את המתח בבית המשפט המחוזי אפשר היה לחתוך בסכין.
אולם מלא מפה לפה המתין להכרעת הדין בעניינו של מוטי חסין, הנאשם יחד עם האחים שלמה ואופיר נאימצ'יק ברצח שני אנשי השוק האפור, אבי דוד ואיציק גפן.
בראש הרכב השופטים השופטת נורית אחיטוב, ולצידה השופטים רענן בן יוסף, ומרים דיסקין.
הימים האחרונים היו מלאים בהשערות מצד גורמים כאלה ואחרים, לגבי תוצאות המשפט.
כאשר השופטים נכנסו לאולם לא היה צורך בהיסוי הנוכחים.
מצד אחד צוות ההגנה – עו"ד יורם שפטל, עו"ד רצון דרחי, עו"ד משה סוחמי, עו"ד תמיר סננס ועו"ד טל ליטן.
מצד שני צוות התביעה, בראשות התובע, עו"ד יוסי קורצברג.
האחרון הודה כבר בעבר כי אין ראיה ישירה אשר קושרת את הנאשמים למעשי הרצח, אבל הסביר מדוע החליטו בפרקליטות המחוז להגיש בכל זאת את כתב האישום נגד הארבעה, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. התובע הסביר, כי מדובר בראיות נסיבתיות אשר מובילות למסקנה חד משמעית לפיה הנאשמים קשרו קשר לביצוע הרציחות. במעמד הזה הוא חשף לראשונה "תיאוריה סלולרית" מרתקת שחשפו חוקרי ימ"ר תל אביב בפיקודו של נצ"מ גדי אשד. לפיה המשטרה והפרקליטות, הנאשמים השתמשו בטלפונים מבצעיים עם טוקמנים בלתי משוייכים לצורך ביצוע הרצח של אבי דוד, והטלפונים הללו אוכנו בצמוד לטלפונים האישיים של חלק מהנאשמים בזירת הרצח ובמקומות אליהם נמלטו ממנה.
את ההתרגשות העצומה בבית המשפט ניתן היה לחוש היטב, וכך גם את צעקות השמחה שנשמעו כאשר התברר שהרכב השופטים החליט לזכות את חסין באופן מוחלט.
מנגד, אנשי המשטרה וימ"ר תל אביב שהגיעו לשמוע את הכרעת הדין ולפקוח עין על הנעשה נקלעו להלם מוחלט למשמע ההחלטה, ובעיקר ככל שנמשכה הקראת הנימוקים.
בתוך האולם נותרו המומים ועצובים גם שני הוריו של איציק גפן.
מחוץ לאולם, עשרות בני משפחה וחברים, בהם עבריינים מוכרים, פרצו בקריאות שמחה ספונטיניות באופן מופגן.
חסין, תושב ראשון לציון, הוא הדמות הבכירה מבין הנאשמים ואחד האנשים הקרובים ביותר ליצחק אברג'ל.
הוא זכור בין השאר מניסיון החיסול של איש הכספים רמי עמירה בחוף בת ים לפני ארבע שנים, ניסיון שבו מצאה את מותה מרגריטה לאוטין. חסין, נטען אז, הביא את עמירה אל החוף במה שמכונה מלכודת "כיפה אדומה".
כך גם טענה הפרקליטות במשפט הזה לגבי שני מקרי הרצח:
במקרה האחד, ב-9 אוקטובר, חסין קבע פגישה עם אבי דוד במסעדה שבה הוא חוסל.
במקרה השני, ב-19 דצמבר, שלומי ניאמצ'יק, השותף של חסין במגרש למחזור בקבוקים, קבע פגישה עם גפן בתחנת הדלק שבה הוא חוסל על ידי מתנקש.
הכרעת הדין האמיצה של השופטים היא כמעט חסרת תקדים באופן שבו היא שוללת את מרבית הטענות של הפרקליטות בתיק פשע כה חמור.
נקבע בה בין היתר, כי לא ניתן להוכיח כל קשר בין הנאשמים לבין זירות הרצח – הזירה במסעדה בה נרצח דוד, והזירה תחנת הדלק בחולון בה נרצח נרצח גפן.
כמו כן צוין, כי לא ניתן לדבר על מניע לשני מקרי הרצח, מאחר שהתביעה לא טענה למניע כזה, ומן הסתם גם לא הוכח מניע כזה.
השופטת אחיטוב הוסיפה בהחלטתה כי מדובר בתיק נסיבתי, שבו לא היה המשקל הכולל הדרוש, כדי שהראיות יובילו למסקנה חד משמעית אחת לפיה הנאשמים הם הרוצחים.
זאת ועוד, קבעה השופטת אחיטוב, לא נמצאה אף לא ראיה חד משמעית אחת המוכיחה כי הנאשמים בצעו את הרציחות המיוחסות להם.
לאורך הכרעת הדין כולה, בעת ניתוח התאוריה של התביעה, השופטים העניקו פרשנות שלילית למרבית הראיות שהוצגו על ידי הפרקליטות, סעיף אחר סעיף הם ציינו את המילה "לא" וכך גם את צמד המילים "לא הוכח".
כך למשל, בהכרעת הדין צויין בפירוש כי לא הוכח שהיתה הפקרה מצד הנאשמים, שברחו מהזירות והותירו מאחור אדם שנרצח, כפי שטענה התביעה.
בנוסף, השופטים מתחו ביקורת על התביעה, על כך שחרגו בסיכומים מהמקובל בסדר הדין ועשו שימוש לא ראוי בחומרי חקירה.
השופטים הביעו מורחת רוח מאמירות של שני הצדדים בסיכומים, ובמיוחד מדבריו בהקשר הזה של עו"ד דרחי נגד התובע קורצברג, לפיהם התובע נסמך על ראיות שלא היו ולא נבראו והטעה את בית המשפט. השופט בן יוסף ציין בהקשר זה, כי "התובע עשה וטעה מתוך שליחותו… אין לפגוע בכבודו האישי של התובע כפי שעשה הסנגור בתגובה לדברים".
נשיאת ההרכב, השופטת אחיטוב, ציינה אף היא מסקנת השופטים לפיה, התביעה יצרה תיאוריה מפורטת עם עשרות פריטים ומראי מקום אולם לא היה בכל אלה כדי להוכיח את האשמה ברצח של אבי דוד.
את דבריה סיכמה השופטת אחיטוב: "יש לשחרר את הנאשמים על אתר, שנה טובה".
למאמר נוסף: ניצחון הסנגוריה על הטכנולוגיה
