המרחק בין אהבה למעשים מגונים

הכל התחיל כשהלכו יחד להתבודד בין השיחים (אילוסטרציה)

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי עדותה של מתלוננת נגד אדם המואשם בניסיון אינוס כלפיה אמינה, אולם החליט לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו, ולקבוע כי במעשיו התקיימו יסודות עבירה של מעשה מגונה בכוח. השופטים קבעו, כי הוא ביצע עבירה זו (מעשה מגונה בכוח) והודיעו כי יתקיים דיון לעניין עצם ההרשעה לאחר שיוגש תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם והצדדים ישלימו את טיעוניהם.

המתלוננת, כבת 16 והנאשם (כבן 18) עלו ארצה לפני כשלוש שנים ושהו יחד עם משפחותיהם במרכז קליטה, שם נוצרה ההיכרות המוקדמת ביניהם. לאחר מכן עברו לגור בשכנות וכל אחד מהם למד בפנימייה והיה מגיע לביתו פעם בשבועיים לסוף שבוע. בליל ה-15 באוגוסט, כחלק ממפגש עם חברים נוספים, התבודדו השניים באזור הטיילת ליד חוף הים, בסמוך לשיחים. אז, כך נטען, ניסה הנאשם לבעול את המתלוננת שלא בהסכמתה החופשית.

בכתב האישום מפורט, כי הנאשם אמר למתלוננת כי ברצונו שיהיו חברים, אולם היא הבהירה לו שהיא "אוהבת אותו כאח ולא כחבר". לפי כתב האישום, הוא החל לדגדג אותה, הפילה לקרקע באזור חשוך בין השיחים במטרה לבעול אותה, נשכב מעליה, ניסה להפשיטה למרות התנגדותה, נגע בחזה וניסה לנשק אותה, היא צרחה והוא סכר את פיה והמשיך: לפי כתב האישום בעת שניסה לבעול אותה, עוברי אורח שמעו זעקותיה, אחזו בנאשם, הרימו אותו מעליה והזעיקו כוחות משטרה שעצרו אותו.

בתגובה לכתב האישום טען הנאשם, כי הנערה היא חברתו, וכי היא לא התללוננה כלל על מעשיו, שנעשו בהסכמתה. הוא הוסיף וטען כי כל שנעשה היו מעשים אינטימיים בין חברים ולא מעבר לכך. סנגורו של הנאשם הוסיף וטען, כי חקירת המשטרה הביאה לגרסתה המפלילה לכאורה של המתלוננת, שלא רצתה כלל להתלונן, וגם הדברים שאמרה – לעיתים היו בהם סתירות מהותיות – נאמרו עקב חקירה משטרתית מדריכה ש"הכניסה" לפיה דברים שאינם נכונים, לעיתים מבלי שהבינה את תוכנם.

השופט אליקים	השופט שפירא	השופטת נאות פרי

השופטים קבעו בהחלטתם, כי אין משמעות לשאלת טיב היחסים בין השניים – ידידות או חברות – מאחר שבכל מקרה אין לנאשם זכות לכפות עצמו על המתלוננת. הם ציינו גם כי חקירת המשטרה בעיקרה לא היתה מדריכה או פגומה, ולא הוכחו מחדלי חקירה מהותיים. יחד עם זאת, לפי העדויות – כולל עדות של עובר אורח שהזעיק את המשטרה – לא היה ברור האם הנאשם הוציא את אבר מינו ולכן, בין היתר, השופטים ציינו כי "לא הוכחו במקרה זה יסודות עובדתיים, שניתן לראות בהם שרשרת חוליות המובילות בהכרח לניסיון אינוס, מעבר לשלב המקדים של הכנה" אולם הוסיפו כי ביצע את המעשים המגונים תוך הפעלת כוח וללא הסכמתה.

ראש ההרכב, השופט אברהם אליקים, הציע לפי שעה לא להרשיע את הנאשם, אולם לקבוע כי ביצע מעשה מגונה בכוח ללא הסכמתה של המתלוננת.

להקת Mashmakhan

השופט רון שפירא הסכים והוסיף: "האירוע נשוא כתב האישום גלש אל העולם הפלילי שלא בטובתו של הנאשם, ולטעמי גם שלא בטובתה של נפגעת האירוע. בבסיסו של האירוע מפגש בין שני צעירים… שניהם תלמידי תיכון. במובנה המהותי של ההוויה – שניהם כקטינים. לשניהם הייתה זו התנסות חריגה בשתיית אלכוהול. שניהם אוהבים אחד השני, כל אחד בדרכו. שניהם פרשו הצידה והתרחקו מחבריהם כדי להתבודד. אלא שהמפגש האינטימי חרג מתיאום הציפיות של כל אחד מהם… שניהם היו אמינים. שניהם תיארו בצורה דומה את ההתרחשות. נראה ששניהם עדיין מאוהבים ונבוכים מההתפתחות אליה נקלעו…".

 השופט שפירא הוסיף והפנה לשיר משנות ה-70': "התופעה והתחושות שהפגינו שני הצדדים להתרחשות אינה זרה לנו. היא מאפיינת את גיל ההתבגרות, וככל הנראה אינה ייחודית לצעירים שבפנינו. תיאור לאותו פער בציפיות מאהבת הבוסר מוכר בהקשרים שונים. ביטוי נאמן לכך ניתן למצוא בפזמון, שהיה ללהיט עוד בשנת 1970, תקופת דור ילדי הפרחים, של להקה בשם האנגלי Mashmakhan. באלבום בשם Miscellaneous (שונים), שרה הלהקה שיר ששמו 'כשהשנים חולפות', As The Years Go By. מילותיו של הבית השני בשיר מתאימות למקרה שבפנינו, הגם שחלפו מאז שנים לא מועטות:

"At seventeen a girl says do you love me

And it really means will you respect me

The teenage boy answers I love you

And it really means can I make love to you

And as the years go by true love will never die"

מאיר אריאל ושלום חנוך (מתוך הסרטון "אגדת דשא ושיחה" ביוטיוב)

השופט אף הפנה ללינק לשיר באתר יוטיוב והוסיף כי הוא מסכים עם השופט אליקים וגם שהספק לגבי ניסיון האינוס פועל לטובת הנאשם. לאחר מכן אף הפנה למילים מתוך שיר נוסף, של מאיר אריאל ושלום חנוך – "אגדת דשא – " שגם הוא מתאר התרחשות עם רכיבים דומים".

"מתחת לראשי מונחת ירך

ועל בטני צרור תלתלים מוטל

בלאט יוצאות ידיים אל הדרך

ומסלולן ארוך ומפותל".

גם השופטת תמר נאות פרי הסכימה עם חבריה להרכב וציינה בין יתר דבריה: "במקרה כגון זה קשה שבעתיים לקבוע חד משמעית, מעבר לכל ספק סביר, שבשלב מסוים הפכה התנהגותו של הנאשם לכזו אשר מלמדת על כך שהוא התחיל לבצע את עבירת האינוס, דהיינו החל בפעולותיו לקראת בעילתה של המתלוננת שלא בהסכמתה".

את הפרקליטות מייצגת עו"ד שלי זאבי. את הנאשם מייצג עו"ד יניב אביטן מהסנגוריה הציבורית.