 |
החזקת כלואים בתנאים דרקוניים של הפרדה מבלי להגדירם ככאלה, כדי לעקוף ביקורת שיפוטית; כבילת אסירים למשך ימים כאמצעי ענישה, בניגוד לחוק; תנאי תברואה ירודים, צפיפות ומחנק בלתי נסבלים בתאים; מחסור חמור בעובדים סוציאליים ובמסגרות שיקום. אלו הם רק מקצת מהממצאים בדוח הסנגוריה הציבורית בעניין תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל.
הדו"ח מתריע על הפרת זכויות בסיסיות של עצורים ואסירים, ומציג התקדמות מעטה, אם בכלל, לעומת דו"חות קודמים, והוא מבוסס על ביקורת שערכו אנשי הסנגוריה ב-27 מתקני הכליאה שבאחריות שב"ס בשנתיים האחרונות. הדו"ח הוגש לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, לשרת המשפטים איילת שקד, לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ולנציב שב"ס רב גונדר אהרון פרנקו.
החיים בהפרדה
אנשי הסנגוריה הציבורית גילו, כי דבר כמעט לא השתנה מאז פרסמו את הדוח המיוחד לפני יותר משנתיים בנושא ההפרדה והשלכותיה ההרסניות.
יתרה מכך: מתברר כי בחלק מבתי הכלא, באגפים שהוגדרו "שמורים" – למשל בבתי הסוהר "איילון", "השרון" ובבית המעצר "הדרים” – התנאים קרובים מאוד לאלה שבאגפי ההפרדה, מבלי "לקרוא לילד בשמו". אופן ההגדרה השונה של האגפים מאפשר לשב"ס "גמישות" בהחזקת אסירים בתנאים קשים ביותר, ללא הבקרה השיפוטית וקציבת הזמן המתחייבת כשמדובר בהחזקתם של אסירים ב"הפרדה" רשמית.
עד כה, לדברי אנשי הסנגוריה, שב"ס מתחמק מלקבוע פקודות ונהלים ברורים ביחס לזכויות הכלואים באגפים ה"שמורים", וכך הוא משמר את הדמיון בינם ובין אגפי ההפרדה.
לדברי אנשי הסנגוריה, בכלא הנשים נווה תרצה, תנאי ההפרדה "מחפירים", התאים מצחינים ומזוהמים, ויש לסגור את האגף לאלתר. מרבית הכלואות בו סובלות מבעיות פסיכיאטריות ומוחזקות בהפרדה עקב מצבן הנפשי – אף שמצב נפשי קשה אינו עילה על פי החוק להפרדה, ובמרבית המקרים הפרדה מביאה גם להחמרה נפשית ניכרת.
הכלואות התלוננו כי שיחותיהן עם העובדות הסוציאליות נערכות מבעד לאשנב הדלת – נוהג הפוגע בפרטיותן ומנוגד לכללי האתיקה ואפילו להנחיות שב"ס.
 |
| תקשורת דרך חלון זכוכית |
באחד התאים נכלאה לבד טרנסג'נדרית, המופרדת לחלוטין מאסירות אחרות, ולדברי מפקדת הכלא היא תשהה כך עד שתשלים את הניתוח לשינוי המין. לדברי אנשי הסנגוריה, על שב"ס למצוא פתרון אחר שימנע את בידודן של טרנסיות לכל תקופת מאסרן.
בכלא "אופק", הקטינים הכלואים בהפרדה מודרים מכל פעילות חינוכית, טיפולית או שיקומית בכלא, וספונים בתא 23 שעות ביום, חסרי מעש וללא אינטראקציה עם כלואים אחרים. שני קטינים בהפרדה זוגית סיפרו לאנשי הסנגוריה כי הם ביקשו לקבל תכנית לימודית כלשהי, ולא נענו, וכי גם איתם העובדות הסוציאליות "שומרות מרחק" ומדברות איתם מעבר לדלת. לדבריהם, הם "עומדים להשתגע משעמום".
אנשי הסנגוריה מציינים כי אי בניית תכנית חינוך או פנאי אישית כלשהי לקטינים כלואים מנוגדת לחוק וכי זכותם הבסיסית של קטינים אלה להתפתחות נשללת ולפי מחקרים, החזקתם בתנאים אלה תגביר את בעיות ההתנהגות ואת שיעורי הדיכאון והפגיעה העצמית.
