הפלאשבק של רוזנשטיין

זאב רוזנשטיין (צילום באדיבות רוני שיצר)

בעוד מספר חודשים יפנה זאב רוזנשטיין, המרצה עונש של 17 שנות מאסר, לוועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, ויבקש לנכות שליש ממאסרו. אם ועדת השחרורים תסרב לבקשה זו – וגם לבקשות דומות שתגענה במידת הצורך אחריה – רוזנשטיין ישתחרר רק ב-7 בנובמבר 2021. אבל כעת, סיפור מאסרו של רוזנשטיין מקבל ביטוי מזווית אחרת לגמרי, המתקשרת לסיפור הכי חם בשבועות האחרונים – פרשת רונאל פישר ורות דוד.

רוזנשטיין, פעם אחד מבכירי העולם התחתון בישראל, פנה היום (ראשון, 17.5) לנציבת הביקורת על מערך התביעה בישראל, השופטת בדימוס הילה גרסטל. בפנייתו שהוגשה באמצעות עו"ד פנחס (פיני) פישלר, דורש רוזנשטיין "לבחון את התנהלות פרקליטת המחוז דאז, עו"ד רות דוד, לצד עו"ד רונאל פישר, התנהלות אשר לטענת הפונה (רוזנשטיין, א"ז) מעלה ריח רע (בלשון המעטה) הצריכה בבחינה ובבדיקה דקדקנית ומקצועית".

עו"ד פישלר מפרט בפנייה את טענותיו של רוזנשטיין, ומבהיר מיד כי אין בהן כדי לערער על גזר הדין. עם זאת, הפנייה הזו תצריך את השופטת גרסטל לחזור אחורה בזמן, אל השתלשלות העניינים שהובילה להרשעתו של רוזנשטיין, לבדוק לעומק את התנהלות הפרקליטות בפרשת רוזנשטיין, ולברר: האם מדובר בענף נוסף בעץ הסתבכות הענק של עורכי הדין דוד ופישר?

צמד חמד. רונאל פישר ורות דוד (צילום: מעריב)

דרך פתלתל ועקלתון

כדי להבין את טענותיו של רוזנשטיין, צריך לחזור מעט אחורה בזמן אל האחים אלן וברוך דדוש, בעלים של מוסך פחחות רכב מיפו שנעצרו בתחילת שנת 2002 בעקבות מעורבותם בעסקת סמים של כ-1.6 מיליון כדורי אקסטזי אשר נתפסו בגרמניה. בימ"ר תל אביב, אז בפיקודו של דני אבימאיר עם צוות חקירה בפיקודם של יגאל בן שלום ואבי נוימן, היה אז נגד רוזנשטיין רק מידע מודיעיני הקושר אותו אל השניים, אבל האחים דדוש לא הפלילו אותו.

רות דוד היתה אז פרקליטת המחוז ואת התיק ניהל הפרקליט עו"ד יוסי קורצברג. באפריל 2004 הם הורשעו על חלקם בפרשת האקסטזי ועל חשבוניות פיקטיביות, והשופט המחוזי ג'ורג' קרא גזר עליהם 20 שנות מאסר. 

האחים החלו לרצות את עונשם בישראל, אבל בחלוף זמן מה הם עמדו בפני "בעיה" חדשה מבחינתם: חוקרי ימ"ר תל אביב ידעו על מעורבותם בעסקת אקסטזי משנת 2001 בניו יורק שבה נעצרו שני אזרחים ישראלים בשם דוד רואש וישראל אשכנזי. באותה פרשה נעצרו גם שרון קאין, ושם טוב מכתבי המרצה את עונש המאסר שלו בישראל. החוקרים פנו לאחים דדוש, שיוצגו באותה תקופה על ידי עו"ד עמית בר, ואמרו להם כי יוגש נגדם כתב אישום בארצות הברית, וכי פרקליטות המדינה תיעתר לבקשת ההסגרה האמריקאית.

"האחים עמדו כעת בפני ריצוי 18-20 שנות מאסר בגין מעורבותם", כותב עו"ד פישלר בפנייתו לשופטת בדימוס גרסטל, "הם ביקשו לחלץ עצמם ואת עורם מהפרשה החמורה שנכרכה סביב לצווארם". הפרשה הזו היא שגרמה לבסוף לאחים דדוש להפוך לעדי מדינה נגד רוזנשטיין, ולהיכנס לתוכנית להגנה על עדים בארצות הברית, במסגרת עסקה בה הפלילו את רוזנשטיין על חלקו לכאורה בעבירה שלהם בארצות הברית.

זה היה אחד התיקים הראשונים שבו מדינת ישראל נקטה במדיניות "הדלת המסתובבת" אשר נהוגה בארצות הברית – עבריינים מורשעים השפוטים למאסרים ממושכים בדרך כלל מעידים נגד אחרים ומשוחררים לחופשי, בדרך כלל במסגרת התוכנית להגנת עדים. ואכן, בערעור שהגישו האחים דדוש על העונש הם נשפטו לארבע שנות מאסר בלבד במקום ה-20 שנגזרו עליהם על ידי השופט קרא, ונשלחו לארצות הברית. לאחר שהסתיים משפט רוזנשטיין בעסקה הם הוחזרו לישראל וסיימו לרצות כאן את העונש לפני שנשלחו חזרה ליעד לא ידוע בארצות הברית.

