 |
| לא יודע מאיפה זה בא לו |
ועידת פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין, החמישית במספר, שנערכה אתמול במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב עמדה להסתיים כמעט ללא כותרות "בשרניות". אבל פטור בלי כלום הרי אי אפשר, אז חברינו בכלי התקשורת עשו מה שהם יודעים הכי טוב, לקחת חצי משפט ולחגוג עליו.
במקרה הזה הכותרות התבססו על חצי משפט, לכאורה בעייתי, אבל תוך התעלמות מחציו השני. על סף סיום הכנס, נשאל המפכ"ל רוני אלשיך מדוע קיימת אלימות שוטרים נגד יוצאי אתיופיה. המפכ"ל ענה כי "בכל העולם מוכח במחקרים שצעירים מקהילות של מהגרים מעורבים יותר בפשיעה – לכן לא צריך להפתיע, שבקהילת יוצאי אתיופיה ובמיעוטים אחרים שיעור הפשיעה גבוה יותר. מטבע הדברים (לאור הנתונים), כששוטר נפגש בחשוד זה ולא אחר, המוח שלו חושד בו יותר".
על פניו, הביטוי "מטבע הדברים" עשה את מירב הנזק, ונראה שגדודי יועצי התקשורת של המשטרה מורטים את שערותיהם על כך שלא נבחר ביטוי זהיר יותר. עם זאת, המפכ"ל הוסיף מיד משפט שהשאיר מעט מאוד מקום לספקות באשר לכוונותיו: "זיהינו באיחור שקיימת בעיה של שיטור יתר (ביחס לקהילה). מזה שנה אנו פועלים עם מנהיגי הקהילה לצמצומו. חלק מהעשייה כוללת יעד של סגירת תיקים, בדגש על כאלה הנובעים מ'חיכוך' עם שוטרים. הדרך עוד ארוכה, אך לשמחתי לפי הסקרים האחרונים האמון עם הקהילה בסימן עליה".
הוא שאמרנו, בא לברך, ויצא מקלל. לאחר הכותרות, נראה שהסקרים הבאים יראו אחרת (על התגובות לדברי המפכ"ל ראו בסוף הכתבה). מנגד, דברים אחרים שאמר המפכ"ל והיו ראויים לביקורת, או כאלה שלא הזכיר כלל בנאומו, למשל טיפול המשטרה בפרשות שחיתות שלא לומר חקירת ראש הממשלה שעל הפרק, בקושי זכו לתשומת לב. משטרת ישראל, אמר, "היא אחת המשטרות הטובות בעולם", בלי שנתן שום מדד לתיקוף ההצהרה. "מהלכי המניעה שאנו עושים מתחילים לייצר ירידה בפשיעה. חשוב לנו לחזק את 'השיטור הגבוה' עד רמת התחנה… יש למשטרה הישגים יפים".
בניגוד לתיאור העכשווי, המיטבי, את הארגון שאותו קיבל מהמפכ"ל היוצא וקודמיו הוא תיאר במונחים לא מחמיאים, וזאת בלשון המעטה: "המשטרה הזניחה במשך שנים את מזרח ירושלים. גם השירותים שקיבלו האזרחים הערבים היו לא איכותיים. התחנות היו מחוץ לשטח ולא בסדר עדיפות, והמחיר היה של אלימות ופשיעה קשה. נדרש תהליך תיקון ארוך ורב שנתי".
 |
| שקד. הציעה למסד פינה חדשה: "הצעת החוק הגרועה" |
מחוקקים ללא הפסקה
לצד אלשיך, התייצבו לכנס פתיחת שנת המשפט על פי המסורת רוב בכירי המערכת, שמשכו קהל של יותר מ-1000 עורכי דין לאורך היום, שסגרו פגרה במינגלינג צפוף.
שרת המשפטים איילת שקד הקדישה את דבריה למתקפה על מבול הצעות החוק של חברי הכנסת וקראה להם "להוריד רגל מהגז". בכנסת הנוכחית בלבד הוגשו 1,500 הצעות חוק בתוך 15 חודשים. בעשור האחרון הונחו יותר מ-12 אלף הצעות חוק פרטיות. "כיו"ר ועדת שרים לחקיקה, אני גאה לשמש כבלם מול השטף", אמרה שקד. "החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת של התערבות מוגזמת שמסכנת את החופש של האזרחים ומצמצמת את את חירות הפרט". שקד הזכירה הצעות חוק "הזויות" כדבריה, כמו איסור על העלאת שכר דירה במשך מספר שנים, וכרגיל הצליחה לגרוף גם מחיאות כפיים כשהציעה לייסד פינה תקשורתית חדשה: במקום הכותרת "המחוקק המצטיין בכנסת" – ציון של "הצעת החוק המיותרת ביותר".
