טיפול שורש לרופא שיניים שקבר כסף מתחת לבלטות

לכל דבר יש פעם ראשונה. עבודתו של רופא שיניים (אילוסטרציה מאתר FREEPIK)

ש"א (56), רופא שיניים מישוב בצפון הנגב, הסתיר 1.75 מיליון שקל במזומן בכדים ודליים שקבר מתחת לרצפה במחסן ביתו. בית המשפט גזר על רופא השיניים שנה מאסר בפועל, 50 אלף שקל קנס – ובאופן תקדימי לתיקי עבירות מס – בית המשפט הורה על חילוט של 600 אלף שקל מהמזומנים שנתפסו אצל ש"א מתחת לבלטות – לאחר שבהסדר האזרחי מול מס הכנסה הוא כבר נדרש לשלם 1.1 מיליון שקל ל"הסרת המחדל".

המשמעות: רופא השיניים לא יחזיר למדינה רק את המס שגזל, אלא יאבד את כל ההכנסה שהעלים, מעבר לסכום החייב במס – וזאת בשל דרישת החילוט המוצגת לראשונה בתיק של העלמת מס.

בדו"חות שהגיש ש"א לרשויות המס בשנים 2011-2013 הוא דיווח על הכנסות של 300 אלף שקל. 1.75 מיליון השקל שהסתיר במזומן בביתו, לפי כתב האישום, הם "הכנסות נוספות ממקור לא ידוע", אך לא נטען כי מדובר ב"רכוש אסור" שהושג בעבירה, דהיינו הלבנת הון. הנאשם טען בתחילה כי מדובר בכספי ירושה ואף הציג צוואה מזויפת, אך העניין נמחק מכתב האישום, שבו נותרו רק עבירות מס.

לאחר שהנאשם הודה בהסדר טיעון, המדינה דרשה לחלט את מלוא סכום הכסף שנתפס אצלו. סנגוריו, עו"ד עמית בר טוב ועו"ד צבי פורר (שמונה השבוע לשפיטה) טענו כי דרישת החילוט מהווה "שינוי רדיקלי במדיניות הענישה", וכי מדובר ב"טסט קייס" מבחינת המדינה – ניסיון לבחון את תגובת בית המשפט – מאחר שמעולם לא חולטו כספים בנסיבות כאלה. התובע, עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום, לא חלק על כך.

הגזלן ובלעו

שופט בית משפט השלום בבאר שבע, ד"ר יובל ליבדרו, קיבל את הדרישה העקרונית של המדינה. השופט כתב כי לפי התפיסה הרואה בחילוט פעולה ל"הוצאת בלעו של הגזלן" בלבד, קיים חשש לפגיעה בלתי חוקתית בזכות הקניין, אך אם מקבלים את התפיסה המחמירה יותר – לפיה החילוט הוא גם עונש לצרכי הרתעה – אזי ניתן לפגוע בנאשם פגיעה כלכלית גדולה יותר מהפגיעה והנזק שהוא עצמו גרם לקופת המדינה.

עו"ד בר טוב מבהיר את המושגים ואת עמדת ההגנה לגביהם. "הוצאת בלעו של גזלן מפיו – פירושה לקחת לו את הרווח שהושג שלא כדין, את המס שהעלים, והעמדה בעבר היתה שלא מדובר בעונש".

"המדינה תפסה את המזומנים של 1.75 מיליון שקל גם בהליך האזרחי שמנוהל לצורך תשלום המס וגם בתיק הפלילי, לצורך חילוט", הוסיף עו"ד בר טוב, "בהליך האזרחי הגענו להסדר לתשלום של 1.1 מיליון שקל (ההכנסה החייבת במס בתוספת קנסות). זו הסרת המחדל. פתאום המדינה אומרת – לא אכפת לי שהסרתם את המחדל. אני רוצה לחלט את כל הכסף שנתפס. המשמעות האופרטיבית היא שאדם שהעלים 1.75 מיליון שקל לא ישלם רק מס, אלא אומרים לו 'ניקח כל מה שהרווחת, את שכר העבודה'. ההשלכות חמורות כי ברוב תיקי העלמות המס לא מעורבות משפחות פשע, אלא בעלי מקצוע מהישוב. מדובר בנאשם שהרוויח כסף ממרפאת שיניים, ואי אפשר להשוות את העבירה שלו למכירת סמים או רכוש גנוב ולחלט הכנסות באותו האופן".

השופט יובל לבדרו	עו"ד עמית בר טוב

סיטואציה חריגה

בגזר הדין ציין השופט ליבדרו כי העובדה שבמקרה זה עולה שאלת החילוט בעבירות מס הכנסה לראשונה, נובעת מכך שנתפסו מזומנים שהפכו את החילוט לזמין וקל. ההגנה מתקוממת גם על כך: לדברי עו"ד בר טוב, "בתיקי העלמות מס, מעולם לא חולטו בתים או מכוניות מרצדס מבעלי נכסים".

הסנגורים טענו אף כי אין הסמכה חוקית להליך, מאחר שבפקודת מס הכנסה לא קיים סעיף חילוט. לטענתם, הסמכות "נחטפה" בדלת האחורית לפני השלמת המהלך המתוכנן על ידי המדינה להכנסת עבירות מס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון – מהלך אשר רק הוא ייצור בסיס נורמטיבי לחילוט בעבירות מס.

עמדת המדינה, שהתקבלה על ידי בית המשפט, היתה כי ניתן לחלט גם כיום בתיקי מס לפי סעיף 39 הכללי לפסד"פ, המאפשר הטלת חילוט בכל עבירה פלילית.

ההגנה טענה כי החילוט במקרה זה מהווה פגיעה בקניין מעבר לנדרש. השופט לא דחה את הטענה לגמרי, וכתב כי "אם מסתכלים על החילוט כאל 'הוצאת בלעו של גזלן מפיו' ולא כאל רכיב עונשי, אזי תיתכן סיטואציה מטרידה ולפיה הסכום התפוס והחייב במס יחולט בהליך הפלילי במקביל לתשלום המס, בצירוף 'קנס אזרחי' בהליך האזרחי, מה שיוביל למיסוי עודף והתעשרות הקופה הציבורית מעבר לנדרש על גבו של הפרט. סיטואציה זו יכולה להביא לתוצאות קשות דוגמת חילוט מלוא הסכום שנתפס (ההכנסה הגולמית), ואזי יתכן ומדובר בסיטואציה החורגת מ'הוצאת בלעו של גזלן' עד כדי ירידה ל'מיצי קיבתו'".

עם זאת, השופט הוסיף כי "בסופו של יום השאלה היא שאלה של מידתיות. היינו, כמה סנקציות תטיל המדינה על אזרח שלא שילם מס כחוק". לדבריו, החילוט מוצדק למטרת הרתעה מאחר שהנאשם צבר והטמין מיליונים מתחת לאדמה, אך מתוך התחשבות בהליכים האזרחיים די לפי השופט ב"חילוט מתון" – הגדרתו לחילוט אשר בתיק הזה פירושו כאמור העברת יתרת ומלוא הכסף שהוסתר לרשות המדינה.

מהפרקליטות נמסר כי אכן "מדובר בגזר דין תקדימי בו התקבלה עמדת הפרקליטות שיש לראות בכסף הלא מדווח שהוסתר בביתכרכוששבוצעה בו עבירה, ולכן הוא בר חילוט. תקדים נקבע גם בכך שהראיות לביצוע עבירת המס הן הימצאות הכסף המושמט בלבד וללא עדים המעידים על עסקאות".