 |
| סכום התחלתי של 10,000 יורו (אילוסטרציות: FREEPIK) |
שופטת חוקרת מצרפת הגיעה בתחילת החודש לארץ לביצוע חיקור דין בסיוע משטרת ישראל, בעקבות חקירה שנפתחה בצרפת בחשד להונאה ועוקץ במאות מיליוני יורו של משקיעים צרפתים. על פי כלי תקשורת מרכזיים בצרפת, שצוטטו ב"כלכליסט", החקירה מתנהלת כנגד חמש חברות פורקס ישראליות, ו-15 בעלים ומנהלים שלהן החשודים בעבירות מרמה והלבנת הון. לפי הפרסומים, מדובר בחברות פורקס פלייס, ביפורקס, סיסמא קפיטל, טרדקסה ואסטון.
התובע הכללי בצרפת, פרנסואה מולאן, מסר כי החקירה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, מתנהלת נגד חברות שלא קיבלו רישיון לפעילות בצרפת, ומגייסות משקיעים מקומיים דרך מרכזי גיוס טלפוניים (Call Centers) הנמצאים בישראל, קפריסין ובמדינות נוספות. החברות מציעות מסחר ספקולטיבי בסיכון גבוה במט"ח ובאופציות בינאריות – בהן נדרש המשקיע לחזות תנודות בשערי מטבע וניירות ערך בפרקי זמן קצרים במיוחד – אפיק שבצרפת מותר רק במסגרת הימורים.
לפי הדיווח מצרפת, החברות הנחקרות פרסמו מודעות אינטרנט על הזדמנות השקעה משתלמת במיוחד; נציגיהן, שיושבים במוקדים בחו"ל הציגו עצמם ללקוחות לכאורה כנציגי חברות צרפתיות ובריטיות, והציעו להשקיע במוצרים שיניבו "תשואה שנתית של עשרות אחוזים", תוך שכנוע להפקדת סכום התחלתי גבוה של 10,000 יורו כדי לאפשר "מסחר אפקטיבי ואורך נשימה בחשבון".
משקיעים חסרי ידע ואוהבי סיכון גויסו והעבירו כספים לחשבונות בבנקים אירופיים, מהם הועבר הכסף לחשבונות "אוף שור" במקלטי מס סביב העולם. נטען כי להבטחות הברוקרים לא היה כיסוי, ובמקרים הנחקרים, השקעות של עשרות אלפי יורו ברמת המשקיע הבודד, ירדו לטמיון ונמחקו תוך זמן קצר. נחקר בין היתר החשד שניהול ההשקעות אשר הוצג ללקוחות היה פיקטיבי, בחלקו, והכסף לא הושקע באפיקים ובמוצרים שעליהם דובר.
 |
לפני כמה שבועות הגיעה לארץ השופטת החוקרת מצרפת אוד בורסי, הממונה על החקירה. פעילותן של החברות החשודות, ככל הידוע, מתנהלת בלעדית בחו"ל ומול לקוחות אירופיים, ולכן זו אינה חקירה ישראלית במקור. אחד החשודים שנחקר בפני השופטת מצרפת, במשרדי להב 433, הוא מנהל בכיר לשעבר בחברת "פורקס פלייס", ישראלי יליד ארצות הברית, תושב רעננה, איש השקעות שהיה בעבר מנהל חדרי עסקאות מט"ח בבנקים, ויוחסו לו קשירת קשר למרמה בהיקף עשרות מיליוני יורו.
החברה בה עבד מנוהלת בישראל, ממשרדים ברמת גן ובקיסריה, אך המוקד הטלפוני שלה פועל בקפריסין והברוקרים ואנשי המכירות שגייסה ברובם הם צעירים אירופיים, אנגלים וצרפתים, המסוגלים לפנות לקהל היעד בשפתו. בהתאם לפיזור הפעילות באתרים שונים, גם מבנה החברה מבחינת רישום ובעלות סבוך כפי המקובל בענף, ומפוזר בין כמה מדינות, כולל באיי פנמה.