צפיפות
על פי נתוני שב"ס, ממוצע שטח המחייה לאסיר בבתי הכלא הוא כ-3 מ"ר. בחלק המתקנים המצב קשה יותר: למשל בבית הסוהר "כרמל", באגף 7 השטח הממוצע לאסיר הוא 1.5 מ"ר. לדברי אנשי הסנגוריה, בתנאי הצפיפות בבתי הסוהר אין שינוי כבר 25 שנה, ושטח המחייה לאסיר לא מתקרב אפילו לסטנדרט המינימאלי שנקבע בתקנות ועומד על 4.5 מ"ר.
 |
| מחסור במסגרות טיפול, תעסוקה ושיקום |
הטיפול הסוציאלי ומסגרות השיקום
ב-12 מתקני כליאה שמעו אנשי הסנגוריה הציבורית תלונות קשות על איכות הטיפול הסוציאלי והמחסור במסגרות טיפול ושיקום, תעסוקה ופנאי.
על פי הדו"ח, בחלק מהמתקנים מוטל על העובדים הסוציאליים עומס רב מאוד, עד כדי פגיעה ביכולתם להעניק לכלואים מענה טיפולי נאות; בחלק מהמתקנים בלט מחסור במסגרות טיפוליות ונמצאו רשימות המתנה ארוכות לקבוצות טיפוליות בכלל, ובפרט לעברייני מין. בכמה מתקני כליאה חסרות תכניות חינוך ושיקום לדוברי ערבית, רוסית ואמהרית.
בכלא חרמון, המוגדר כבית סוהר שיקומי, מצאו המבקרים כי המחלקות הטיפוליות מאוישות בעיקר על ידי עובדים סוציאליים חסרי הכשרה או ניסיון.
בבית המעצר אבו כביר התברר שאין עובד סוציאלי או פסיכיאטר הנוכח בסופי שבוע, וכך האבחון הנפשי הראשוני לעצורים נעשה בידי חובש, נעדר כל הכשרה מקצועית בתחום הנפש. זאת למרות שאוכלוסיית הכלואים רגישה וכוללת עצורים, ביניהם עצורי ימים שעבור חלקם זהו מעצר ראשון.
בבית הסוהר שיטה התלוננו כלואים באגף מתקדמים על כך שהם אינם משולבים בתכניות שיקום בשל מחסור בקבוצות טיפול וכי כתוצאה מכך נמנעת מהם גם האפשרות להשתחרר בשחרור מוקדם.
עוד נמצא, כי כלואים שאינם מודים בביצוע עבירות מנועים מלהשתתף בקבוצות טיפוליות מתקדמות. בסנגוריה הציבורית אומרים כי התניית טיפול בהודאה מנוגדת לפסיקה ולהגיון, נוכח קיומם של טיפולים יעילים המותאמים למכחישים, וכן תופעת הרשעות השווא אשר עלולה לעשות עוול מוסרי כפול עם המורשע, אם עצם הכחשתו ועמידתו האיתנה על חפותו תמנע ממנו טיפול שהוא תנאי לחופשות, לתכנית שיקום ולשחרור מוקדם.
 |
| כלא אופק. התנהלות חריגה עם אמצעי ריסון |
כבילה בלתי מידתית
ב-6 מתקני כליאה התקבלו דיווחים על כבילת אסירים למיטותיהם המבוצעת למטרות ענישה, בניגוד לחוק, ואף כלפי אסירים הסובלים ממוגבלויות ומבעיות נפשיות קשות, וזאת במקום להעניק להם טיפול רפואי מתאים במחלקות הפסיכיאטריות של מב"ן (המרכז לבריאות הנפש).
בבתי סוהר רבים התברר כי יומן הכבילה, שאמור לתעד את החלטות הכבילה, על שום היותן אמצעי ריסון קיצוני, לא מעודכן ואין בקרה ראויה על השימוש בו.
