 |
| אילוסטרציה: FREEPIK |
משפט הוכחות שהתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה, נגד ר"ע, צעיר מראש העין שהואשם בעבירות כלפי חברתו לשעבר, הסתיים בזיכויו של הצעיר. זאת בין היתר הודות לשיחות מוקלטות שנחשפו בבית המשפט, בין הנאשם לבין האקסית שלו, בהן היא נשמעת מודה כי שיקרה למשטרה.
ר"ע הוא קרוב משפחתה של המתלוננת, וגם השכן שלה. כרקע לסיפור אהבה-קנאה-שנאה הזה יש לציין, כי היא היתה החברה הצמודה שלו במשך שלוש שנים, עד שהשניים נפרדו, והיא החלה לצאת עם צעיר אחר.
לפי כתב האישום נגד ר"ע (26), אי שם באוקטובר 2013 הוא עקב אחרי חברתו לשעבר תוך כדי נסיעה, חסם את רכבה וביקש "חיבוק אחרון". נטען כי היא הסכימה, וכאשר ניסה לנשק אותה, הדפה אותו. ניסיון שני שלו דווקא צלח, והשניים התנשקו. לפי האישום, הוא שאל אותה שאלות אינטימיות על החבר החדש שלה, וכאשר סירבה לענות, סטר לה, היכה באגרופו על חלון רכבה, וניסה להרגיע אותה כשחיבק אותה. אחר כך, נטען, נגע בשדה.
באישום שני נטען, כי ר"ע עקב אחרי החבר החדש של האקסית שלו למועדון, שם פגש גם אותה, ניגש אליה, דחף אותה וצעק לעברה: "זונה שרמוטה".
 |
לפי אישום שלישי, הוא הגיע לקיוסק בו עבד החבר החדש של האקסית, שאל האם היא ביקרה במקום, וכאשר זו לפתע נכנסה, הוא צעק עליה: "מה מגרד לך הגוף? מה את מחפשת פה? צאי מפה, עופי מפה", ודחף אותה.
באישום רביעי טענה התביעה כי במסיבה שהתקיימה במועדון אמר ר"ע למתלוננת כי היא מתלבשת ורוקדת כמו זונה, ולאחר שקראה למאבטחים – הוא עזב את המקום.
כמו ארבעת האישומים הראשונים, גם האישום החמישי מתבסס על תלונתה של האקסית במשטרה: נטען כי לאחר שהם סיימו את הקשר, הוא שלח לה בשעות שונות של היממה מסרונים רבים מטרידים, ובין היתר שאל אותה אם היא אוהבת אותו, קילל אותה ועוד.
האישום השישי התייחס לתקופה בה השניים היו עדיין חברים צמודים. נטען בו כי בהזדמנויות שונות ר"ע היה אלים כלפי חברתו, ובין היתר צבט אותה, אחז בידה בחוזקה, ירק עליה, סטר לה, שפך עליה מים, ועוד. כמו כן נטען כי באחת ההזדמנויות איים להרוג אותה ואמר לה: "אני מעדיף שתהיי בקבר מאשר לראות אותך עם גבר אחר".
 |
| עו"ד יפית גולן |
עד כאן, האישומים שיוחסו לר"ע בכתב האישום, שהתבסס כאמור על גרסתה של האקסית במשטרה. ר"ע כפר בכל האישומים נגדו, באמצעות הסנגורית שלו, עו"ד יפית גולן. הוא טען כי דווקא חברתו לשעבר היא זו שניסתה ליצור איתו קשר, וגם לאחר שהוציאה נגדו צו הרחקה, היא קיימה איתו יחסי מין ביוזמתה. עוד הוא טען, כי גם לאחר שכתב האישום הוגש, המתלוננת ניסתה לפנות אליו באופן תדיר דרך חברים ובני משפחה, ואף הגיעה למקום עבודתו.
זאת ועוד, כאמור, במהלך המשפט חשף ר"ע הקלטות בהן המתלוננת מודה בפניו כי שיקרה למשטרה. היא אמנם "הסבירה" בבית המשפט כי אמרה לר"ע "את מה שהוא רצה לשמוע", אבל השופטת אליאנא דניאלי לא האמינה לה. "לא נתתי אמון במתלוננת והתרשמתי כי תלונתה במשטרה כנגד הנאשם נולדה בשל מצוקה לה נקלעה ביחסיה עם חברה הנוכחי… לאחר שחשד כי היא ממשיכה לקיים קשר עם הנאשם… נוכח מצוקה זו נאלצה לשקר לחברה, ולספר לו שהנאשם תקף אותה". השופטת ציינה עוד, כי המתלוננת שלחה הודעת סמס לחבר הנוכחי שלה, בה סיפרה על המפגש עם ר"ע, אבל לא הזכירה את העובדה שהם התנשקו, אלא רק כי היכה ברכבה וסטר לה. החבר העביר את ההודעה לאביה של המתלוננת, שלחץ עליה להתלונן במשטרה.
 |
| השופטת אליאנא דניאלי |
השופטת דניאלי התייחסה באריכות לכל אחד מהאישומים, שקרסו בזה אחר זה, לא רק בעקבות אותן שיחות מוקלטות, אלא גם בעקבות עדויות נוספות, שציירו בבית המשפט תמונה של אקסית אובססיבית. כך למשל התברר, כי גם לאחר שהוציאה נגדו צו הרחקה, התלוננה נגדו במשטרה וכתב האישום כבר הוגש, היא ניסתה לפגוש אותו, התקשרה אליו, יזמה פגישות ואף קיימה איתו יחסי מין. באחד הקטעים היותר ביזאריים במשפט, היא אישרה בעדותה בבית המשפט כי קיימה יחסי מין עם החבר החדש שלה ליד חלון חדרה, רק כדי שר"ע יוכל לראות אותם בזמן מעשה. בשיחה טלפונית שנערכה והוקלטה בין ר"ע לבין החבר החדש, האחרון אישר אף הוא את קיומם של יחסי המין ליד החלון, "כדי שאתה תשתגע".
השופטת דניאלי התייחסה גם לעדותה של האקסית בפניה: "התנהגותה של המתלוננת במהלך עדותה היתה כה לא שגרתית ולא מאפיינת נפגעות אלימות, עדי כי מצאתי לנכון לציין לפרוטוקול כי היא חייכה אל הנאשם שוב ושוב במהלך עדותה, אף שהתבקשה מספר פעמים על ידי באת כוח המאשימה שלא לעשות כן".
כאמור, השופטת דניאלי החליטה לקבל את טענות ר"ע והסנגורית שלו, ולזכות את הנאשם מכל אשמה. "המתלוננת נתפסה בשקר בוטה במשטרה, הודתה במסירת תלונת שווא בשיחות מוקלטות, ושבה וביקשה את חברתו של הנאשם באופן נואש גם לאחר טענותיה הקשות נגדו, תוך שהיא מבהירה לו מפורשות כי אם היה מתחתן איתה – 'כל זה לא היה קורה'".
"רב הנסתר על הגלוי במערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת", הוסיפה השופטת בשלהי החלטתה, וציינה כי גם הנאשם "לא הרשים" במיהמנותו, אולם סיכמה ואמרה כי מאחר שהאישומים מתבססים על עדות המתלוננת, הרי שהתביעה לא הציגה די ראיות להרשעה.
