 |
| לא כל גבר מחמיא הוא אנס פוטנציאלי (אילוסטרציה) |
יש משהו צורם דווקא בקולן של נשים בשיח הציבורי – החיוני, ואם לחדד: ההכרחי – בנושא הטרדה מינית. הנשים משדרות בו חולשה במקום כוח, היגררות במקום הובלה. במקום לנהל ולהוביל מאבק חברתי, בראש ובראשונה ברשתות החברתיות, הנגישות, הזמינות ובעלות כוח חשיפה והשפעה עצומים – שעיקרו עידוד וחיזוק הנשים להיאבק על הרשעת גברים בגין הטרדה מינית בכלל ומעשים מגונים בפרט – הן בוחרות להעצים דווקא את הקול שמניא אותן מלעשות זאת, בטענה כי החקירות וההכרח להתעמת עם "הצד השני" מעליבות, מבזות ומשפילות אותן, מערטלות אותן מכבודן העצמי. זאת בתהליך שעבורן, כך הן מציגות זאת, עלול להיות בבחינת "אונס שני".
נשים כיום הן חזקות מספיק כדי להתמודד הן עם הטרדה מינית מילולית, והן חלילה עם מעשים מגונים. יש כיום מרכזי סיוע לנשים. יש להן אוזן קשבת ויד תומכת.
תלונותיהן של לא מעט (בלשון המעטה) נשים על אמירות של גברים, שבהן הן מפגינות מיומנות מרשימה בניפוח זבובים ובהפיכתם לפילים, לא מחזקות את מאבקן בנושא ההטרדות המיניות אלא מחלישות אותו. לא כל גבר שמחמיא על החזה של אישה, בין אם ה"מחמאה" (במירכאות או בלעדיהן) נראית לא כביטוי של חיזור אלא נתפסת כסוג של הטרדה מינית, מצדיקה להפוך את הגבר לאנס פוטנציאלי. חשוב שנשים יבינו את חשיבותה של ההבחנה, החיונית להבנת מהותם של הבדלים בין אמירות לבין מעשים, וחשובה ביותר למאבקן בנושא הטרדה מינית. בין מעשה שהוא, על פניו, בבחינת עבירה פלילית (אשר המקום לברר ולחקור אותה הוא, מה לעשות, בבית המשפט) לבין אמירות או התנהגויות גסות, מכוערות, נפסדות, אשר אין עוררין על זכותן של מושאי האמירות, הנשים, לסלוד מהן, להוקיען, לגנותן ולהגן אל כבודן כנשים בפרט וכבני אדם בכלל.
לא רק ההוויה קובעת את התודעה. גם הלשון. לכן כה חשוב לדייק במונחים. באווירה הציבורית, המתלהמת, המתבהמת והמזדהמת בשיח שוביניסטי מקומם – ולא אחת מגעיל ומבחיל – חשיבות הדיוק היא קריטית ליכולת להפריד בין מה שהוא פסול ונפסד לבין מה שהוא פלילי בעליל.
 |
| עו"ד נוגה ויזל |
חרף תחושת התיעוב המוצדק שנשים שחשות עצמן מוטרדות מינית גם מאמירות בלבד, חשוב שדווקא הן – הקרבנות הפוטנציאליות – יבחינו ויבדילו בין אמירה, מכוערת, נפסדת ומגעילה ככל שהיא, לבין מעשה פלילי, שעל מי שעושה אותו לעמוד לדין ולהיענש בגינו.
הזכות לקיים שיח ציבורי שקוף ואפקטיבי כרוך בחובה של הנשים לכונן אותו על בסיס מוצק, שעיקרו ומהותו הוא ההבחנה בדרגות שונות של טוב ורע, של אסור ומותר, של שלילי ופלילי. הבחנה זו תחדד, תדגיש ותעצים את התביעה הלגיטימית והמוצדקת מאין כמוה של נשים לשוויון עם גברים. היא תהיה ביטוי לה. לנשים אין אפשרות להרפות מהמאבק, אשר ניטש כל העת במרחב הציבורי, בכל מקום שבו מתקיימים מפגש וחיכוך בין גברים לנשים.
יש לנו דרך ארוכה לגמוא, עבודה רבה לעשות בתחום שהוא בנפשנו – גופנו. את המאבק בנושא הטרדה מינית עלינו, הנשים, לנהל באומץ, בתעוזה, בתבונה, בתנופה, תוך זיקוק רעשי הרקע השונים והתמקדות בקול האנושי, הצלול והמדויק – הקול הקורא לשמירה על טוהר גופנו, על זכותנו ועל חובתנו לא לאפשר לאיש לחלל, לבזות ולהשפילו אותו, במלה שלא תיאמר ובמעשה שלא ייעשה.
