זכרונות ברכה – מחווה מיוחדת למני נפתלי ושרה נתניהו

החברים מהפרקליטות החזירו אותו לעין הסערה. תנ"צ אפריים ברכה (צילום: דוברות המשטרה)

לא נעים לחזור ולפשפש בענייניו של קצין החקירות והמודיעין המנוח, תנ"צ אפריים ברכה, מה גם שמדובר בחודש הסליחות. ועדיין, דווקא הממונים עליו, הכוונה לחבריו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה הגוררים רגליים בפרשות ראש הממשלה ורעייתו, כמו אלה מפרקליטות המדינה הנגררת ומתאמת עמדות עם פרקליטות מחוז ירושלים הממונה הפורמלית על התיק, הם אלה אשר החזירו את ברכה השבוע לתודעה הציבורית.

על הפרק, החלשת העדות של אב הבית מני נפתלי אשר טען כי במסגרת עבודתו בבית ראש הממשלה הוא נחשף למעשים פליליים שברצונו לדווח עליהם תוך הימנעות מהפללה עצמית, שכן מתוקף תפקידו הוטל עליו לבצע מטלות מסויימות שבדיעבד יתכן והן אסורות.

כדי להחליש את העדות של נפתלי, בכירי מערכת אכיפת החוק הפריחו בשבוע שעבר בלון ניסוי באמצעות הדלפה ל"חדשות 2" של ידיעה דרמטית על סוד אסטרטגי כמוס: מני נפתלי יהיה עד מדינה נגד שרה נתניהו, אם יוגש בסופו של דבר כתב אישום. המשמעות היא, שלעדות של נפתלי יידרשו ראיות מסייעות חזקות כפי שנדרש משותף לפשע ולא מאזרח הגון שמדווח על שחיתות במקום העבודה.

לפי התזה הקונספירטיבית הזו, הגדרת נפתלי כעד מדינה נועדה להכשיר עוד מכשול מלאכותי, שבלשכת היועמ"ש שמו לעצמם בנסיון נואש להימנע מהגשת כתב אישום נגד שרה נתניהו, או לפחות כזרז עתידי להסדר טיעון שימנע את הרשעת האח"מית לעיני הציבור בבית משפט.

הידיעה עוררה תגובות נזעמות, אז בעקבותיה פרקליט מחוז ירושלים נשלח השבוע לנפנף רשמית ב"קלף המנצח" – החוקר מספר 1 ברכה הקליט את מני נפתלי מציע את עצמו כעד מדינה. להוכחת הדברים הוא גם ציטט שני מזכרים שכתב ברכה – המקור הנערץ של כתבי הפלילים והעיתונאים החוקרים – בהמשך לשיחות תמימות לכאורה שניהל עם מני נפתלי.

התחנן למסור את עדותו. מני נפתלי (צילום באדיבות מעריב)

"בתאריך 19.2.15 התקשר לטלפון שלי מני נפתלי ושוב התעניין לגבי גביית ההודעה ממנו. במהלך השיחה מני אמר שהוא רוצה להיות עד מדינה והוא החליט להסיר את הכפפות. והוא מתכוון להעביר חומרים לכלי התקשורת…".

באותו היום כתב ברכה מזכר נוסף: "התקשרתי למני נפתלי והודעתי לו שיגיע למשרדי היחידה. הבהרתי לו שכל מה שימסור בהודעתו, ההודעה לא תשמש נגדו. מני נפתלי אמר שעכשיו זה עד מדינה. אמר שהוא יתייעץ עם עורך דין ויחזור אלי. כעבור חצי שעה חזר אלי וקבע איתי".

מזכרים על דיבובים מגמתיים מהסוג הזה (למשל, העד שמחזר אחרי המשטרה שמעדיפה להימנע ממנו במקרה הזה, "מני נפתלי התקשר שוב"), הם בדיוק אלה שהוציאו לברכה מוניטין של קצין משטרה לא הגון בקרב עורכי דין פליליים ולקוחותיהם, אלה שאף אחד לא מתחשב בדעתם. מבחינת מפקדים ופרקליטים שעבדו לצידו לאורך השנים, מזכרים כאלה עם קטעי מילים סתומות ומשפטים אשר נאמרו בהקשרים שונים ומשונים מתוך בורות משפטית מוחלטת, סגרו תיקים בלתי מפוענחים וקידמו אותם במעלה ההייררכיה.

