 |
| "אם אני רואה שאין רכבים אני ממשיכה לחצות" (אילוסטרציה: FREEPIK) |
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, יחיאל ליפשיץ, קיבל ערעור שהגיש תושב עכו, וזיכה אותו משורה של עבירות תעבורה, שבמרכזן פגיעה בהולכת רגל בעת שחצתה מעבר חצייה.
ב-17 ביוני 2012 נהג ב"ט ברכב הטויוטה קורולה שלו ברחוב בן שושן בעכו, ופנה שמאלה לרחוב שדליץ. באותו הזמן בדיוק, הולכת רגל שהיתה בפעילות ספורטיבית – "הליכה מהירה" – חצתה את הכביש מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעתו של ב"ט. למרות שעברה מחצית ממעבר החצייה, הוא פגע בה, והיא נפצעה.
התביעה האשימה את ב"ט בשורה של עבירות, ביניהן אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה מעבר חצייה, נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש. לא עזרה לו טענתו לפיה הוא נסע לאט יחסית (15 קמ"ש), ולמרות זאת מיד לאחר שפנה שמאלה והתיישר, הבחין בהולכת הרגל מול רכבו ולכן לא הספיק לעצור. הוא אף טען כי סונוור מהשמש וכי שדה הראייה לא איפשר לו להבחין בהולכת הרגל.
 |
| עו"ד תומר גונן |
התביעה התעקשה להגיש את כתב האישום, ובית משפט השלום לתעבורה הרשיע את ב"ט במיוחס לו. סנגורו, עו"ד תומר גונן, ערער על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי. בין היתר טען הסנגור למחדלים בחקירת התאונה. כך למשל, אחד המחדלים המהותיים: חוקרי התאונה לא ערכו שחזור עם הנהג, וגם לא עם הולכת הרגל. גם טענותיו של הנאשם לגבי סינוור השמש ושדה הראייה לא נבדקו.
השופט ליפשיץ ציין בהחלטתו, כי הולכת הרגל שנפגעה בתאונה העידה שכאשר הגיעה למעבר החצייה, עצרה מעט ואז המשיכה בהליכתה. "אם אני רואה שאין רכבים אני ממשיכה לחצות", היא העידה, ולדברי השופט – דברים אלה שאמרה בעדותה דווקא עשויים להתיישב עם הטענה לפיה היא כלל לא עצרה לפני שחצתה את הכביש.
לדברי השופט, אילו המשטרה היתה עורכת שחזור של נהיגת הנאשם לפני התאונה, כמו גם שחזור הליכתה של הולכת הרגל, ניתן היה לשפוך אור על הסוגייה. לדבריו, מאחר שלא נעשה חישוב למהירות הליכתה של הולכת הרגל, לא ניתן לדעת כמה זמן עבר מרגע שהחלה לחצות את מעבר החצייה ועד לרגע הפגיעה. אם היה שחזור, ציין השופט, אולי ניתן היה להכריע האם היא עצרה לפני שחצתה את הכביש או לא.
 |
| השופט יחיאל ליפשיץ |
השופט סיכם את החלטתו בכך שאמנם הנתונים בתיק עומדים לחובתו של הנהג, מאחר שפגע בהולכת רגל במעבר חצייה. עם זאת הוא הוסיף כי התביעה "לא עשתה די ולא הרימה את נטל ההוכחה שהוטל עליה, בתיק זה כבכל תיק, להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אחריותו של המערער, וביתר דיוק – להוכיח כי מדובר היה בתאונה שניתן היה למנעה".
"חובה היה על הבוחן לערוך שחזור (מתועד וידאו) יחד עם המערער", קבע השופט ליפשיץ, "כדי לבחון ולשחזר את גרסתו בתנאי אמת וכן לבחון, מספרית, מה היה זמן פינוי הצומת. בהיעדר נתונים בסיסיים אלה, קיים קושי לקבוע, במידת הביטחון הנדרשת ולנוכח תנאי האירוע (ובמיוחד משום הליכתה של המתלוננת), כי התאונה היתה בלתי נמנעת".
