 |
| נמאס להם. יאיר ושרה נתניהו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90) |
האם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו מרחיבים את המדיניות שלהם להגיב בתביעות לשון הרע על פרסומים מכפישים, גם אל אזרחים מן השורה המפרסמים בפייסבוק פוסטים הפוגעים בהם?
יואב סאלם תושב שכונת כפר שלם בתל אביב, טכנאי מחשבים מובטל, כותב כבר כמה שנים פוסטים נגד ראש הממשלה, ומשתף תחקירים של עיתונאים ובלוגרים העוסקים בנושאי שחיתות וקשרי הון-שלטון. סאלם, האזרח האלמוני אשר מתוסכל מהמצב הכלכלי שלו, לא שיער כי יום אחד יגיע לביתו שליח עם מכתב רשום ביד, ובו איום בתביעה מפרקליט ראש הממשלה, אבל זה בדיוק מה שקרה לו היום.
"בשם מרשיי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו הגב' שרה נתניהו ומר יאיר נתניהו, הריני לפנות אליך בהתראה", כתב לו היום פרקליטם של בני הזוג נתניהו, עו"ד ד"ר יוסי כהן, על פוסט שבפרסם ב-30 לאוגוסט השנה. "פרסמת בעמוד הפייסבוק שברשותך פרסום המכפיש את מרשיי בהכפשות חמורות וקשות. כך לדוגמה, הינך טוען כי מרשיי, מר וגברת נתניהו, שלחו את בנם מר יאיר נתניהו ל'משימות בלדרות' לצורך הפקדת מיליוני דולרים במקלטי מס. פרסום זה אינו אלא המשך לשורת פרסומים מכוערים, בזויים וכוזבים ביותר שפרסמת בעקביות… פרסומך הכוזב, שאינו נתמך בחומר ראיות עולה כדי לשון הרע".
עו"ד כהן דורש מסאלם להסיר לאלתר את הפוסט ולפרסם בתוך 72 שעות הכחשה פומבית בהבלטה, ואם לא ייעתר הרי ש"מרשיי הורו לי לנקוט נגדך בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותם ובכלל זה פנייה לערכאות". ל"פוסטה" נודע כי ראש הממשלה נתניהו אישר כבר להגיש את התביעה, אם סאלם לא ימחוק את הפוסט לאלתר, ויתנצל.
 |
| תסכול כלכלי. יואב וחן אור סאלם |
הפוסט, שמייחס ליאיר נתניהו ביצוע עבירה פלילית ועורר את חמת משפחת נתניהו כולה, בכלל לא נכתב במקור על ידי סאלם אותו הם מאיימים לתבוע, אלא מדובר בציטוט ושיתוף שהוא עשה לבלוגר בשם דוד לוי, עורך דין שהושעה מלשכת עורכי הדין עקב כתב אישום על גניבת 17 מיליון שקל בעת שכיהן כונס נכסים ממונה מטעם רשות המסים. בפוסט המדובר כתב לוי בין היתר: "יאיר נתניהו נהג לצאת בשליחות אביו מאז גיל 18 למשימות בלדרות של הפקדת מיליוני דולרים בפנמה ובמקלטי מס".
הפוסט בדף של סאלם בלבד זכה ל-303 לייקים וכ-350 שיתופים. מדובר רק בדוגמה אחת מני רבות לגל השמועות שזכו לתפוצה רחבה בפייסבוק בחודשים האחרונים, במיוחד מאז נפתחה ה"בדיקה" המשטרתית בעניינים הכספיים הקשורים לראש הממשלה. מדיניות היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלא לחשוף את מהות הבדיקה ופרטיה רק הזינה את ים ההשערות ותיאוריות הקונספירציה שפרחו ברשתות החברתיות, וזאת בנוסף לגל הפרסומים העיתונאיים הבלתי מחמיאים כלפי שרה ויאיר נתניהו שמתפרסמים בקצב יומיומי.
 |
| לחצו – הבלוג שהפיץ ולא נתבע |
יואב מכפר שלם
"יש אין סוף עיתונאים שכותבים עליו ועל בני משפחתו, והוא פונה דוקא אלי, האזרח הכי פשוט שכותב פוסטים בפייסבוק?", תוהה סאלם בשיחה עם "פוסטה". החברה בה עבד פשטה רגל והוא נכנס לחובות, מה שמעורר אצלו כעס על המצב הכללי במדינה. "מכעיס אותי ששני ילדיי הנשואים, שלהם ילדים בעצמם, לא גומרים את החודש. הם רוצים להתקדם, רוצים להתפתח. הם הולכים מוקדם בבוקר לעבודה וחוזרים מאוחר בערב, כך גם בני זוגם, והם כל הזמן במינוס.
"ראש הממשלה הזוי. מדאיג אותו שרושמים עליו פוסטים, לא מדאיגים אותו האזרחים הרעבים שהמשכורות שלהם מתחת לאפס? יש אלפי ניצולי שואה זרוקים, זקנים רעבים, ילדים שהולכים לבית ספר בלי אוכל, והוא דואג לטייקונים. זה כואב, זה מרגיז. אני פשוט מאוד אזרח ממורמר על כל השחיתות של הממשלה הזו. אני לא חוקר ולא עיתונאי. אני רק מצטט ומשתף כתבות".