גם ברכה התקדם כך בסולם הדרגות, על חשבון חשודים ונאשמים, עבריינים וסתם אזרחים. לברכה יצאו מוניטין של אשף בגיוס עדי מדינה, אבל דווקא בתפקידו האחרון במשטרה כראש יאח"ה, הוא היה הראשון לתקוע במגירות את תיקי ביבי טורס והחמגשיות אותם הניחו לפתחו כמפקד חטיבת החקירות ובהמשך כראש יאח"ה, העיתונאי רביב דרוקר, מבקר המדינה יוסף שפירא ואב הבית מני נפתלי שחיזר אחרי המשטרה שתקבל את עדותו. זמן מה לפני המינוי השנוי המחלוקת שלו לראש יאח"ה, נשבע אחד ממקורביו לשעבר, כי ברכה נהג להעביר לנתניהו באמצעות מקורבים מסרים פטריוטים קצרים, "ראש הממשלה, אני שומר עליך".

מניפולציה של המדינה בשירות אשת ראש הממשלה

מזכרים מגמתיים

החשבון של ברכה עם הרב יאשיהו פינטו יישאר פתוח לעד, הן על רקע מותו הטראגי של ברכה כמה שעות לפני שהגיע לחקירה במח"ש, מה שמנע את בירור העניין עד תומו, והן על רקע ההחמרה במצבו הבריאותי של האסיר המשוחרר פינטו אשר מאושפז בבית חולים בניו יורק.

בשנת 2011, כאשר ברכה היה ראש חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין, תחת ניצב יואב סגלוביץ, הוא ביקש מרבו הנערץ וחברו הטוב, הרב פינטו, לסייע לו לשוחח עם מקורבו של הרב בלונדון, איש העסקים ויזם הנדל"ן עמנואל ארביב, במטרה לשכנע אותו להפליל את ראש עיריית רמת גן צבי בר. פינטו התגייס ושכנע את ארביב, לו יש אינטרסים נדל"ניים ברמת גן, לשוחח עם ברכה. השיחה הטלפונית נערכה מבלי לעדכן את צוות החקירה של יאח"ה, רק בדיעבד ברכה מילא מזכר על הסכמתו של ארביב להיות עד מדינה נגד צבי בר, וכל השאר היסטוריה.

בלי קשר למעגל השחיתות המקומם שריחף מעל בר לאורך שנים ארוכות, מאז נחשפה הקומבינה המשולשת של פינטו ברכה וארביב אשר הפכה אותו לאסיר מורשע, הוא בוודאי אינו חדל לתהות מה היה האינטרס האמיתי של ברכה לגייס עד מדינה נגדו שלא בשליחות צוות החקירה, רק כדי הפליל אותו.

עוד עבודת משטרה מניפולטיבית של ברכה נחשפה בבית משפט המחוזי מרכז. שם, השופטת המוערכת מיכל ברנט מתחה ביקורת נוקבת על צוות החקירה שהשתיל בתא מעצר מדובב גדול גוף מקועקע ברוטלי ואלים, שבעט במיטות ובקיר, צעק השתולל ואיים על חשוד מקופת חולים מאוחדת שניסה להסתיר את סיבת המעצר שלו, ומרוב פחד התוודה על הפשע האמיתי בפני המדובב הרגוע שהמתין לו בצד השני של החדר.

מעבר לתיאטרון המדובבים, שמתח את גבולות הנישה למחוזות בלתי סבירים (בית משפט מחוזי פסל את המדובבים וזיכה את הנאשם, בית משפט עליון בערעור המדינה הכשיר אותם והרשיע), ברכה גם הורה להגיש כתב אישום נגד סנגורית פלילית שמנעה לכאורה מהלקוח שלה להפוך לעד מדינה, באישום הזה הזיכוי המנומק של השופטת ברנט נותר חלוט.

המזכרים של ברכה נפסלו. יחיא טורק

העבריין יחיא טורק מיפו היה חולה ומאושפז בבית חולים לפני ניתוח כאשר ברכה בא לבקר אותו במסגרת חקירת רצח הילד אביב אילוז, ושכנע אותו לדבר על מעורבותו בהכנת המטען ששימש את הרוצחים. כמובן שברכה כתב מזכר על הוידוי במיטת חוליו של "מהנדס" המטענים, ובחדר החקירות הוא גם שכנע את טורק המובס לחתום על הסכם עד מדינה, שבו הוא הפליל את האחים שלו בארבעה מקרי רצח אחרים.

