כשני שליש מתיקי הפרקליטות נסגרים בהסדר טיעון

פרקליט המדינה שי ניצן

ארבעה אחוז מההליכים הפליליים בבתי המשפט ב-2015 הסתיימו בזיכוי. 83 אחוז מהתיקים הסתיימו בהרשעה: ב-68 אחוז ההרשעה היא במסגרת הסדר טיעון וב-15 אחוז מהתיקים בתום הוכחות. שישה אחוז מהתיקים הסתיימו ללא הרשעה, אף שבית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה. כך עולה מהדו"ח שפרסמה פרקליטות המדינה לסיכום שנת 2015.

זו פעם ראשונה שהפרקליטות מפרסמת דו"ח שנתי יזום לציבור על פעילותה – וללא ספק זו תוצאה ישירה של דו"חות הביקורת שפרסמה הנציבה לשעבר הילה גרסטל. לאחר שהפרקליטים והנהלת הפרקליטות תקפו את גרסטל על "הביקורת הבלתי הוגנת", וחבטו בה עד שנאלצה לעזוב, הנה בכל זאת מתברר שתובנה אחת מעבודתה של גרסטל לפחות הם בכל זאת הפנימו – דרישתה, שהיא גם דרישת הציבור, לשקיפות, תקינות ומתן דין וחשבון.

"דו"ח זה מהווה אבן דרך משמעותית בתהליך שמבצעת הפרקליטות בשנים האחרונות, של מעבר לניהול מבוסס נתונים, והוא מתפרסם כחלק מעיקרון השקיפות", כך פרקליט המדינה שי ניצן, בתחילת הדו"ח, מדגים את השיח החדש. "תהליך זה", כותב ניצן, "אשר החל בהטמעת המערכת הממוחשבת הייעודית לניהול תיקי הפרקליטות (מערכת תנופ״ה), מאפשר לראשונה הפקת נתונים בפילוחים רבים ומהווה כלי ניהולי המאפשר להנהלת הפרקליטות לקדם תהליכי התייעלות".

ניצן מביע גאווה על תוצאות פרויקט קיצור משך הטיפול בתיקים בפרקליטות (תיקי מב"ד שממתינים להחלטה על הגשת כתב אישום או גניזתם). מלאי התיקים הממתינים להחלטה בפרקליטות יותר משנתיים ירד בכ-90 אחוז מ-1,200 תיקים בסוף שנת 2013 ל-116 תיקים בלבד בסוף 2015. מלאי התיקים שפתוחים בין שנה לשנתיים ירד ב-50 אחוז (מ-2,245 תיקים ל-1,164 תיקים). "בהתחשב בכוח האדם המוגבל ובכך שמדי שנה נפתחים בפרקליטות כ-30אלף תיקים, מדובר במשימה לא פשוטה", אמר ניצן.  

בפרקליטות 950 פרקליטים ו-1,750 עובדים בסך הכל (כולל מתמחים ועובדי מנהלה). שני שליש מהפרקליטים הם נשים, ואחוז הנשים בהנהלה הבכירה של הפרקליטות עומד על 55 אחוז, גבוה משיעור הנשים הממוצע בקרב ההנהלה הבכירה בשירות המדינה – 38 אחוז. הפרקליטות היא גוף צעיר יחסית: בחמש השנים האחרונות נקלטו בה למעלה מ-260 פרקליטים חדשים ומחצית מהפרקליטים כיום בני פחות מ-39.

5,300 כתבי אישום

הפרקליטות מטפלת ב-10 אחוז מהתיקים הפליליים, העוסקים בעבירות החמורות ביותר. יתר התיקים מטופלים בעיקר על ידי התביעה המשטרתית. בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה במספר תיקי החקירה המועברים לפרקליטות. ​ב-2015 הועברו לעיון הפרקליטות 37 אלף תיקי חקירה. כ-26 אלף תיקים נסגרו מבלי שהוגש בהם כתב אישום. 22 אחוז מהתיקים נסגרו משום שהועברו לטיפול התביעה המשטרתית. 78 אחוז מהתיקים נגנזו, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הינן חוסר ראיות (59 אחוז), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (22 אחוז) וחוסר אשמה (12 אחוז).

במהלך שנת 2015 הוגשו על ידי הפרקליטות כ-5,300 כתבי אישום לעומת 5,650 כתבי אישום ב-2014. 36 אחוז מכתבי האישום הם בעבירות אלימות, 13 אחוז בעבירות מין, 10 אחוז בעבירות הונאה, חמישה אחוז עבירות סמים וחמישה אחוז עבירות המתה (רצח, הריגה, גרימת מוות ברשלנות). כתבי האישום של הפרקליטות הוגשו נגד 7,650 נאשמים גברים ורק נגד 65 נאשמות. כלומר, שיעור הנשים הנאשמות בתיקים חמורים הוא פחות מ-1 אחוז.

הפרקליטות טיפלה ב-3,400 ערעורים פליליים שהוגשו ב-2015 לבתי המשפט המחוזיים ולבית המשפט העליון. הערעורים הוגשו הן בתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה על ידי יחידות הפרקליטות, (בשליש מהערעורים) והן בכאלה שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית. מרבית הערעורים הם על גזר דין בלבד. מבין ערעורי המדינה, 30 אחוז התקבלו ו-11 אחוז התקבלו חלקית. מבין ערעורי הנאשמים, התקבלו רק 16 אחוז ו-18 אחוז התקבלו חלקית.

אכיפה כלכלית משולבת

"בשנים האחרונות, כחלק מאסטרטגיה ארגונית, מרכזת הפרקליטות מאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת באמצעות אכיפה כלכלית. כחלק ממאמצים אלו, שמה לה הפרקליטות כיעד מרכזי להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי", נכתב בדו"ח.

החל מסוף שנת 2011 הוקמו חוליות אכיפה כלכליות במחוזות הפרקליטות. בשנת 2015 הוקמה חוליית אכיפה כלכלית במחוז תל אביב, המטרה: הגברת החילוטים – העברה למדינה של רכוש שקשור לעבירות, או רכוש עבריינים שהולבן. חוליות אכיפה כלכלית בהקמה קיימות במחוז צפון ובמחוז ירושלים. החוליות מונות לפחות שלושה פרקליטים: אחד, פרקליט מומחה בתחום הפיסקאלי; שני, בעל מומחיות בתחום הלבנת הון וארגוני פשיעה, ושלישי בעל מומחיות בתחום האזרחי מנהלי.

בשנת 2015 נתפס זמנית רכוש בשווי 548 מיליון שקל, והוגשו בקשות לחילוט בשווי 575 מיליון שקל. היקף תפיסות דומה נרשם בשנת 2014 אולם לאורך השנים האחרונות נרשמת עלייה ברורה בשווי התפוסים על ידי המדינה ובהיקף הבקשות לחילוט.

לפי הדו"ח, 70 אחוז מהרכוש והכספים שהפרקליטות מבקשת את חילוטם אכן נלקחים מהעבריין בהוראת בית המשפט בסופם של הליכים – אם באמצעות חילוט, ואם באמצעות קנסות או גביית מס אזרחית. בשנת 2015 חולט רכוש עבריינים בשווי 83 מיליון שקל, לצד 129 מיליון שקל שנגבה מהם בעיקולי מס ו-9 מיליון שקל בקנסות.

בשיתוף הפרקליטות האזרחית ורשויות אכיפה שונות, מתבצעים מבצעי אכיפה משולבת (פרויקט "מניפה"), שמטרתם פעולה מרוכזת של כלל גופי האכיפה ושל רשויות אזרחיות שונות נגד ארגוני פשיעה ועבריינים מוכרים בכל מחוז. המבצעים המתואמים מסייעים לסילוק פולשים ממקרקעין, לגביית חובות מסים והוצאה לפועל, לאיתור גניבות חשמל, פגיעה בתשתיות והפרות של חוקי הסביבה.