מישושים באפלה

בעיה, לא רק בישראל. עבודת אמנות מחו"ל של בוריס רזין

הממשלה אישרה פה אחד, ביוזמת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, את התיקון לחוק סמכויות לשמירה על ביטחון הציבור (סמכות חיפוש לשוטר), שזכה לכינוי "חוק המישוש" ויאפשר לעכב אנשים ברחוב ולבצע על גופם חיפוש פולשני גם ללא חשד קונקרטי.

החוק יתיר למשטרה לערוך חיפוש על גופו של אדם, בבגדיו ובכליו, לצורך איתור נשק חם או קר, אף ללא "חשד סביר" מוקדם שהאדם נושא נשק. החוק הקיים מאפשר עריכת חיפוש רק במקרה שלשוטר קיים "חשד סביר" בר הוכחה.

למרות הרושם כי מדובר במהלך חדש, כאמצעי התמודדות עם טרור הסכינים (הנדרש עדיין לאישור הכנסת), מדובר בהצעת חוק בת חמש שנים, שאושרה בממשלה כבר ב-2010 אך לא קודמה ועכשיו "יצאה מהנפטלין". 

במקור, התיקון קודם כדי לתת מענה דווקא כנגד אלימות על רקע פלילי, בעיקר במסגרת המלחמה באלימות במקומות בילוי. בהצעת החוק נאמר כי מאחר ולעתים לא ניתן לזהות אפשרות קיומו של סכין או נשק אחר רק על פי מראהו של אדם והתנהגותו, יש צורך לקבוע במפורש כי סמכות החיפוש הגופני למניעת אלימות אינה מוגבלת לקיום חשד קונקרטי.

במקור, ההצעה התייחסה לחיפוש על מבלים במקומות "מועדים לפורענות" כגון מועדונים, פאבים, דיסקוטקים, מגרשי ספורט, ובכל מקום שמוכרים בו אלכוהול, אך הותירה פתח גם לכל מקום שיוכרז זמנית על ידי מפקד מחוז ויוגדר כ"מועד לאלימות” או שקיים בו סיכון ביטחוני מיוחד (בפועל בנסיבות הקיימות, מדובר ברחובות הערים).    

כדי "לצמצם את הפגיעה בפרטיות", ההצעה הגבילה את סמכות החיפוש לצורך איתור כלי נשק בלבד ותחמה אותה לכאורה במקום ובזמן.

צורך דחוף? גלעד ארדן

השר ארדן אמר כי "עקב הפיגועים האחרונים נוצר צורך דחוף לתת סמכויות למשטרה לערוך חיפושים גופניים כדי להתמודד טוב יותר מול טרור הסכינים. זהו צעד נוסף שאני מקדם בשורת החלטות הנדרשות לחיזוק המשטרה וסמכויותיה כדי להגביר את הביטחון האישי ברחובות".

באגודה לזכויות האזרח, מנגד, מזהירים כי מדובר ב"הצעה שנועדה בתירוצים שוניםכדי לתת לגיטימציה לפרקטיקה משטרתית שנפסלה על ידי בתי המשפט, ושבפועל היא משמשת בעיקר כלפי אנשים כהי עור ובעלי חזות מזרחית".

עו"ד אבנר פינצ'וק

לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח, בידי המשטרה קיימות סמכויות חיפוש רחבות מספיק לסיכול פיגועים. "הצעת החוק קודמה כמענה לאלימות במועדונים, ועכשיו מלבישים עליה 'שיקולי ביטחון' תוך ניצול ציני של המצב, אפילו בלי לטרוח ולתת הסבר כיצד בדיוק היא תועיל כדי לצמצם ולו במעט את הסכנות הביטחוניות".

לטענת עו"ד פינצ'וק, הניסיון בארץ ובעולם מלמד, ששוטרים שפועלים לפי "תחושת בטן" וללא קריטריונים ברורים נאלצים להסתמך על סטיגמות ודעות קדומות, דבר שמחמיר את שיטור היתר ואת האכיפה הסלקטיבית שקיימות ממילא נגד מיעוטים: בארה"ב – נגד אפרו–אמריקאים ולטינים, ובישראל נגד מזרחים, יוצאי אתיופיה וערבים.

לדבריו, "סמכות דומה שניתנה למשטרה בבריטניה נפסלה על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם. בית הדין הדגיש, כי כאשר שוטרים מוסמכים לעכב אדם ולערוך עליו חיפוש ללא כל דרישה לחשד אינדיבידואלי – הדבר מזמין שרירותיות, אפליה, ושימוש יתר בסמכויות הפוגעניות".