טורק ניסה לחזור בו בטענה שברכה הבטיח לו שהוא לא יפליל את עצמו בתיק הרצח, ופרקליטו עו"ד אבי כהן ניהל על כך משפט זוטא מתוח ומתוקשר. השופטת סביונה רוט לוי קיבלה את טענות הנאשם, והודיעה שהיא לא מאמינה למזכרים של ברכה, שטען כי רק את השיחה הרלוונטית הזו הוא לא הקליט. אולם כידוע, מרבית השופטים בישראל מצדדים בפרי העץ האסור, ולא נותנים משקל להגנה מן הצדק. במקרה הזה, השופטת פסלה את העדויות שנמסרו ממיטת חוליו של טורק תחת ההבטחות של ברכה לחסינות, אבל טורק הורשע באחזקת אמצעי לחימה ונשפט ל-15 שנות מאסר אותן ריצה עד שלפני מספר חודשים הוא מת ממחלה בכלא, חודש לפני השחרור.

עבריינים ובני משפחותיהם מצד מסויים מחאו כפיים לברכה על הדיבוב של טורק בבית חולים, ההצלחה בפיענוח רצח ילד דחפה אותו קדימה במשטרה, ואילו בעולם התחתון מודיעים פוטנציאלים החלו לעמוד בתור כדי לדבר איתו.
"הוא היה משתף אנשים בנונשאלנטיות בכל מיני פרטים על פרשות מסויימות ואז הם התפתו לדבר על מה שהוא התחיל לדבר איתם, והפלילו את עצמם או אחרים בלי להרגיש", מספר אדם שחווה את ברכה על בשרו. "הוא היה מוציא מזכר על השיחות האלה, ועם המזכרים שלו הלכו לבית משפט כדי לקדם בקשות להאזנות סתר, חיפושים, וגם הרשעות".

הסגיר מודיע בתיק פשע חמור. ברכה בימי ימ"ר תל אביב

פסק דין ברכה

בפרשה 512 מוזכר ברכה כמי שניווט את החוקרים ושכנע חלק מעדי המדינה, בינהם כאלה שהוא הפעיל בעצמו כמודיעים, הבולט שבהם הוא עד המדינה הנתניינתי המכונה בואינג. עם כל הכבוד, לא תמיד הקפיד ברכה לנהוג בהגינות עם מודיעים של קציני משטרה אחרים, ובמיוחד כאשר זה קשור בקידום חקירה שהוא ניהל.

י"ס היה אחד העבריינים הבכירים במחוז מרכז בשנות השמונים, הרבה לפני שהאברג'לים עברו לקדמת הבמה, סוחר סמים בינלאומי שהחדיר לישראל מאות קילוגרמים של הרואין מטורקיה, תאילנד, גרמניה. יום אחד קרסה הרשת ולחדרי החקירות של ימ"ר תל אביב הובאו ראש הרשת י"ס, כדורגלן העבר המפואר שמוליק רוזנטל ואחרים. י"ס, עבריין מתוחכם, ביקש שיחה אישית עם ברכה, אז רפ"ק צעיר בימ"ר. בשיחה הוא אמר לו שהוא מודיע משטרתי שעובד עם קצין ותיק ממרחב שפלה, סנ"צ רמי יהב (ג'ימי), לימים מפקד מרחב שפלה. י"ס הפנה את ברכה לקצין "שלו" והציע לסייע בפיענוח רשת ההברחות כמידע מודיעיני ולא כעדות. ברכה יצא מהחדר, לכאורה כדי לדבר עם ג'ימי, וכאשר חזר הוא הודיע ל-י"ס שהוא דיבר עם הקצין שמוסר לו ד"ש, ואין בעיה, שיתחיל לדבר.

י"ס סיפר הכל על ההברחה ועל האנשים שנטלו בה חלק, אלא שברכה תיעד הכל וכאשר הוגש כתב האישום י"ס נדהם לראות את עצמו מככב בו עם בקשה למעצר עד תום ההליכים, ומה שיותר חמור כעד תביעה מרכזי נגד "החיילים" שלו. עולמו חרב עליו, הוא למעמדו בעולם התחתון כבר לא חזר מאז וירד למחתרת, אבל לברכה הוא לא ויתר. הוא הגיש תביעת נזיקין בגובה 70 מיליון שקל נגד המשטרה, ברכה והפרקליטה המלווה שגיבתה את המהלך, עו"ד אושרה גז, כיום פרקליטת מחוז תל אביב.

