הפרקליטות נגד ועדת השחרורים? תשאלו את בבר מיארה

הרשעות כבדות

פרקליטות מחוז דרום מתנגדת לשחרור מוקדם של בבר מיארה, בנו של ארמונד מיארה, שהורשע יחד עם אחרים, ביניהם אביו, בתיק ארגון הפשיעה שנחשף לפני מספר חודשים. הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים שליד שב"ס, ואף ביקשה לעכב את שחרורו של מיארה עד למתן פסק דין סופי בעתירה.

בבר מיארה מרצה את מאסרו הראשון בגין שני תיקים שונים, באחד 30 חודשי מאסר, ובשני 21 חודשי מאסר. בתיק הראשון הוא הורשע בעבירות של תיווך בעסקת סם, הברחות טובין והלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה, וכן בעבירות מס. בתיק השני הורשע בעבירות של פעילות בארגון פשיעה, החזקת מקום למשחקי מזל אסורים במסגרת ארגון פשיעה, ארגון הימורים במסגרת ארגון פשיעה, הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה, והעלמת הכנסות במסגרת ארגון פשיעה.

הוא החל לרצות את עונש המאסר ב-19 במרץ 2012, ואם ירצה את מלוא עונשו ישוחרר מהכלא ב-18 בדצמבר 2013. לפיכך, שני שליש ממאסרו חלפו כבר ב-18 במאי 2013. כעת נותרו לו כ-3.5 חודשים לריצוי מאסרו.

ביום ראשון שעבר החליטה ועדת השחרורים בבית הסוהר "אשל" לשחרר את מיארה על תנאי, בכפוף להשתתפותו בתוכנית שיקום. השחרור עוכב בשבעה ימים, וכבר למחרת הגישה הפרקליטות את העתירה לבית המשפט. עו"ד ציון קינן, עוזר לפרקליט מחוז דרום, טוען בעתירה, כי החלטת הוועדה שגויה, "שכן לאור מכלול המעשים המיוחסים למשיב, לאור השתייכותו לארגון פשיעה ומעמדו, לאור המידע המודיעיני בעניינו ולאור תוכנית השיקום שאינה לוקחת בחשבון את הרובד הסמוי אשר נוגע לאסיר – לא ניתן היה לקבוע שהמשיב עמד בנטל להוכיח כי הוא 'ראוי לשחרור' וכי 'אינו מסכן את הציבור'… החלטת הוועדה (בדעת רוב) שגויה וחורגת באורח קיצוני ממתחם הסבירות".

מיארה ושמונה שותפים נוספים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, לפיו – התאגדו בארגון פשיעה, אשר פעל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת עד לחשיפתו במרץ 2012. במסגרת הארגון חברו למטרות פליליות, שכללו בין היתר ביצוע עבירות של החזקת מקומות למשחקים אסורים; ארגון הימורים באשדוד ובבית שמש; הלבנת הון; שבוש מהלכי משפט; השתלטות עבריינית על הפעלת שירותים בחופי הרחצה באשדוד; עבירות מס; הסתייעות בעובדי ציבור לשימוש לרעה במעמדם ובסמכויותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון; סחיטה בכוח ובאיומים של מהמרים ושחקני משחקים אסורים, כדי שיגיעו להשתתף במשחקים האסורים שניהלו במקומות שבשליטת הארגון; וסחיטה בכוח ובאיומים של בעלי עסקים באשדוד, על מנת להניעם לשלם לארגון סכומי כסף שונים.

ב-28 בינואר נגזר על מיארה, מעבר למאסר בן 21 חודשים כאמור, גם קנס בסך 350 אלף שקל וחילוט של 108 אלף שקל.

בעתירה צוין בין היתר, כי בפני הוועדה הוצג גם המידע המודיעיני משב"ס ומהמשטרה, כמו גם תוכנית שיקום שמיארה הציג. עוד נטען, כי הוועדה שגתה בכך שלא התייחסה או נתנה משקל למידע המודיעיני שהוצג בעניינו של מיארה, וכך גם לחומרת העבירות בהן הורשע. זאת למרות השתייכותו לארגוני פגישה ומעמדו בארגונים. כמו כן נטען כי מיארה לא הוכיח כל שינוי ולפיכך לא הפחית את מסוכנותו. "לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטת הוועדה (בדעת רוב) ולאור העובדה שהוועדה (בדעת רוב) לא איזנה כראוי בין הנתונים השונים ולא נתנה משקל הולם לנתונים המעידים על מסוכנותו של העותר- דינה של ההחלטה להתבטל", נטען.

את מיארה מייצג עו"ד רובי גלבוע.