![]() |
| כוחות צה"ל בשכם (צילום ארכיון להמחשה: דובר צה"ל) |
שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, הורתה על זיכויים מחמת הספק של שני תושבים ישראלים, שהואשמו בעבירה של "כניסה לשטח סגור". השניים, כך נטען בכתב האישום נגדם, ביקרו בקבר יוסף, בניגוד לחוק האוסר כניסת ישראלים לשטחי A ברשות הפלסטינית
בכתב האישום צוין, כי ב-5 באוקטובר 2000, מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון הכריז על אזור A בתחום הרשות הפלסטינית כשטח סגור, ואסר על שהיית ישראלים בו. נטען, כי ב-13 ביוני 2010, כשעתיים אחר חצות, עצר צוות מג"ב את אליהו בר און וצבי סוכות יחד עם שלושה אחרים, ברכב אשר יצא מקבר יוסף ונעצר לאחר מרדף באחת היציאות משכם.
בר און, המיוצג על ידי עו"ד ענת קירשנברג, וסוכות שיוצג על ידי עו"ד מירב נוסבוים, כפרו במיוחס להם. הסנגוריות טענו, בין היתר, ל"הגנה מן הצדק", בטענה שנגד הנאשמים ננקטה אכיפה בררנית משני טעמים: אחת, נגד שלושה אנשים נוספים שהיו ברכב שנעצר לא הוגשו כתבי אישום. השנייה היא שהחוק שאוסר כניסה לשטחי A אינו נאכף כלפי אזרחי ישראל הערבים.
![]() |
| השופטת נאוה בכור |
במהלך המשפט העידו שני אנשים ששירתו בצבא באזור זה בעת האירוע. הם העידו, בין היתר, כי צה"ל ומג"ב נוהגים לבצע מארבים כדי ללכוד תושבי ישראל יהודים שנכנסים לשטחי A בניגוד לחוק. עדים אלה גם אישרו כי לא היתה ננקטת מדיניות מעצרים דומה כלפי אזרחי ישראל ערבים אשר היו נכנסים לשטחי A בניגוד לחוק.
השופטת בכור ציינה בהכרעת הדין, כי התביעה לא הביאה די ראיות כדי להרשיע את הנאשמים. כך למשל היא ציינה, כי לא הובאו ראיות לעניין הדיווח שנמ סר מהתצפית בעת האירוע והתאמתו לרכב בו נסעו הנאשמים. היא אף הדגישה כי יתר נוסעי הרכב שנעצר – לא רק שלא הוגש נגדם כתב אישום, הם אפילו לא מסרו עדות. ולא רק הם: גם חיילים אחרים, ביניהם קצינים, אשר נכחו בזמן האירוע ואף השתתפו במבצע – כלל לא התבקשו למסור עדות.
זאת ועוד, ציינה השופטת, התביעה לא הציגה לבית המשפט תיעוד מדויק של המסלול בו נסע הרכב שבו נעצרו החשודים. "במצב דברים זה נותר בליבי ספק ממשי בדבר מקום תפיסתו של הרכב על ידי חיילי מג"ב, כמו גם היותו של רכב זה הרכב שנראה על ידי התצפית".
![]() |
| עו"ד ענת קירשנברג |
השופטת אמנם ציינה כי גרסת הנאשמים במשפט היתה "בעייתית, פתלתלה וחמקמקה", וכי מצאה בעדויותיהם "חוסר מהימנות", אך לדבריה אין בגרסאות אלה – או בשתיקתם של הנאשמים בחקירות שלאחר מעצרם – כדי "למלא את החסר" עבור התביעה.
בסוף החלטתה דחתה השופטת בכור את הטענה לאכיפה בררנית אל מול שאר יושבי הרכב, אולם הסכימה כי מדובר באכיפה בררנית אל מול ערבים ישראלים אשר נכנסים לשטחי A. "אכיפה בררנית מובהקת", היא הגדירה את מדיניות האכיפה של הצבא באזור זה. "החוק עצמו כלשונו, אינו מבחין בין אזרחיה/תושביה הערבים והיהודים של מדינת ישראל", ציינה השופטת.
לדברי השופטת בכור, התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתם של הנאשמים, אולם "גם אם אשמתם של הנאשמים היתה מוכחת כנדרש, הרי שיש בטענה זו של אכיפה בררנית בכל הנוגע לאזרחי ישראל יהודים למול אלה הערבים – שהוכחה בנסיבות אלה על ידי עדי התביעה עצמם – טעם ממשי לזיכויים של הנאשמים מחמת התנהלות שונה בין אלה השווים בהתאם לנוסח החוק".