גורם הבקיא החקירה אומר כי "אחד הקשיים בחקירת התיקים האלה הוא שלא מדובר בזירת עבירה ברורה כמו בתיקי פשיעה קלאסיים. הזירה היא עולמית, גלובלית. החשודים נמצאים במדינה אחת והמתלוננים במקום אחר. גם לא ברור היכן משלמים מסים וכמה מסים משלמים. לפחות בישראל, החוק עדיין לא הציב גבולות ממשיים לחברות האלה ואין עליהן פיקוח בדומה לזה שקיים על חברות ניהול תיקים 'סטנדרטיות' מהן נדרש רשיון" .
המנהל לשעבר ב"פורקס פלייס", המיוצג על ידי עורכי הדין עמיקם הדר וחדוה שפירא, שוחרר כמו יתר החשודים, מנהלי ובעלי חברות, לאחר חקירה, אך זומן כבר לשימוע שאמור להיערך בצרפת בשבועות הקרובים אצל שופט כלכלי. לפי גרסתו, לאורך השנים בהן שימש מנהל בחברה היה פיקוח הדוק על פעילותה, ולא הוגשו נגדה תלונות, וכשהרגיש שדברים השתנו ואינם כשורה, התריע בפני מעסיקיו והודיע להם על עזיבתו.
עורכי הדין הדר ושפירא מסרו: "מרשנו כמנהל בחברה ביצע עבודתו בשקיפות מלאה, היה מפוקח בפיקוח חשבונאי לאורך כל תקופת העבודה. מרשנו מסר גרסה מלאה ומפורטת בחקירה ובימים הקרובים היא תיבדק אף בבית משפט בפריס. בנוסף, מוטב שהרגולטור בישראל יציב גבולות והוראות ברורות בעניין זה, ולא ייתכן שבכל פעם שיש איזו אי הבנה בעניין החברות הללו, יפנו האשמות על העובדים כאשר אין הוראות ברורות בחוק מה מותר ומה אסור, אף שהענף נבדק ונבחן כבר שנים".
 |
 |
| עו"ד עמיקם הדר | עו"ד חדוה שפירא |
פירמידה פיננסית
לפני כשנה פורסם מכתב של עובד לשעבר בחברות פורקס, אריאל מרום, שפנה לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה להשית רגולציה על הענף, בטענה כי "חברות הפורקס הן שוק שחור שצמח בענף הפיננסים בישראל".
מרום הגדיר את הענף במכתב שכתב לח"כ ניסן סלומינסקי, כ"בית מטבחיים בו חברות פועלות בניגוד עניינים וסוחרות נגד הלקוחות". הוא טען כי עבד בארבע חברות ו"כולן עושות אותו דבר – מוציאות במרמה מספר כרטיס אשראי מהלקוח, ואז הוא מפסיד. זה הפסד טהור, ב-99 אחוז מהמקרים… היום בישראל פעילות עשרות חברות, מדובר בענף שצמח באופן מהיר יותר מכל ענף אחר. רק פשיעה המניבה רווחיות אדירה פורחת בקצב הזה, ולא עסקים בריאים".
במכתב שצוטט ב"גלובס", הוא כתב: "הגעתי לענף לאחר שנים של עבודה בתחום הפיננסי הקונבנציונלי (בנקים וחברות ביטוח), והייתי בהלם… רבים משווים את הפורקס להימורים, אבל רבות מחברות הפורקס גרועות בהרבה מקזינו. קזינו נותן את הזכייה ביד ובמקום; חברות פורקס רבות פשוט לא מאפשרות הוצאת כספים ופועלות כפירמידה פיננסית לכל דבר. חברות הפורקס פועלות מול מדינות זרות, והלקוחות שלהן אפילו לא מודעים שמדובר בחברה הפעילה בישראל. תקנות ההסדרה שאושרו עד כה רכות ונוגעות לחברות שמגייסות לקוחות ישראלים בלבד ולא כאלה שפועלות בשווקים זרים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לחקירות שמתנהלות בחו"ל".
