חיכוך

היעדים של המפכ"ל דנינו והקמפיין של הדובר רפי יפה (צילום: דוברות המשטרה)

"בוקר. אלוהים, פשוט לא להאמין, צריך להחזיק את הלב בשתי ידיים שלא יתפוצץ. שבוע לפני חתונתו הם (משטרת ישראל, ושוטריה) עוצרים את דרור. מנוולים, שבוע לפני החתונה. מה קרה, נכשלתם בכל ועכשיו אתם מחפשים כותרת?".

מדי פעם אני כולל בכתבות ציטוטים מהפייסבוק של אהובה אלפרון. סיפור חייה הוא חלק בלתי נפרד מסיפורו של הפשע הישראלי, חרף נסיונותיה להרחיק את עצמה. היא ליוותה את יעקב המנוח וגידלה את דרור, שכל ציוני הדרך המשמעותיים בחייו מלווים במעצרים מתוקשרים – סיום התיכון, הגיוס לצה"ל, הכומתה האדומה, השחרור הכפוי, רצח אביו. עכשיו החתונה.

ביום רביעי דרור אלפרון נעצר עם שני בני הדודה שלו, ראובן ואלי פרטוש. שלושה ימים לפניהם נעצרה הדודה, האמא שלהם, חיה אלפרון-פרטוש. כל הארבעה חשודים ברצח הכפול של העבריין אלי עורקבי והקבלן ערן פרטוש (אין קשר משפחתי). בית המשפט האריך ביממה את המעצר של חיה, ולמחרת היא שוחררה. ביום רביעי הגיע זמנם של הבנים, שנעצרו בחשד לביצוע הרצח עצמו, לכאורה. אכן, חשדות חמורים, רק שחומר הראיות אינו עושה סימנים של כתב אישום, ואילו בית המשפט נתן למשטרה חמישה ימים כדי לקדם את החקירה בנימוק שחוק וקפקאי: "קיים חשד סביר בשלב זה".

מעצרים לפי יעדים

איך יסתיים המעצר הזה עדיין לא ברור, אבל המעצרים של בני משפחת אלפרון מצטרפים לשורה ארוכה של מעצרי מפורסמים מהחודש האחרון אשר הסתיימו בשחרורים ללא תנאים, והם מעוררים סימני שאלה. כולם פועל יוצא ממדיניות החיכוך המוגבר עם ארגוני הפשיעה עליה הכריז המפכ"ל יוחנן דנינו אחרי שני הפיצוצים באשקלון ופיצוץ מכונית הפרקליט בתל אביב.

לפי דיווחים במשטרה, בפגישת חרום של מפקדי המחוזות והימ"רים עם המפכ"ל וראש אגף החקירות והמודיעין לאחר הפיצוץ השני באשקלון, נדרשו כל יחידות הפשיעה החמורה לעצור לאלתר עבריינים בכירים, רצוי מפורסמים, ואף הוצבו יעדי מינימום מספריים. ממש כמו שמציבים יעדים לסוכני מכירות. וכך, תיקים שהיו במצב של חקירה סמויה הפכו בן לילה לחקירה גלויה, ללא התפתחות שהצדיקה את החשיפה והמעצרים, להיפך.

העניין הוא, שבתי המשפט לא התמסרו בקלות למדיניות החיכוך המוגבר של המשטרה ושחררו חשודים שהובאו בפניהם ללא ראיות של ממש. אבי רוחן, הג'ארושים, שלום דומרני במובן מסוים, הרב יורם אברג'ל ואפילו אייל גולן. גם סדר הדין הפלילי אינו משתנה (בינתיים) על פי הצהרותיו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, שבכלל הציע מודל של מעצרים מינהליים וזכה לקיתונות של בוז מארגוני זכויות האדם.

לא ריח הליזול ממנו התבשמו למספר ימים בכירי ארגוני הפשע אשר נעצרו אמור להדאיג כאן, אלא דווקא הניחוח ממנו תצא המשטרה מהקמפיין הזה – אמון הציבור, יכולת ההרתעה.

