מלוכלכים הכיור שבור, ואין הפרדה מספקת ביניהם לשאר חלקי התא.
לפני כמה חודשים נדרש לנושא אף בית המשפט העליון, שגם בהיכלו המפואר הותקנו לאסירים שירותי "בול פגיעה". מנהל בתי המשפט טען בתגובה לעתירה בעניין כי "מבחינת היגיינה, שירותים כאלה עדיפים על שירותים עם אסלה, אולם הוחלט להתקין אסלות בכלל תאי המעצר בכל בית משפט בו ייערך שיפוץ".
 |
| הסנגור הציבורי הראשי עו"ד יואב ספיר |
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, התייחס בסיכום הדו"ח כי תמונת המצב מטרידה ומציגה פגיעה מתמשכת בכבוד האדם של עצורים ואסירים. "ההומניות של חברה נמדדת ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד", כתב עו"ד ספיר. "החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת את שיקומם. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דו"חות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדו"ח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".
תגובת שב"ס:
