 |
| כולם מדברים על שחיתות. משתתפי הפנאל |
כנס לשכת עורכי הדין בראשות דורון ברזילי ננעל אמש במלון רויאל ביץ' באילת בטקס הענקת אותות הוקרה לאישים מעולם המשפט, בהם הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר.
אחד המושבים האקטואליים בכנס עסק בשחיתות השלטונית תחת הכותרת "מושחתים נמאסתם", והשתתפו בו כמה מבכירי פרקליטי הצווארון הלבן המלווים את מצעד הפוליטיקאים בבתי המשפט.
"להבנתנו מקריאת מודיעין יש לנו איים של שחיתות. אין בישראל שחיתות גורפת", כך טען ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, שלקח פסק זמן מכל הפרשות הבוערות וירד לאילת. "אנחנו מגלים חוסר סובלנות בעיקר כשיש חיבור בין שחיתות שלטונית לפשיעה אלימה", אמר יצחקי, "אז אנחנו מורידים כפפות ומפעילים את כל היכולות שלנו. יש לנו ידיעות כמעט בלי סוף. יש לנו מספר פרשיות שהן בתהליכי הבשלה. אני חושב שהטיפול של המשטרה בשחיתות הוא עמוק".
יצחקי העדיף לדבר בתחום השחיתות על פרשיות ש"התקררו" כמו פרשת 242 (פאינה קירשנבאום, עסקני "ישראל ביתנו" ולוביסטים). "אנחנו רואים מינויים לא ראויים, בעיה במכרזים, בעיה בתקציבים ייחודיים, בעיה בזה שאנשים נשארים באותו תפקיד שנים, בחוסר ביקורת, בממשק עם גופים פליליים שמזהים ואקום וחודרים למקבלי ההחלטות".
עו”ד אבי אודיז, מנחה הפאנל: "יש תחושה שלנו, בציבור, שחייבים להיות מושחתים כדי להגיע לעמדת כוח שלטונית ופוליטית, ושאם מישהו לא מצטייר כמושחת הוא נתפס כנעבך".
 |
| עו"ד אבי אודיז |
עו"ד נווית נגב: "יש קושי ובלבול גדול, חוסר אבחנה בין שחיתות אמיתית לבין התנהגויות לא ראויות, לא נורמטיביות ולא אסתטיות. לתקשורת יש תרומה בנושא. יש חוסר אבחנה, ואנחנו כבר לא יודעים מה מושחת ומה לא. אנחנו לא מנחים אנשים מראש איך להתנהג – רואים את זה בהעמדה לדין של ראשי ערים, כשחלק מהתיקים הם בתחום האפור. האם כולם נולדו מושחתים, או שהסיטואציה של להיות ראש עיר מעוררת המון שאלות ואנשים לא יודעים איך להתנהג בסיטואציות האלה? קל לבוא בדיעבד ולשפוט, וקשה להגדיר מראש איך להתנהג".
עו"ד רועי בלכר, שייצג את ראש הממשלה אולמרט, בין היתר, טען כי "בתיקים מגה תקשורתיים יש לתקשורת משקל עצום. לדוגמה בסיבוב הראשון בירושלים בתיק טלנסקי, אולמרט זוכה ואז כתבו בתקשורת שהשופטים מושחתים. כשהתיק חזר למחוזי, שופטת שלא היתה בהרכב המקורי הרשיעה אותו ובחרה לכתוב עמודים על עמודים למה היא היתה מרשיעה גם בסיבוב הקודם. בפרשה גדולה ומשמעותית אחרת, אחד הכתבים ליווה מדי יום את המשפט וכתב בצורה שאוהדת מאוד את השופט, ואז פעם אחת הוא מתח ביקורת על יחסו של השופט לאחת העדות. בדיון הבא השופט הסתכל על הכתב כל הזמן ואמר משהו כמו "הייתי בסדר?".
 |
| עו"ד רועי בלכר |
ויכוח מעניין, עם טוויסט מפתיע בסוף, פרץ בשאלה – האם אריה דרעי ראוי לשוב ולהתמנות לשר. עו"ד רועי בלכר, שכאמור מייצג את אולמרט, טען: "כאזרח אני חושב שדרעי לא ראוי להיות שר עד סוף חייו. קראתי את חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה בעניין והיא אבסורדית. הוא כתב שיש פנים כאלה ואחרות לנושא. מבחינה משפטית זה פארסה. יש דברי חקיקה שקודמו בכנסת הקודמת לפני שהיא התפזרה. היה רצון להרחיב את הצינון (לאחר הטלת קלון) ל-14 שנים, אבל זה עדיין בעייתי. אם אדם מורשע באונס הוא יכול להיות עכשיו שר?".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי: "היועץ מתקשה להגן על המינוי ומציג את הקשיים שיש, אבל חוות הדעת בסוף קבעה שאין מניעה משפטית במינוי. יועץ משפטי לא אמור לקבוע מה 'ראוי או לא ראוי' מבחינה אזרחית. כיועץ משפטי זה לא התפקיד שלי".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "בטח שזה התפקיד שלך. משהו רע קורה לחברה הישראלית. בבחירות המוניציפאליות האחרונות ראינו שלושה ראשי ערים שבית המשפט הרחיק אותם פעם נוספת. לפני 30-35 שנה מי שרק היה חשד נגדו, היה שולח יד בנפשו. היתה בושה במדינה הזו והיו נורמות אחרות. היום, אם אין לך כתב אישום אתה לא כשיר".
לעו"ד ירון ליפשס היתה דעה שונה מכולם בעניין: "אני מבין משרגא וגם מחלק מהקהל שהוא לא מרוצה מהעם ומזה שאנשים לא מתאבדים כשיש נגדם חקירות, ולא מרוצים מכך שדרעי אחרי כל כך הרבה שנים – ואחרי ששילם את חובו לחברה – מונה לתפקיד של שר. אני חושב שהתפיסות האלה משקפות חוסר דמוקרטיה. יש פה התנשאות אליטיסטית. דרעי נבחר ומייצג ציבור רחב שלא מיוצג פה. מה ששרגא אומר הוא שכל האנשים האלה צריכים להיות מודרים. אני יכול לשער שאין כאן (במלון באילת) אף אדם שהצביע לש"ס. יש כאן התנשאות של האליטה".