 |
| נאור. "במערכת המשפט הלילה הוא יום" |
בניגוד לועידת פתיחת שנת המשפט לפני שנה, מרבית הדוברים הבכירים בכנס – כמו שקד או נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, נמנעו הפעם מלעסוק במתח בתפר שבין מערכת המשפט והמערכת הפוליטית. הגזרה הזאת נרגעה, זמנית. השופטת נאור דיברה על שיפור השירות לאזרח. מדי שנה נפתח מבול של 750 אלף תיקים חדשים, ולמרות מספר השופטים המוגבל, הקטן במחצית לעומת מדינות OECD ביחס לאוכלוסיה – מספר התיקים "הוותיקים" במערכת (הפתוחים מעל שלוש שנים) לדבריה ירד ב-21 אחוז בתוך שנה. "המגמה אינה מקרית", אמרה נאור. לדבריה "מי שיבדוק את מספר המשתמשים בנֶט המשפט יגלה שבמערכת המשפט גם הלילה הוא יום". נאור ציינה גם את תנופת הבינוי עם מכרזים חדשים להקמת ארבעה בתי משפט בטבריה, צפת, חדרה ובת ים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס לחקירות הנפיצות המרובות המונחות לפתחו, ביניהן של ראש הממשלה: "קיום שלטון החוק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. אני ער לציפייה לקבלת מידע ביחס לבדיקות ולחקירות המתנהלות בנוגע למשרתי ציבור, ורואה חשיבות רבה בכך שחקירות אלה יערכו במהירות. ברגע שהדבר יתאפשר – נביא את הדברים לידיעת הציבור ללא דיחוי".
מנדלבליט בירך על השלמת החקיקה של חוק נציבות התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, ואמר כי "מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית הזוכה לאמון הציבור"; מלים כדורבנות, אשר משום מה לא היו מקובלות על הפרקליטים בעבר. "החוק עושה איזון נכון", אמר מנדלבליט, "בין מנגנון בירור התלונות לבין שמירה על עיקרון עצמאות הפרקליטים". הוא בירך על מינויו של השופט דוד רוזן לנציב, ואמר כי אין לו ספק ש"לשופט רוזן תהיה השפעה ניכרת על עיצובו ומיצובו של גוף הביקורת" וכי הוא האדם המתאים לתפקיד.
 |
| שני פצ"רים. אחד בדימוס, שני במדים. מנדלבליט ותא"ל אפק |
הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק התייחס בדבריו כמובן ל"משפט השנה" של החייל אלאור אזריה: "המשפט ושלטון החוק הם חלק מצה"ל מאז יום הקמתו", אמר. "בחודשים האחרונים אני שומע לא אחתקולות ביקורתיים, לפיהם ההחלטות שקיבלנו לקיים הליכים משפטיים מסוימים, גורמות נזק לצבא ולחברה. שעריכתו של משפט פלילי, המסוקר בהרחבה וחושף אירועים קשים, פוגעת בתדמית צה"ל והמדינה, ושאולי עדיף היה להימנע מההליך המשפטי. ביקורת היא חשובה וחיונית, ואני מכבד אותה. לגופם של דברים, אני משיב, כי מקום שבו בוצעה לכאורה עבירה חמורה, אחריותנו וחובתנו היא לחקור ולהעמיד לדין. זאת, גם כשהדבר מעורר דיון ציבורי, גם כשהרוחות סוערות וגם כשההחלטות אינן תמיד פופולריות. כולנו כאן זוכרים היטב, כי דברי ימי המדינה שזורים בהליכים משפטיים, אזרחיים וצבאיים, שעוררו מחלוקות ציבוריות עזות, אך בסופו של דבר, עיצבו לטובה את פני המשפט הישראלי והחברה הישראלית וביצרו את כוחם.
"יתר על כן, ברור לי שאם לא זו הייתה דרכנו, המחיר היה כבד יותר", אמר תא"ל אפק. "מערכת צבאית שמעניקה חסינות אוטומטית למשרתים בה, שאינה אוכפת את הדין, שמעלימה עין מתופעות חמורות, ששלטון החוק בה הוא קלישאה ולא מציאות – אינה יכולה לשמור על חוסנה ועל ערכיה, ולא תוכל להגשים את מטרותיה.
"עשרים וחמש שנות שירות בצה"ל לימדו אותי שצה"ל הוא צבא מוסרי. כדי לשמור על צה"ל ככזה, מוטלת עלינו חובה – במקרים שנראים לכאורה חמורים – להוקיע תופעות קשות, לחקור לעומקם של דברים, ואף להגיש כתב אישום כדי שהאמת תבורר בבית הדין הצבאי. כך נהג צה"ל תמיד. גאוותנו היא שגם מקרים קשים יכולים להתברר בצה"ל, במקצועיות, ביושר וללא פניות".
 |
| הרצוג. "קהילה שיש לה מה לומר" |
הקבלות של נוה
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג החמיא לראש לשכת עורכי הדין אפי נוה: "אין ספק שחל שיפור עצום בבולטות ובמעמד של חברי הלשכה. יש כאן קהילה שיש לה מה לומר וטוב שהיא תישמע. אין מערכת חשובה ממערכת המשפט לדמוקרטיה, ועליה להיות יציבה בלתי תלויה, עומדת מול רוחות הזמן ונטולת מתקפות מילוליות. אנו רואים נסיונות של בריונות לפגוע במערכת המשפט".
