 |
| ציפי לבני |
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (16.11) את הצעת החוק של שרת המשפטים לרפורמה מקיפה בלשכת עורכי הדין. השינויים המבניים בלשכה צפויים להיכנס לתוקף לקראת הבחירות הקרובות למוסדות הלשכה ביוני 2015. חוק הרפורמה קודם על רקע משבר המשילות בלשכת עורכי הדין וההתנגחות ההדדית בין הוועד המרכזי של הלשכה, ועדי המחוזות והמועצה הארצית, אשר פעלו באופן לעומתי ופגעו בתהליכי קבלת ההחלטות בלשכה. המלצות ועדת פרוקצ'יה, בראשות שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה, שימשו יסוד לשינויים המבניים שכוללת הצעת החוק.
לפי ההצעה שאושרה בוועדת השרים, יבוטל הוועד המרכזי של הלשכה, והמועצה הארצית תישאר הגוף המרכזי היחידי לקבלת החלטות, ניהול מדיניות וביצוע בלשכת עורכי הדין. ראש הלשכה ימונה ליושב ראש המועצה הארצית, יהיה בעל הסמכות לכנסה ולקביעת סדר היום ויהיה בעל הקול המכריע במצב של קולות שקולים. מספר חברי המועצה יצומצם בחצי מ-48 חברים ל-24, שיורכבו מ-15 נבחרים בבחירות כלל-ארציות (לעומת 28 כיום) ולחבר אחד מכל מחוז (לעומת שלושה כיום), כאשר לחמשת המחוזות הקיימים היום יתווסף מחוז מרכז – השישי במספר. אף שהמחוזות ישלחו נציגים למועצה הארצית, קובעת ההצעה כי תפקידם השוטף למעשה יבוטל.
 |
הסרבול הקיים
בהצעת החוק מוסבר כי "הוועדים אינם מחזיקים כמעט בסמכויות סטטוטוריות או בתפקיד מוגדר, דבר המוביל לריבוי מחלוקות וסכסוכים. לשכת עורכי הדין, על אף מקצועיותה, היא ארגון פוליטי מאוד הסובל מבעיית משילות קשה, והשינויים המבניים יובילו למועצה המתפקדת כממשל דמוקרטי קטן ויעיל, ויעצרו את הסרבול הקיים היום".
ההצעה מסמיכה גם את שר המשפטים להתערב במשברים פוליטיים בלשכה, לפזר את מוסדותיה ולהורות על עריכת בחירות חדשות, בדומה לסמכותו של שר פנים ברשויות המקומיות. השר יוסמך גם להורות לראש הלשכה ולמועצה למלא חובות שיגדיר, אם ייווכח כי אלו אינם ממלאים את תפקידיהם.
החוק מעגן את מעמדם של "שומרי הסף" של הלשכה: רואה חשבון, יועץ משפטי ומבקר פנימי. חרף קיומו של נוהל הקובע כי המועצה הארצית צריכה להקים ועדת ביקורת, לא מונתה ועדה זו עד היום, וביקורת המדינה מצאה כי לא מתקיימים במוסדות הלשכה דיונים מסודרים על ממצאי הביקורת ואין מעקב אחר ליקויים. לפיכך תחויב המועצה הארצית בחוק למנות ועדת ביקורת בת שלושה עד חמישה חברים, כמקובל בחברות ציבוריות ובחברות ממשלתיות.
עוד נקבע, כי המינהל הכספי של הלשכה יאוחד, וכספים לא יוכלו לעבור אלא דרך המועצה הארצית בלבד, בנימוק ש"לגוף אחד ראוי שיהיה תקציב אחד, עליו חלות שקיפות ובקרה". תקציב הלשכה יובא לידיעת שר המשפטים וחברי וועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת ויפורסם באתר האינטרנט של הלשכה. במקרה של אי-אישור התקציב בתוך 30 יום, ייערכו תוך 60 יום בחירות חדשות ללשכה.
בנוסף יקבע השר תקנות בדבר שקיפות התרומות במערכות הבחירות ויידרש פרסום פומבי של סך ההוצאות בקמפיין של כל מועמד ופרסום תרומות של מעל 1000 שקל. שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע גם תקרה לסכום הכולל של ההוצאות בקמפיין. בנוסף, יוסמך שר המשפטים לאשר את דמי חבר שתגבה הלשכה מחבריה. פעולות בתחומי התרבות והפנאי יוחרגו מגביית דמי החבר ומימונן יוטל על המשתתפים בהן בלבד.