שיא המשבר. פיצוץ מכונית הפרקליט בתל אביב (צילום: רוני שיצר)

מדיניות החיכוך המוגבר

את קמפיין החיכוך המוגבר שמניב תוצאות יפות בתקשורת דווקא מוביל דובר המשטרה, תנ"צ רפי יפה, האיש למשימות מיוחדות של שלושה מפכ"לים בעשור האחרון. דנינו, שמייחס חשיבות עצומה לדימוי המשטרה בתקשורת, חשב שיוכל להסתדר בלעדיו וטעה. שני דוברים שמינה עזבו, האחד עקב הלחץ בתוך הארגון והשני מול לחץ מבחוץ. בצר לו הזעיק דנינו את יפה, קצין בכיר בגובה העיניים, שנשלח לחזית בדיוק כאשר נפתחה המלחמה ברחובות אשקלון ומתחת לבניין הפרקליטות.

הדוברות אינה מעורבת בהחלטות מבצעיות אבל היא נותנת להן מטריה תקשורתית, גם כאשר מדובר במעצרי שווא. כל הדוברים עברו למתכונת חירום של עבודה סביב השעון והפיקו בהתראה קצרה קמפיין שלא היה מבייש משרדי יחצ"נות מובילים.

בהודעות הדוברות שולבו מסרים מלחמתיים ברוח דברי המפכ"ל, "ארגוני פשיעה כארגוני טרור". כל הודעה נפתחה בססמה, "המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת". מעצרים דווחו בזמן אמת. וואטסאפים ומיילים פלטו נונסטופ צילומים של זירות פשע ופריטים חשודים שנתפסו. מידע על דיונים להארכות מעצר נמסר בפירוט, כולל פרוטוקולים. נצ"מים בעלי תפקידים רגישים במודיעין ובחקירות כמו קובי זריהן וכורש ברנור נשלחו לכנסת ולאולפני הטלוויזיה, במקביל לשיחות רקע בהן הסבירו את התפרצות גל הפשיעה ואת הדרכים בהן מטפלים בו.

הדוברות תוגברה בכוח אדם והקימה חדר מצב, שבו תיעדו כל פרסום בתקשורת עם זום לסיקור פשיעה חמורה. פעמיים ביום העלו בקבוצת וואטסאפ פנימית סטטוסים של כל הפרסומים והראיונות שפורסמו באותו יום. צוות תגובות מיוחד הוציא הודעות חריפות על כל השתלחות של עורך דין בבתי המשפט, כדי לא להשאיר לבד על הבמה סניגורים מתוקשרים כמו משה שרמן.

ככל שהאירועים החמירו האסטרטגיה התקשורתית קפצה מדרגה והמפכ"ל התבטא על כל במה – מכנס העיתונאים באילת ועד לכנס שדרות. למחרת פיצוץ מכונית הפרקליט התייצב ראש להב 433 מנשה ארביב מתחת למשרד היחידה בלוד, והוציא הודעה לאומה כמו בערב מלחמה.

"המשטרה תהיה בכל מקום, אף אחד לא יסביר אותנו אנחנו נסביר אותנו", אומר קצין המעורה בקמפיין, ועובר מיד לקודים של הכלכלה החדשה, "אנחנו משווקים פעולות אמיתיות בתחום הפלילי, הכלכלי והמינהלי".

הטענה, שמעבר לקמפיין התקשורתי לא הושגו תוצאות בחקירות, נהדפת על הסף. במישור הפלילי איסוף ראיות הוא תהליך איטי, נטען, לא כל מעצר אמור לכלול ראיות מפלילות ולהסתיים בכתב אישום, מצטדקים במשטרה. למעצרים יש גם תכליות אחרות, קידום חקירות למשל. לכן, בטווח המיידי מה שהקהל הרחב ראה בחודש האחרון אלו אותם מעצרים פליליים עמומים ואת המאבק בפשיעה המנהלית – סגירת עסקים שמזוהים עם ארגוני פשע ופועלים ללא רישיון.

במשטרה יודעים, כל נקודה שהם משיגים בפעילות מהסוג הזה היא בונוס להמשך הדרך. חיכוך מוגבר מייצר מודיעין שממנו מייצרים בתהליך איטי יותר את הראיות הנכספות – נחשפים לנקודות תורפה בארגוני הפשע והכנופיות, שותלים אמצעים טכנולוגים עלומים, מפעילים מודיעים ומגייסים עדים פוטנציאלים.

