 |
| דיון ועדת חוקה חוק ומשפט. "הסדר המחייב ספקי אינטרנט להגביל" |
ועדת חוקה חוק ומשפט החלה לדון בהצעת חוק "הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות", והכנתה לקריאות שנייה ושלישית.
הצעת החוק פוצלה מהחוק המקורי להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, והיא מייחסת אותו לשימוש באינטרנטי במטרה להיאבק בפשיעה חמורה באינטרנט באמצעות הגבלת גישה לאתרים שמתבצעות בהם עבירות מסוימות: ארגון או עריכת הימורים בלתי חוקיים הקשורים לפעילות ארגון פשיעה; פרסומי פדופיליה ומכירת סמים מסוכנים.
הצעת החוק קובעת לראשונה בחקיקה הסדר המחייב ספקי אינטרנט להגביל אספקת תוכן אינטרנט ללקוחות קצה. לפי הצעת החוק, בית משפט יוכל להורות לספקים לחסום גישה לאתר אינטרנט מסוים; להוריד אתר אינטרנט מהשרת או להורות למנועי חיפוש להסיר את האתר מהתוצאות. הפרת הצו תהווה עבירה שלצידה עונש של שנתיים מאסר.
 |
| תנ"צ גדי סיסו |
תנ"צ גדי סיסו, סגן ראש אגף החקירות במשטרה, המפקד היוצא של יאחב"ל, אמר כי "עם ישראל אוהב להמר. בעשור האחרון יש עלייה מדאיגה של אלפים החיים במעגלי ההימורים. יש 50 אתרי הימורים פעילים אליהם נחשפים עשרות אלפים ברשת, ולמעלה מ-120 אתרים שמוכרים סמים. יש לנו קושי להתמודד איתם. מעבר לאכיפה, המשטרה רואה בחוק הזה כלי מניעתי. אדם שרוצה להיכנס לאתר הימורים בלתי חוקיים יראה הודעה שהאתר נסגר עקב פעילות בלתי חוקית ברשת. מדובר במענה למהמרים המזדמנים. ביחס לחשש לעקיפת החסימות, ההגבלה לא נותנת מענה לכל המשתמשים המתוחכמים, אבל אדם שמבצע עקיפה מגביר את היכולת שלנו לאכוף פלילית, כי הוא מבסס מודעות לעבירה".
סנ"צ מאיר חיון, ראש יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, אמר כי "המציאות היא שרוב האתרים נמצאים בחו"ל. חסימת גישה היא נחוצה, מפני שאזרחים מתלוננים על אתרים – למשל ילד העלה תמונת עירום של ילדה באתר פורנוגרפיה ענק – ופעמים רבות אנחנו נשארים מתוסכלים כי אין לנו יכולת לפעול מול אותם אתרים ואין קשב באותן המדינות. אין לנו יומרות לחשוב שהחסימה תהיה מלאה. הפדופילים יגיעו לשם".
על רקע הלגיטימציה שנותנת המשטרה לחסימת אתרים מסוגים כאלה ואחרים, מצטרפים גם ארגוני נשים עם בקשות חסימה משלהם. כך למשל, ראומה שלזינגר, נציגת המטה למאבק בסחר בנשים אשר דרשה לכלול בחוק "670 אתרי זנות" שפועלים כיום לדבריה והם שער הכניסה העיקרי לצעירים לזנות.
חוקר האינטרנט פרופ' יובל שביט אמר בדיון "מי שמאוד רוצה יעקוף את החסימה. האינטרנט הולך לכיוון מוצפן כך שיהיה קשה יותר ויותר למצוא תוכן ולחסום אותו. בעשור הקרוב החוק יהיה אפקטיבי, אך בטווח הארוך אני לא צופה טובות".
 |
| סנ"צ מאיר חיון (צילום: יוטיוב) |
עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח טען כי "התועלת נמוכה והנזק עלול להיות גדול מדי. אנחנו פותחים בסיס לצנזורה של אתרי אינטרנט. יש כאן פתח לכך שעל בסיס ראיות חסויות, במעמד צד אחד, ייחסמו אתרים ולא נדע למה נחסמו".
גם עו"ד מיטל שוורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי טענה כי "החקיקה לא תפתור את הבעיות. אתר סדרות נחסם בצו בית משפט בשל הפרת זכויות יוצרים, ותוך כמה שעות נפתח בכתובת IP אחרת. זה הפך למרדף שבו האתר חסום שעה אחת ביום ונפתח בכל היתר. בנוסף, לא בטוח שבתי המשפט יבינו מספיק טכנולוגית כדי להציע חסימה מינימלית".
תנ"צ סיסו הגיב לדבריה: "המשטרה תופסת את כל הפורצים? במרוץ החיים כשצד אחד רוצה לבצע והשני רוצה למנוע, לעולם יהיה מרדף ואף אחד לא מבטיח אפקטיביות של 100 אחוז".
ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) וחברי הכנסת הציעו לשלב את ההצעה יחד עם "חוק הפייסבוק", שמיועד לאכוף על הרשת החברתית הסרת תכנים המסכנים את בטחון הציבור, בעיקר בהקשר לטרור. נציגת משרד המשפטים עו"ד רביד דקל אמרה בהקשר זה: "קונספטואלית יש הבדל משמעותי בין חוק זה לחוק הפייסבוק, בעניין התוכן שיוסר והעבירות המשמשות בסיס להסרה".
