 |
| סניף של בנק HSBC (צילום: YOUTUBE) |
ארבעת האחים מנחמוב, יזמי מגדל ONE בפארק צמרת בתל אביב ומהיהלומנים הוותיקים בישראל, נחקרו במשרדי רשות המסים והובאו אחר הצהריים (רביעי, 21.9) לבית המשפט לשחרור בערבות. החשד: החזיקו 100 מיליון שקל בלתי מדווחים בחשבונות בבנק HSBC בשוויץ.
לפני כחודשיים, רשות המסים הצליחה לשים את ידה על רשימה חדשה של כ-8,000 ישראלים המנהלים חשבונות בבנק HSBC בשוויץ. הרשימה התקבלה כחלק משיתוף הפעולה הגובר בין רשויות המס ורשויות איסור הלבנת ההון בעולם, וכאפקט נוסף של ה"מלחמה" המשפטית שניהלו בעיקר האמריקאים מול הבנקים השוויצריים ואשר כפו עליהם לוותר על מעמדם כמקלטי מס והון שחור המוגנים בצורה טוטאלית.
רשימת החשבונות ב-HSBC התקבלה, ספציפית, בעקבות חילופי מידע שערכה רשות המסים בישראל עם מקבילתה הצרפתית. חשיפת חשבונות אלה מגיעה שנה וחצי לאחר החשיפה הקודמת, של החשבונות הבלתי מדווחים מבנק UBS שוויץ וחצי שנה לאחר חשיפה בינלאומית של חשבונות ממקלטי המס בפנמה.
אתמול עברו בפקיד שומה חקירות תל אביב לשלב החקירה הגלויה ברשימת HSBC ואת מצעד הנחקרים, החשודים המופיעים לכאורה ברשימת בעלי החשבונות, "נבחרו לפתוח" ארבעת האחים חנן, גד, יורם ומיכאל מנחמוב, מתל אביב ורמת השרון, בשנות ה-60 לחייהם. האחים מנחמוב חשודים בכך שהחזיקו בארבעה חשבונות שונים בבנק השוויצרי, על שם כל אחד מהם, סכום המתקרב ל-100 מיליון שקל, שמעולם לא דווח לרשויות המס בישראל.
על פי בקשת המעצר שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, חנן מנחמוב חשוד כי החזיק בחשבונות בבנק HSBC השוויצרי סכום של למעלה מ-26 מיליון שקל. גד מנחמוב חשוד שהחזיק בחשבונות למעלה מ-25 מיליון שקל. יורם מנחמוב חשוד שהחזיק למעלה מ-20 מיליון שקל, והאח הרביעי, מיכאל מנחמוב, החזיק על פי החשד למעלה מ-27 מיליון שקל בבנק השוויצרי. כאמור, אף אחד מהחשודים לא דיווח לרשויות המס בישראל.
האחים מנחמוב חשודים הן בהשמטת עצם אזכורם של החשבונות הזרים מהצהרות ההון שלהם, והן בהשמטת הכנסות המימון (ריביות) שנבעו להם מהם בדו"חותיהם הכספיים.
 |
חוקרי פקיד שומה בתל אביב ערכו חיפוש בביתו ובמשרדו של חנן מנחמוב, וחקרו את שלושת אחיו ואת שלושת ילדיו. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה.
במהלך חקירתם הכחישו האחים מנחמוב את החשדות המיוחסים להם. לדברי סנגוריהם, עו"ד אודי ברזילי ועו"ד עופר רחמני, הכחשתם היא מוחלטת. "אלה אנשי נדל"ן עם השקעות אדירות בישראל, הם משלמים מסים כדין, סכומי עתק בכל שנה, והגישו בעבר בקשה לגילוי מרצון". לטענת הסנגורים, עדיין לא הוצג לאחים כל מסמך אותנטי, שיבסס את הטענות נגדם.
בתום הדיון, האחים שוחררו על ידי בית משפט השלום בתל אביב בתנאי השחרור המוסכמים: כל אחד מהאחים חתם על ערבות עצמית בסך חצי מיליון שקל ודרכוניהם הופקדו.
האחים מנחמוב הם בעלים של חברת גמא (GMA) יהלומים, הפעילה עשרות שנים בבורסה ליהלומים ברמת גן, אבל בעשורים האחרונים הלכו עסקי היהלומים ונעשו שוליים לעיסוקם העיקרי, כיזמי נדל"ן יוקרתי למגורים ומשרדים. ההתחלה שלהם היתה לפני למעלה מ-20 שנה, כאשר היו שותפים בבניית "מגדלי התאומים" ברמת גן, שני בנייני המשרדים הצמודים בני 17 קומות ברחוב ז'בוטינסקי. לאחר מכן המשיכו לפרויקטים נוספים של מגורים ומסחר, בין היתר ברמת גן, פתח תקוה ורמת אביב החדשה. לפני מספר שנים, מכרו האחים לחברת "שיכון עובדים" של שרי אריסון 56 אחוז מהזכויות במגדל "טיים טאואר" בן ה-38 קומות שנבנה במתחם הסיטי ברמת גן, מול בורסת היהלומים – אבל גולת הכותרת של משפחת מנחמוב היא בניית מגדל "וואן" (one) – עוד אחד ממגדלי המגורים היוקרתיים בפארק צמרת.
 |
| מגדל ONE. גולת הכותרת |
הרשימה הסודית
ב-1 באוגוסט דיווחה רשות המסים כי קיבלה לידיה את רשימת הלקוחות ה"סודיים" של בנק HSBC ומגוון רחב של מסמכים המתעדים את התנהלות הבנק מול לקוחותיו. רשימה זו, דיווחה, מצטרפת לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, שעליהן הצליחה לשים את ידה בשנים האחרונות, שהידועה בהן היא כאמור רשימת לקוחות בנק UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים ולאחרונה אף להגשת כתבי אישום ראשונים. גם בעקבות פרסום רשימות חשבונות ממקלטי המס בפנמה, דיווחה רשות המסים כי פעלה במישורים שונים וכי היא מחזיקה כיום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות במקלטי המס של פנמה ומדינות נוספות.
מאז התקבלו הרשימות, נבחן החומר והושווה לדיווחי אותם בעלי החשבונות לרשויות המס בישראל. לפי החוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו מריבית, דיבידנד, רווחי הון וכדומה. בתהליך מיון המסמכים, זוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשויות כללו דיווח על החשבונות בחו"ל, או אלו שדיווחו על קיום חשבון במסגרת הליך גילוי מרצון.
 |
בעקבות החקיקה שאושרה בכנסת לפיה עבירות מס חמורות יחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ולאור ההיענות הגבוהה והצלחתו של נוהל הגילוי מרצון, הודיעה רשות המסים בחודש יולי כי תוכנית הגילוי מרצון הוארכה והמועד האחרון להגשת בקשות נדחה ל-31 בדצמבר 2016. מאז פורסם הנוהל בספטמבר 2014 הוגשו 5,360 בקשות לגילוי מרצון ולפי נתוני רשות המסים חשפו הבקשות הון המוערך ב-18.6 מיליארד שקל ומוחזק בחו"ל, ועתה גם יכנס למערכות הדיווח השוטפות בישראל.
מנהל רשות המסים, משה אשר, אמר כי "קבלת רשימת הלקוחות ב-HSBC היא אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור, והדבר מצטרף למהלכים נוספים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת הפרויקט של ארגון OECD". אשר קרא לישראלים בעלי הון לא מדווח להגיש בקשה לגילוי מרצון. אחד התנאים לקבלת הבקשה, היא שלא מתקיימת עדיין כל חקירה בעניינו של המבקש.