בנושא ההתמחות, הבחינות וההסמכה של עורכי דין חדשים, קובע החוק, על בסיס המלצות ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל, כי ימונה שופט בדימוס כנציב אשר יפקח על ההתמחות וכן יוסמך לברר תלונות מתמחים. באשר לבחינת הלשכה, נקבע כי היא תורחב מעבר להיבטים הטכניים לתחום הדין המהותי. הרכב הוועדה הבוחנת הבחינה במקצועות מעשיים ישתנה ויורכב משלושה שופטים, שני עורכי דין מהמגזר הציבורי, שני עורכי דין מהמגזר הפרטי ושני אנשי אקדמיה מתחום המשפט.
 |
| עו"ד דורון ברזילי |
תגובות
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר בתגובה: "אני שמח שהצעת החוק לשינוי מקיף בלשכת עורכי הדין אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה צפויה להוביל לשינוי יסודי וחיוני במבנה הלשכה ומוסדותיה, ולייעול התנהלותה למען חבריה. על הצורך לשינוי מבנה הלשכה, ביטול מנגנוני היתר, הפחתת דמי החבר בשיעור ניכר, יצירת שקיפות, חיזוק משילות ומתן שירות טוב יותר לחבריה, התרעתי פעם אחר פעם מעל כל במה אפשרית בשלוש השנים האחרונות, ואני שמח כי מאבק זה נשא פרי. תפקידה של לשכת עורכי הדין הוא לדאוג לציבור חבריה, לפעול למענם ולטובת המקצוע. אני מודה לשרת המשפטים ושמח שהשרה, והיום גם ממשלת ישראל, סבורים כי מבנה הלשכה הנוכחי יוצר מצב שבו אינטרסים זרים ולא ענייניים, פגעו בתפקודה ובאחידות מאבקיה והחלטותיה, עד כדי פגיעה במשילות של הלשכה והעומד בראשה. אני בטוח שלאחר שהשינויים האלה יישומו, אנחנו נקבל לשכה כפי שאני רואה אותה בחזוני מאז נכנסתי לתפקידי: לשכה חזקה, משמעותית בחיי המשפט בישראל, שפועלת ומדברת בקול אחד למען חבריה ולמען הציבור בישראל".
יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד אפי נווה: "באופן כללי ההצעה טובה. החוק המקורי הוא מ-1961 ויש מה לשנות, אך יש גם דברים שצריך לשמור עליהם כמו המחוזות. אנו בעד הרפורמה והיינו בקשר הדוק עם שרת המשפטים. הדבר החשוב לנו הוא לעגן את מעמד המחוזות והגענו להסכמה עם השרה, שהנציג שייבחר מכל מחוז למועצה הארצית ישמש גם כראש מחוז, ובכך הבטחנו את קיום המחוזות. הסכמנו שצריכה להיות הגדרה ברורה והפרדה בחוק בין תפקיד מחוז לתפקיד מועצה ארצית, כדי שלא יהיו יותר מאבקים ביניהם. תפקיד הלשכה הארצית הוא להופיע בפני הרשויות, להגיב על הצעות חקיקה, אבל המחוז הוא שנותן שירותים יומיומיים לעורכי הדין, השתלמויות, כנסים מקצועיים. דבר נוסף שצריך לתקן בהצעת החוק היא יכולתו של שר המשפטים להתערב בנעשה בלשכה בענייני התקציב ופיזור מוסדות הלשכה, כי בעתיד יכול להגיע שר משפטים שינסה להפעיל מנופים וסנקציות משיקולים לא ענייניים, למשל כדי להשפיע על בחירת נציגי הלשכה לוועדה למינוי שופטים. חשוב לנו לשמור על אי התלות של הלשכה, והשרה רואה איתנו עין בעין ואמרה שהתיקונים הנדרשים בהצעה ילובנו בדיוני ועדת חוקה בכנסת".
השרה לבני: "מדובר ברפורמה מקיפה, עמוקה והוליסטית, המשקפת כמה מעמדות היסוד שלי כלפי לשכת עורכי הדין. מטרת הרפורמה היא בראש ובראשונה שיפור השירות שנותנים עורכי הדין לאזרח, דרך הגברת מעורבות המדינה בכל הקשור לאיכות עורכי הדין, שקיפות ומנהל תקין, במקביל לצמצום מעורבותה בכל הקשור לנושאיה הפנימיים של הלשכה. אני מאמינה כי לשכה טובה יותר פירושה עורכי דין טובים יותר ושירות משפטי-מקצועי טוב יותר עבור אזרחי המדינה".