עתירה עקרונית. עו"ד אורית חיון

משך שנים ארוכות המדינה הפכה עולמות כדי לשמור את התיק הזה באפלה בחסות צווי איסור פרסום. בתחילת שנת 2014, כאשר השופט המחוזי עמירם בנימיני מסר את חלקו הראשון של פסק הדין בו הוא ייחס רשלנות לנתבעים, נכנס לתמונה משרד עורכי הדין ליבליך מוזר בשם עיתון "הארץ" וניהל מאבק כדי לחשוף את פסק הדין עוד לפני שהשופט ידון בחלק השני של התביעה – מהות הנזק וגובה הפיצוי.

בצמרת המשטרה ופרקליטות המדינה נעמדו אז על רגליים אחוריות, ברכה בדיוק מונה אז למפקד יאח"ה אחרי שהפליל את הרב פינטו, ואילו הפרקליטה אושרה גז ניהלה אז את תיק הבר נוער, והיתה מיועדת לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב היוקרתי. לפיכך, מצד אחד הם סירבו להתיר את פרסום פסק הדין ומצד שני מיהרו להציע פיצוי נדיב – ארבעה מיליון שקל במזומן לסוחר הסמים הבינלאומי י"ס.

המדינה דרשה שהסכם הפשרה יביא לביטול פסק הדין וישאיר את התיק במחשכים, אבל לא כך חשב השופט בנימיני ונציגי העיתונות. בעתירה לבית משפט העליון התקבלה פשרה על הנוסח המצומצם של פסק הדין החשוב אשר יותר לפרסום, וכך הסיפור יצא לאור, אבל בכך לא בא הסוף על המזכרים המגמתיים של ברכה. הסנגורית הפלילית של י"ס, עו"ד אורית חיון גייסה את עו"ד אלי הלם ויחד הם הגישו עתירה לבג"צ נגד המינוי של ברכה לראש יאח"ה, לנוכח הממצאים החמורים שנחשפו בפסק הדין נגדו במשפט האזרחי. בג"צ העדיף לא להתערב בשיקולי הרשות המבצעת.

הכתבה כפי שפורסמה ב"מעריב סופהשבוע"

הדימוי של מני נפתלי

הפרקליטות שנוהגת לחסות עדי מדינה ולשמור עליהם מכל משמר, הכפישה דווקא עכשיו עד תמים בתיק בו הוא מעיד נגד ראש הממשלה ורעייתו, תיק שממילא יש בו רינונים על "מריחה" מצד הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.

מדוע להכפיש את שמו של מני נפתלי כמו אחרון העבריינים במדינת ישראל, בהסתמך על מזכר ערטילאי של קצין משטרה שבתי משפט קבעו כי הוא נקט בשיטות עבודה פסולות? מדוע לא נחתם הסכם עם נפתלי טרם מסירת העדות שלו, וכעת מצטטים שיחת טלפון מבולבלת שבה האזרח נפתלי התבטא על מונח שלא היה נהיר לו במובן המשפטי?

מפרקליטות המדינה ומחוז ירושלים ביקשו לא להגיב על שאלות אלה, והפנו להודעה לעיתונות של פרקליט המחוז מתחילת השבוע, אשר נסמכת כאמור על המזכרים של ברכה.

עו"ד דניאל חקלאי

פרקליטיו של נפתלי, עורכי הדין לוליק אסל ודניאל חקלאי, שוקלים את האפשרויות משפטיות העומדות בפניהם לנוכח הקושי לתבוע דיבה את המדינה ועובדיה. "הבעיה היא שאני לא יכול לערוך עימות עם אדם שנפטר בנסיבות עגומות", אומר עו"ד חקלאי. "פרקליטות המדינה אומרת שהוא ביקש וקיבל הגנה מפני הפללה עצמית, שזה טובת הנאה ומשכך הם מתייחסים אליו כעד מדינה. אנחנו אומרים לא היה ולא נברא, מני נפתלי לא נחקר באזהרה ולא נחתם איתו הסכם עד מדינה, יש הנחיות מפורשות בעניין של מוסד היועץ המשפטי, הבעיה היא שהיועץ המשפטי הנוכחי הוא זה העומד מאחורי כל המהלכים בתיק הזה.

"הפרקליטות היתה יכולה לכתוב בפשטות כי מאחר שמני נפתלי חתם על הבטחה להגנה מפני הפללה עצמית, אנחנו חייבים ראיות סיוע. אבל המחלוקת המשפטית אם הוא עד מדינה אינה חשובה, מה שחשוב זה הפגיעה האנושה בדימוי הציבורי של מני נפתלי כעד מדינה".