עו"ד נוה הציג את הקבלות של פעילות הלשכה בשנה הראשונה לכהונתו: אישור הרפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, זאת לאחר שהשרה שקד בתחילת כהונתה שקלה לבטל את המעמד הסטטוטורי של הלשכה עקב המאבקים בהם שקעה בעבר; הקמת מחוז מרכז; שינוי בחינות ההסמכה שלדבריו "יוביל לשיפור המקצוע שיחזור לימיו הטובים" והפחתת דמי החבר ב-10 אחוזים ("נמשיך להפחיתם בחמישה אחוז כל שנה"). "נמשיך להיאבק במסיגי גבול המקצוע, מתחזים ושרלטנים הגוזלים את פרנסתנו", הוסיף נוה. "הוכחנו גם שהלשכה לא פועלת רק למען הגילדה אלא מעורבת בחקיקה חברתית. הקשר עם מערכת המשפט הוא מהטובים שידענו. אנו לא זקוקים למשובים פופוליסטיים. שיחת טלפון לנשיאי בתי המשפט פותרת כל בעיה".
נוה בירך את שרת המשפטים על ההחלטה להקים בית משפט שלום ראשון בעיר ערבית – טייבה. "הלשכה פנתה בעניין לשני שרי משפטים לפניה", הוא אמר. "כנראה שהיה צריך שרה מהבית היהודי שתפעל לצורך כך". בימים אלה, ציין נוה, עמלה הלשכה על מועדון צרכנות חדש וכרטיס אשראי, ונושא הפנסיה הוא בסדר עדיפות עליון – "שלא יהיה עו"ד אחד במדינה שיהיה ללא הסדר פנסיה".
 |
| רפורמות. אפי נוה |
הבהרת המשטרה
בעקבות הסערה שהתעוררה לאחר דברי המפכ"ל המשטרה פרסמה הבהרה לפיה "המפכ"ל התייחס בדבריו למחקרים קרימינולוגיים בדבר קהילות מהגרים בעולם. מפכ״ל המשטרה הודה בגילוי לב כי לאחר בדיקה עצמית מעמיקה גילינו כי אכן ישנו שיטור יתר בכל הנוגע לממשק שבין שוטרים ליוצאי קהילת אתיופיה".
לפי הודעת הדוברות, משטרת ישראל מקדישה חשיבה מעמיקה להבנת הפער הקיים בין שוטרים לבין ישראלים יוצאי אתיופיה. "אנו פועלים במספר מישורים ובראשם הקמת צוות היגוי שפועל מזה כשנה יחד עם מנהיגים מקרב הקהילה על מנת לגבש תהליכים שיובילו להבנה טובה יותר של צורכי הקהילה ולתאום עמדות. בין היתר, אנו בוחנים תיקים שלהבנתנו הם תוצאה של שיטור יתר וככל שניתן מאפשרים לסגור תיקים באופן רטרואקטיבי וכן המשטרה מפעילה תוכנית להסברה לשוטרים בדבר רב תרבותיות על מנת לקדם את הסובלנות והטיפול הראוי בכל רבדי החברה הישראלית. בנוסף, המשטרה ייסדה את פרוייקט מיל"ה (משטרת ישראל למען הנוער) שמאפשר לנו לסייע להחזיר נוער שסטה מן המסלול ולאפשר להם נגישות לשירות צבאי ולהתחלת חיים חלקה ללא תיקים פליליים. למען הסר ספק, הדברים שנאמרו על ידי המפכ"ל אין ולא הייתה בהם כל כוונה לפגוע בישראלים יוצאי אתיופיה, אלא נאמרו מתוך גילוי לב שנועד לאפשר תיקון ושיפור הממשקים עם הקהילה".
השר לביטחון פנים גלעד ארדן שהיה אמור להשתתף בכנס אך ביטל את בואו, הוסיף הבהרה משלו: "מפכ"ל המשטרה לא הצדיק את תופעת שיטור היתר ולא גיבה אותה. הוא עשה בדיוק להיפך: הוא אמר באומץ שיש בעיה כזו ושהמשטרה מטפלת בה. הישראלים יוצאי אתיופיה הם בשר מבשרה של החברה הישראלית וחלק ממשטרת ישראל עצמה ואנו פועלים יחד עם בני הקהילה ומנהיגיה כדי לתקן את שגיאות העבר".