הבעיה של סאלם היא, שהוא אינו יודע להבחין כנראה בין פרסומים עיתונאיים מקובלים, שעליהם אפשר להסתמך כמקור אמין יחסית, לבין בלוגרים שאמינותם אינם ידועה, וכך הוא שיתף את הפוסט שבגללו הוא מאויים כעת בתביעה, פוסט שכאמור פירסם במקור עורך דין המסובך בפלילים בעצמו, עקב אישום בגניבה. בפוסט המקורי עו"ד דוד לוי הפליג עוד יותר בתיאורי שחיתות מסמרי שיער שייחס לראש הממשלה ולמערכת הבטחון.
אגב, לוי עצמו לא קיבל עדיין התראה דומה מהפרקליט של משפחת נתניהו, אבל הוא כבר סייע לסאלם לנסח מכתב תשובה מהיר למכתב הדרישה של יאיר נתניהו באמצעות עו"ד יוסי כהן: "הנני דוחה מכל וכול את טענותיך העובדתיות והמשפטיות", כתב סאלם לראש הממשלה, בנו ופרקליטו. "ראשית אציין, כי שיתוף פוסט בפייסבוק אינו הופך את המשתף לאחראי על תוכן הדברים שפורסמו, ולפיכך טענתך המשפטית כלפיי נדחית על הסף…. על פי חוק איסור לשון הרע, לא יכול 'נפגע' לחסות תחת הגנות החוק, שעה שהאמור בפרסום הינו אמת. במכתבך האמור לא הוכחש תוכן הפרסום באופן ישיר ומפורש, וההסתמכות על היעדר קיום מסמכים או ראיות אין בה משום הזמת העובדות".
 |
| עו"ד יוסי כהן |
לגבי הדרישה לפרסום חזרה מהדברים והתנצלות כתב סאלם בהשראת עו"ד דוד לוי: "הדרישה לא רק שאין לה בסיס בדין אלא שאף מבחינה עובדתית אין זה מתפקידי לאשר או להכחיש את האמור בפרסום".
סאלם אומר כי לא רק שאין בכוונתו להסיר את הפוסט, אלא שהוא ממשיך בשיתוף פרסומים נגד ראש הממשלה, והיום אף ציטט מעיתון "הארץ" דברים שנכתבו באחד מטורי המערכת: "פרשת הצוללות יכולה להטביע את בנימין נתניהו. איך מבינים את זה? בודקים אם נתניהו בפאניקה. הוא הרי יודע הכי טוב אם יש לו סיבה לדאגה. הכובע, כמאמר חז"ל, בוער לרוב על ראשים מסוימים מאוד".
כאשר סאלם שיתף בפייסבוק את מכתב ההתראה מנתניהו הוא קיבל חיזוק מ… מני נפתלי, אב הבית לשעבר בבית ראש הממשלה, שנוא נפשה של שרה נתניהו. נפתלי כתב בתגובה לסאלם בפייסבוק: "לא להתרגש יואב".
בפנייה ל"פוסטה" מאשתו של סאלם, חן אור סאלם, היא כתבה כי, "חופש הביטוי שלנו בסכנה! סתימת הפיות של ביבי נתניהו ושות' הגיעה גם אלינו הבוקר… ואני רק שאלה. הייתכן שינסו להשתיק את האזרחים בתביעות דיבה? זהו, נגמרו כל הצרות לטפל בהן?".
כאמור, בסביבת ראש הממשלה החליטו להגיב לפרסומים מעוולים ברשתות החברתיות, כפי שנעשה כבר בתביעה שהוגשה נגד עיתונאי "ידיעות אחרונות" יגאל סרנה. במשפחת נתניהו לא יכולים לעבור בשתיקה עוד על הפרסומים נגד בני המשפחה, אומרים שם. המידע השקרי נגד יאיר נתניהו, הם מציינים, ובצדק, זכה כבר למאות שיתופים, הוא מופץ לציבור ונתפס אחר כך כ'עובדה' שקשה יהיה אחר כך להתמודד איתה. עם זאת, במשפחת ראש הממשלה יסתפקו כפי הנראה בהתנצלות על על הפרסומים ובהסרתם, ורק אם דרישתם לא תיענה, הם מתכוונים לנקוט בהליכים משפטיים.
תגובת לשכת ראש הממשלה לא התקבלה – היא תצורף אם וכאשר היא תתקבל.
 |
| יועמ"ש אביחי מנדבליט |
בינתיים בצוללת
ובתוך כך, בזירה בה באמת יתקבלו החלטות בעניין חקירת ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הוציא הודעה הערב על דיון שערך ב"פרשת הצוללות", בהשתתפות פרקליט המדינה וגורמים נוספים במשרד המשפטים. בהודעה נמסר כי "בתום הדיון הוחלט להמשיך לבחון את הנושא ובמסגרת זו, נבחנים גם היבטים שונים הנוגעים להסדרי ניגוד העניינים של מעורבים בפרשה". הדמות העיקרית שנקשרה לטענות היא פרקליטו האישי של ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון, ששימש גם כעורך דין של נציגה הישראלי של החברה, יצרנית הצוללות הגרמנית.
לפי הודעת היועמ"ש, "הדברים נבחנים הן עובדתית והן משפטית, ורק לאחר בחינה זו תתקבל החלטה כיצד להידרש לדברים.