בכלא אופק לקטינים, מצאו אנשי הסנגוריה "התנהלות חריגה ומדאיגה ביותר הנוגעת לשימוש מופרז ובלתי מידתי באמצעי הריסון החמור ביותר הקיים" – כבילה למיטה בארבע גפיים. זאת, כאשר הכבילה משמשת כאמצעי ענישה, ולא רק במטרה להגן מפני פגיעה של הכלוא בעצמו או באחרים. "הסנגוריה הציבורית סבורה כי הכבילה הממושכת של קטינים רבים כל כך בבית הסוהר אופק אינה מתקבלת על הדעת", ומנוגדת לחלוטין להוראות החוק, לפיהן הכבילה למיטה חייבת להיות האמצעי האחרון שיופעל רק לאחר שמוצו אמצעי ריסון קלים יותר.
בבית הסוהר נווה תרצה "חשש שהשימוש בכבילה נעשה כאמצעי ענישה כדבר שבשגרה”.
בבית הסוהר איילון נחשפה כבילה לתקופות ממושכות ובלתי סבירות. כך לדוגמה, נמצא כי אחד הכלואים נכבל בארבע גפיו למיטה למשך ארבעה ימים רצופים, בשל חשש לפגיעה עצמית.
תנאי תברואה והיגיינה
ב-15 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, נמצאו תנאים היגייניים ירודים, לפחות בחלק מהאגפים – לדברי הסנגוריה "עד לכדי הזנחה של ממש". במספר רב של מתקנים נמצאה בעיית מזיקים, אשר גורמים לכלואים לעקיצות ולפצעים. בבית הסוהר "אופק" סיפרו קטינים כי נאלצו להחליף מברשות שיניים מספר פעמים לאחר שראו עליהן ג'וקים.
 |
| כלא נווה תרצה. מדיניות הביקורים שהשתנתה |
קשר משפחתי
דו"ח הסנגוריה הציבורית מתייחס גם לנושא שהועלה ב"פוסטה" רק לאחרונה – ביטול הביקורים בבתי הסוהר בשבתות.
כך למשל, ב"נווה תרצה" סיפרה אחת הכלואות כי בן זוגה עובד ופנוי לבקרה רק בימי שבת, וכי המדיניות החדשה מונעת מהם להיפגש. גם בבית סוהר "איילון" הלינו כלואים על ביטול ביקורי המשפחות ביום החופשי היחיד של בני המשפחה.
"הסנגוריה הציבורית סבורה כי ההחלטה בדבר הפסקת ביקורים בשבתות פוגעת באופן בלתי סביר באפשרות של כלואים לממש את זכותם לקשר עם משפחתם ואף מתעלמת מטובתם של ילדי הכלואים, אשר יום השבת הוא היום החופשי היחיד שלהם" – נאמר בדו"ח.
ולסיכום
בסיכום הדו"ח נכתב כי "הסנגוריה הציבורית מודעת למאמצים הננקטים בשב"ס כדי להביא לשיפור המצב הקשה הקיים במתקני הכליאה. התרשמנו מאוד מן הרצינות בה התייחס שב"ס לדו"חות הקודמים, ואנו מקווים כי סיכום ממצאי הביקורים יסייע לגורמים הרלוונטיים במציאת פתרון הולם לטיפול בליקויים הקיימים כיום, ובפרט באותם ליקויים חמורים הדורשים מענה מיידי".
 |
| עו"ד יואב ספיר |
הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "הממצאים והנתונים המובאים בדו"ח מבטאים מצוקה יומיומית של אלפי אסירים ועצורים בישראל השוהים בתת-תנאים הפוגעים בכבוד האדם. אוכלוסיית האסירים והעצורים היא מן האוכלוסיות הפגיעות והמוחלשות ביותר בחברה הישראלית, ומכאן החשיבות שבהפניית זרקור אל מעבר לחומות הכלא, באופן שיאפשר שמירה על צלם האנוש של מי שמוחזק שם. חשוב להבין כי מדובר לא רק בפגיעה בכבודם, בבריאותם ובשלומם של האסירים והעצורים ובזכויותיהם הבסיסיות, אלא בתופעה שיש לה גם השלכות על הציבור הרחב. החזקת אסירים בתנאים לא אנושיים פוגעת בסיכוי שהם יחזרו למוטב עם שחרורם".