"כאשר האזרח בבית שומע ורואה את הפעולות האלה הוא יודע שיש לו משטרה עם דרך וכיוון", אומר הקצין וטוען, "התקשורת מכניסה את המדינה להסטריה בדרך הדיווח שלה ואחר כך מאשימים שהמשטרה מגיבה בהסטריה. לא אנחנו אחראים לכותרות המהדורות ומיקום הידיעות, ואנחנו מעולם לא דירגנו את ארגוני הפשע, את עשו העיתונים".

ברוח זו, כאשר נשאלת השאלה הרווחת, האם חשיפת פרשת אייל גולן נועדה להסיט את תשומת הלב הציבורית מגל הפשיעה האחרון, אומר הקצין בסוג של עלבון ציני, "כן, תרשום שאנחנו הבאנו את הבנות, את האורגיות ואת הסמים, והשארנו את התיק הזה על המדף עד שיתפוצץ רכב באשקלון".

אחד מחמשת אנשי מוסלי שנלכדו על חם בתיק רצח (צילום: יוסי זליגר)

היורדים החדשים

ב-2011 החלה מלחמת הצ'יינג'ים הידועה לשמצה בראשון לציון ובת ים, שגבתה עד כה 16 גופות של עבריינים המזוהים עם הארגונים של אברג'ל ומוסלי בעיקר. ימ"ר תל אביב וימ"ר מרכז פעלו שם כל העת, ואילו להב 433 ניטרה את האירועים מתחת לרדאר, כהגדרת אחד הקצינים. רק כשמספרי הקורבנות המריאו נכנסו כל שלוש היחידות להילוך גבוה בתיאום משותף, מה שהניב תוצאות שעוד אמורות לעמוד במבחן בית המשפט.

בתיק אחד, פיענוח רצח עברייני השוק האפור אבי דוד ואיציק גפן באמצעות "התיאוריה הסלולרית" של ימ"ר תל אביב, טוענים כי הצליחו להוכיח את הקשר בין טלפונים גלויים וסמויים של מוטי חסין ושלומי ניאמצ'יק לשני מעשי הרצח. בתיק השני, צוות של יאחב"ל תפס על חם חמישה עבריינים מארגון מוסלי בעת שהם נערכים ומבצעים את הרצח של משה אברהם ב-20 למאי בחולון. מאז המעצרים הללו פחתה אינטנסיביות מלחמת הצ'יינג'ים, השורדים שלה נפוצו לרחבי העולם. אנשי אברג'ל מכנופיית מערב ראשון לציון עזבו לספרד ודרום אמריקה. שי מוסלי עזב לרומניה ודרום אפריקה, שם חוסל רק בשבוע שעבר יד ימינו, שימי ענו משכונת התקווה. ראש הזרוע המבצעית של הארגון נקבר השבוע בחולון תחת עננה כבדה, שתהפוך בקרוב מאוד לסיפור הגדול של העולם התחתון.

במשטרה נכשלו גם במניעת הפיצוצים באשקלון, למרות שהכירו מקרוב את הסכסוך הרלוונטי בין הכוח העולה בני שלמה ממושב חלץ לבין הקואליציה של דומרני והאחים לביא מרחובות. "היינו שמה ואנחנו עדיין, רק שאתה לא יכול להיות כל הזמן בכל מקום, וכשאתה לא שם מתפוצץ אוטו", מסביר הקצין. "בעקבות הפיצוצים המשטרה הרימה את הכפפה, ולו רק כדי שהציבור יירגע, השקענו שם פי שלוש והגברנו נוכחות ואינטנסיביות, הגם שלא מדובר באירועים המסכנים את שלום הציבור, שהרי בפועל הנזקים מתאונות דרכים גבוהים בהרבה.