עד כאן, עו"ד פישלר למעשה מתקצר את הרקע לעסקת הישראלית-אמריקאית שהביאה להפללתו של רוזנשטיין, אבל מכאן – סיפור האחים דדוש נקשר להתנהלות הפרקליטות באותם ימים.

"בדרך לא דרך", הוא כותב, "מצא עצמו עו"ד עמית בר מנושל מניהול תיק לקוחותיו – האחים דדוש – ובאופן מפתיע ובלתי מוסבר נשלח עו"ד פישר על ידי הפרקליטות (עו"ד רות דוד) לתאי המאסר של האחים דדוש. עו"ד עמית בר אינו יודע, עד היום, כיצד זה, למה ואיך זה נשלח עו"ד פישר ללקוחות אותם ייצג אז – אל בית הסוהר פנימה – ונכנס בנעליו – במסתורין – בדרך לא דרך – דרך פתלתל ועקלתון – החייבת בבדיקה ובבירור".

עו"ד פיני פישלר	השופטת בדימוס הילה גרסטל

הגנב והסוסים

עם העובדות אי אפשר להתווכח: בחלוף זמן מה, האחים באמצעות עו"ד פישר סגרו עסקה עם פרקליטות מחוז תל אביב, בליווי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, והפכו לעדים של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים. הם מסרו עדות לחוקרים אמריקאים שהגיעו לישראל לפיה רוזנשטיין עמד מאחורי עסקת האקסטזי הענקית שיוחסה להם בניו יורק. לפי העסקה הם הוסגרו לארצות הברית והוכנסו לתוכנית ההגנה על עדים, "שתספק להם זהות חדשה, תעסוקה, בית וחיים חדשים", לשון פנייתו של עו"ד פישלר.

פרקליטו של רוזנשטיין מדגיש בהקשר זה, כי עד אז עו"ד רונאל פישר לא הכיר את האחים דדוש, וכי הוא "גויס" למשימה על ידי עו"ד רות דוד. האחים דדוש, אומר עו"ד פישלר, לא נהנו רק מחיים חדשים במסגרת התוכנית להגנת עדים, אלא גם משחרור רכוש רב וכספים רבים. בפנייה נטען כי למרות שפישר עמד מאחורי העסקה הוא לא חתום על ההסכם וכך גם לא עורכת הדין ליאת דר ממשרדו אשר טיפלה יחד איתו בתיק האחים דדוש.

"ההתנהלות מאחורי הקלעים היתה תחת ניצוחם של דוד ופישר… לא הריחה טוב למרשי, הכל בלשון המעטה. עם הסגרת מרשי לארה"ב הורמו 'כוסות לחיים' בפרקליטות, במשרדי ימ"ר תל אביב ובמשרדי עו"ד רונאל פישר, מוסגרו תמונות 'הניצחון' והחלה ה'הילולה'".

אם לשפוט לפי הפנייה לשופטת בדימוס גרסטל, הרי שרונאל פישר לא הסתפק בתיק הדדושים ומינף את העסקה לטובת הקריירה שלו. לטענת עו"ד פישלר, מאז הסגרתו של רוזנשטיין לארצות הברית, פישר החל לזכות ביחס מיוחד מהפרקליטות והמשטרה. בין הנספחים לפנייתו צירף עו"ד פישלר גם פרסומים מהתקשורת, כאשר באחד מהם מצוטט קצין בכיר כאומר, כי מאז הסגרת רוזנשטיין זכה רונאל פישר "ליחס של אחד משלנו, שאפשר לגנוב איתו סוסים". ועל כך שואל כעת פישלר, "אז מי כאן 'הגנב'? מי כאן 'הסוסים'?".

 בפנייה נטען כי אנשים נוספים מביעים את תמיהתם מההתנהלות של רונאל פישר, ובינהם שוקי משעול, פעם בכיר במע"מ, ואף סנגוריו לשעבר של רוזנשטיין, עורכי הדין בני וקרן נהרי.

עו"ד בני נהרי	עו"ד עמית בר

משעול סיפר לתקשורת, כי באמצע שנת 2004 הגיע פישר למשרדו והתפאר אודות העסקה שרקם לאחים דדוש יחד עם עו"ד רותי דוד. זה היה כאשר משעול עצמו נקלע לתסבוכת והסתייע בעו"ד פישר, שדרש, כך על פי משעול בראיון איתו, "סכום של 20 אלף דולר כדי לסגור את החקירה בהוראת רותי דוד". עו"ד פישלר מציין בפנייתו, כי משעול מוכן להעיד על הדברים.

לטענת עו"ד פישלר, מספר שאלות צריכות להישאל בכל הקשור לעסקת האחים דדוש והתנהלות הפרקליטות בצוותא עם עו"ד רונאל פישר, ביניהן מדוע הופנה עו"ד "טרי/חדש" כמו פישר לאחים דדוש; מה הוא נתן, אם בכלל, בתמורה לכספים שקיבל; מה קיבל בתמורה ל'סחורה' שסיפק; עם איזה מידע 'צויד' "מטעמה של דוד כאשר בא והתייצב מול לקוחותיו החדשים"; מה הבטיח לאחים, וגם כיצד האחים זכו לתנאים כה מפליגים והקלות כה מפליגות במסגרת העסקה. ועוד שאלה: האם היה תקדים לעסקה כל כך מקלה – "הנחה של 40 שנות מאסר לכל אח…". וגם: האם גם בסיפור הזה, עורכי הדין דוד ופישר פעלו לכאורה תוך ניגוד עניינים, הפעם ההיא "על הגב של זאב רוזנשטיין?".