בית משפט השלום בחדרה קיבל חלקית את תביעת המועצה המקומית זכרון יעקב נגד "נגה ונוס מלונאות", בעלת מלון הברון במושבה – לתשלום אגרות ארנונה, מים וביוב. זאת למרות שהנכס, שהיה מסמלי התיירות של זכרון יעקב, אינו בשימוש מזה שנים, והפך לפיל לבן אחרי שבעליו הקודמים פשט רגל, וגם הבעלים החדש שרכש את הנכס ביוני 2010 לא הצליח להפעילו ולהשלים את תוכנית השיפוצים כפי שתכנן.
המועצה המקומית תבעה מהחברה חוב של 337 אלף שקל עבור השנים 2011-2010. החברה רכשה את מבנה המלון עצמו, לא כולל 186 דירות הנופש שנבנו כחלק מהפרויקט אך נמכרו בנפרד לבעלים פרטיים, וטענה כי אף שהיא מחזיקה רק באותו חלק של המבנה שכונה על ידה "השטח המלונאי", חייבה אותה המועצה המקומית במסי מים וביוב עבור המבנה בכללותו, כולל דירות הנופש. המועצה טענה, כי במבנה כולו מונה מים אחד ויחיד, ולפי ההסדר שהיה לה עם הבעלים הקודמים, הוא חויב במלוא חשבון המים ופעל לגבייתו מבעלי דירות הנופש.
בעניין חובות המים קבעה השופטת קרן אניספלד, כי לדרישתה של המועצה אין יסוד ואין עילה להשתת חובות בגין צריכת מים באותם חלקים של המבנה שלתובעת אין בהם זיקת קניין או החזקה. ואולם, תביעת המועצה בעניין חיובי הארנונה התקבלה במלואה, למרות היות הנכס עזוב וחרב בתקופה בה מדובר. בין היתר צוין בפסק הדין, כי המועצה העניקה לנכס פטור מארנונה רק החל מאוגוסט 2011, בעקבות בקשת החברה, אולם אז טענה החברה כי היא זכאית לפטור מתחילת התקופה בה הנכס עבר לבעלותה.
 |
| השופטת קרן אניספלד |
השופטת ציטטה את פקודת העיריות, לפיה בניין שנהרס לא ישלם ארנונה במשך שלוש שנים לאחר הודעה בכתב ומרגע מסירת ההודעה ובדיקתה, אלא שבמקרה של "נגה ונוס" ו"מלון הברון", הבעלים נזכרו לפנות בבקשת פטור מארנונה רק ביולי 2011. לכן השופטת קבעה בעניין זה, כי "הפעלת סעיף הפטור היא עניין למי שמבקש ליהנות ממנו; לשם כך עליו לנקוט מעשה ולמסור הודעה לרשות – ולא לשבת בחיבוק ידיים ולהשליך יהבו על 'ידיעה' המיוחסת לרשות או לבעלי-תפקיד בה".
לפיכך, השופטת קבעה, כי החברה תשלם למועצה 255 אלף שקל בגין חוב ארנונה לשנים 2010-2011, צמוד ונושא ריבית.
"נגה ונוס" יוצגה על ידי עו"ד יעקב שרעבי. המועצה המקומית זכרון יעקב יוצגה על ידי עו"ד יצחק גדיש.