"לא הכל הציבור רואה, אבל אנחנו רואים ושומעים את הלחץ ואת ההתנהגות הנרדפת של העבריינים. עבריין שמזוהה היום עם מאבק המשטרה, עבריינים בורחים ממנו. דומרני למשל, כל האנשים שהיו מעורבים איתו בעסקי החשבוניות הפיקטיביות נשלחו לשנים ארוכות בכלא, ורשויות האכיפה תפסו 140 מיליון שקל. אנשים שעבדו איתו נמנעים, מתרחקים. אחרים יורדים למחתרת, בורחים מהארץ. הם מפחדים ומדברים בינהם על מחדלים של חבריהם, מאשימים אחד את השני בגרימת נזקים מיותרים, מתנערים זה מזה. אלה לא שמועות אלא עובדות שאנחנו שומעים ואוספים".

במשטרה מצביעים על ארגון מולנר שאנשיו קלטו את המסר, וכמה מבכיריו כולל הבוס שוהים בחו"ל בשבועות האחרונים וחוששים לחזור לארץ. עוד נקלטים במשטרה מסרים על כך שראשי ארגונים אחרים בחו"ל אינם מדברים עוד על שהות זמנית אלא מחפשים דרכים להתבסס במדינות מסויימות.

התיק הכי מוצלח של המשטרה בקמפיין הנוכחי הוא זה של דומרני בנתיבות, תיק שיש בו סוג של התנשאות פטרנליסטית של נציגי החוק ונתק תרבותי מהמנטליות במושבים ובעיירות בדרום, ועדיין הוא הניב כתב אישום לבית משפט מחוזי על עבירות איומים וסחיטה נגד ראש הארגון בכבודו ובעצמו. האירועים בכתב האישום מלמדים על הדימיון המפותח של אברכים מבוהלים בשני המחנות, אבל כאשר מדובר בדומרני לא מן הנמנע שהשופטים יפרשו את הדימיון לעובדות.

בינתיים, במסגרת החיכוך המוגבר המשטרה חשפה בנתיבות תיק קטן של איומים לכאורה, ופספסה תיק גדול של פשע מאורגן. הרי הנחת העבודה היתה, שדומרני ואנשיו קידמו את הבחירה של אנשי הרב אברג'ל מתוך אינטרסים כלכליים עתידיים – עם כניסת נציגי הרב למועצת העיר הם ישרתו את הקבלנים של ארגון דומרני בוועדות התכנון והבנייה, איכות הסביבה, המכרזים ועוד. כך אכן חושבת ומתנהלת משטרה מודרנית, אז למה לא נתנו לתוכנית לצאת אל הפועל בסיוע אמצעי מעקב מתוחכמים ושניים שלושה סוכנים סמויים?
השאלה הזו קשה לעיכול בדרגים שחוייבו לעמוד ביעדי המפכ"ל, והתשובה שלהם מטרידה לנוכח האירועים כפי שהם מוכרים מתיק החקירה. "היתה סכנה משמעותית לרנטגן", אומר קצין המודיעין הבכיר, "הלוואי והיינו יכולים למשוך ולהגיע למצב שבו ארגון דומרני משתלט על העירייה, מספיק שהוא ייתן סטירה למישהו אני חייב לחשוף את החקירה, וזה מה שעשינו עכשיו".

חשש לחיי הרנטגן? הרב יעקב איפרגן	מעצר ללא אישום! הרב יורם אברג'ל

תנו בהם מספרים

אחד הרעיונות שהפיק המפכ"ל בחודש האחרון הוא שינוי ההגדרות של ארגוני הפשע, משמות למספרים, בניסיון להתגבר על הגלוריפיקציה של עבריינים. מעבר לכך שמדובר ברעיון בלתי מעשי בעליל, שרק יסרבל את החוקרים ובתי המשפט, נראה כי מדובר בראייה אנאכרוניסטית של המפכ"ל את תפישת העולם באמצעי התקשורת. כבר בתחילת שנות האלפיים התפתח הדיון על הגלוריפקציה, לאור סיקור הרגלי הבילוי של זאב רוזנשטיין וכמה מחבריו, וכבר אז נקבעו כללים לא כתובים נגד האדרת שמם של עבריינים, אבל גם זה אינו יכול למנוע מבתי המשפט לקרוא לאנשים בשמותיהם ולעיתונות לדווח עליהם. המחשבה שאנשים יסתובבו בקרבנו עם מספרים ולא עם שמות מתאימה יותר לסל החשוך שמציע השר אהרונוביץ ולא לנאורות שדנינו מתיימר לייצג.