 |
ירושלים עיר של קדושה, אהבתי, עם השנים והדורות התכסתה בחולות של זהב. רובד רובד, אלה השייכים לעבר, להיסטוריה האלוהית של העיר היושבת בטבורו של עולם. ההיסטוריה של ירושלים ברוחה ואדמתה, בה ניצבת אהבתי עם כתר של הילה, לובשת חג בתלבושת מיוחדת במינה, עוצמה שאין כדוגמתה.
מבתי העיר והסוכות בוקעים קולות של שמחה, בין זעקת כאב קורעת לב של ליל שמחת תורה, תמיד קולות של אמונה, ומבתי התפילה שירת מלאכים הנישאת למרומים. הכותל והכתלים, כיפת הזהב והסמלים, ריחות ורוחות של עיר, קודש הקודשים. מזוזות על הכתלים, ריחות של היסטוריה רבת שנים. על בתיה ורובעיה הישנים, רשומים פסוקי חיים לעולמי עולמים.
אהבתי לירושלים עוטה כניעה, להבות חייה מפרפרים בין חדרי ליבי המצדיעים לקול צלילי הנבל המזכירים מלכים, שמחה וזכרונות ענוגים, אור המילים במאור הפנים פותח אשנבים, כאן גרו עולמות נסתרים. הנשמה מתפשטת בחיבוק, ליבי האזוק באהבת עולמים, דמויות העבר וההווה משמיעים צליליהם לשערי בורא עולם.
אני נוסע בזמן בעקבות אהבתי, מסע רוחני וחוייתי בצבעי העבר המפואר למעשה בראשית, אולי לאפס את שעון הבריאה. לקרוא בספר קודש הקודשים, לראות את אהבתי, בבואתה, צל פניה הקטיפתי מהם ניעורה נשמתי, עדנת השמים וקסם האור, זו העיר שחוברתי לה יחדיו, מעיין של רוח, פסגת שמחתי.
ואני רואה את ההד ושומע את האור שבחלון פניה, מבשר: פתח את ליבך אדון עולם ואמלא אותו באור ואורה, ירושלים זו רוח אהבתי, אביב חיי, מנגינת האושר החובקת את ליבי ואני מגהץ את רוחי השולטת על החומרי על מנת להביט ביופיה התהומי בעיניים יחפות מדמעה. זו ירושלים אהבתי לה אסגוד כול כולי.
 |
| עו"ד יגאל כהן |