תגובת שב"ס
תגובת שב”ס מברכת על הדו"ח. יחד עם זאת, היא עוקצת: "היינו מודים אם לצד הביקורת, תסייע הסנגוריה הציבורית גם בהשגת אמצעים לשיפור המצב הקיים".
עוד נמסר: "דרך עריכת והצגת הדו"ח – לרבות פירוט הנושאים כמסקנות גורפות וכוללניות אינה הוגנת ואינה מקצועית. כל סעיף ביקורת בכל אחד מהדוחות זכה להתייחסותנו הפרטנית וגם להשגותינו, שכן חלק מהטענות שעלו בהם לא נמצאו בהכרח מדויקות ועל חלק מהן חלקנו מטעמים מקצועיים. כמו כן לצערנו, מעצים הדו"ח היבטים שליליים בלבד, אינו משקף נכונה את המצב בעת פרסומו ובכך חוטא לטעמנו לתפקידו.
"שב"ס כארגון היחידי האמון על זכויות האסירים ותנאי מחייתם, ימשיך לדאוג ולטפל בהם בצורה המיטבית גם בעתיד באמצעים העומדים לרשותו".
 |
בעניין תנאי ההפרדה, נאמר בתגובה, כי "שירות בתי הסוהר עושה ככל הניתן, בכלים המצויים בידו, לשלב את כלל האסירים באגפים השונים בבתי הסוהר. הפרדת אסיר מאסירים אחרים הינה לעיתים כורח המציאות וננקטת כאמצעי אחרון, בעיקר לצורך הגנה על חיי אדם או על שלום הציבור וכאשר לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת. האגף השמור הוא אגף ביניים, המשמש להחזקת אסירים שלא ניתן להחזיקם באגף רגיל אך גם אין צורך בהפרדתם המלאה ואנו סבורים כי יש לברך על קיומו. בין האסירים השוהים באגף השמור קיימת אינטראקציה במהלך היום ומתבצעות פעילויות משותפות, בהתאם לכללי הפעלה שנקבעו. בית המשפט שנדרש לסוגיית האגף השמור מספר פעמים, דחה את הטענה כאילו מדובר באגף הפרדה.
"קשב רב מופנה לטיפול בנערים המוחזקים בבית סוהר אופק, ולאחרונה נקבעו כללים מיוחדים שנקבעו בהתאמה לאוכלוסייה ייחודית זו, לרבות בנושא הפרדה וכבילה”.
בעניין הצפיפות ותנאי המחייה, נאמר כי "שב"ס משקיע תכנון, מחשבה ומשאבים רבים בשיפור תנאי מחיית האסירים ורואה בכך אחד מיעדיו. עובדה ידועה היא שבחלק מבתי הסוהר קיימים אגפים ישנים מאוד בהם נדרש שיפוץ יסודי . שב"ס מסכים גם עם הצורך בבניית בתי סוהר חדשים, אולם לצורך כך נדרשת הקצאה תקציבית שאינה עומדת לרשותו. לפיכך, שב"ס ממשיך לשפר ולשפץ תאים ואגפים, מתוך התקציב הקיים ובהתאם לתוכנית רב שנתית. כך שופצו בשלוש השנים האחרונות קרוב ל 20 אגפים, בעלות של כ 40 מיליון שקל. מגמה זו תימשך גם בשנים הקרובות. לשמחתנו, בשנה הקרובה תחל בנייתו של בית סוהר חדש לנשים בבאר שבע”.
בעניין תוכניות שיקום וטיפול – אומר שב"ס כי "לתיקון 42 לפקודת בתי הסוהר, המתייחס לנושא השיקום, החינוך והפנאי, ישנן משמעויות תקציביות שטרם הוסדרו ולפיכך גם טרם הותקנו התקנות לביצועו. אנו תקווה שהנושא יוסדר בקרוב ונוכל לתת את המענה שנקבע בחוק”.
תיקון 42 שנחקק ב-2012 מגדיר כי אסירים יהיו זכאים לפעילויות חינוך ופנאי וכי "נציב בתי הסוהר יבחן אפשרויות לשיקומו של אסיר וינקוט צעדים להבטחת שילובו המרבי בפעילויות שיקום בין כותלי בית הסוהר".
