 |
| הארכת מעצר על סמך מידע מודיעיני בלבד? (אילוסטרציה) |
לא פעם, המשטרה מביאה לבתי משפט השלום חשודים בעבירות פליליות כאלה ואחרות, במטרה להאריך את מעצרם. בדרך כלל, הארכות המעצר מתבקשות על ידי המשטרה, כדי להמשיך ולהעמיק לחקור את החשדות נגד העצורים. לא אחת, הטוענים המשטרתיים טוענים בבתי המשפט, כי על החקירה להתבצע כאשר חשוד זה או אחר נמצא במעצר, כדי שלא יוכל לשבש חקירה או להשפיע על עדים.
רבים הם המקרים בהם בקשות המשטרה להאריך את מעצרם של חשודים, מתבססות על מידע מודיעיני, ולעיתים אף נסמכות על המידע הזה לבדו. עובדה זו "מקפיצה" לא מעט מהסנגורים הפליליים בארץ, שמוחים על כך שהמשטרה מתעקשת לעצור חשודים, ואף להאריך את מעצרם, ללא שיש בידה ראיות, אלא רק מידע מודיעיני.
לסוגייה הזו בדיוק נדרש שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, שדן בערעורם של שני חשודים בפלילים, אשר מעצרם הוארך בבית משפט השלום.
תחילת הסיפור שלפנינו במעצרם של מוחמד ומאהר חסארמה מהכפר בענה שליד כרמיאל. השניים נעצרו לפני מספר ימים (5.4) בחשד שבעת שרכבו על קטנוע, הם זרקו רימון הלם לעבר מכולת המצויה בכפר בו הם מתגוררים.
בלשי תחנת משטרת לב הגליל שבמחוז הצפוני עצרו את שני החשודים על סמך מידע מודיעיני ולאחר חקירה הביאו אותם לבית משפט השלום בעכו (6.5), שם הציגה בפני השופטת דנה עופר מידע מודיעיני הקושר לכאורה את החשודים למיוחס להם.
 |
| השופט יחיאל ליפשיץ |
כבר בדיון בבית משפט השלום, סנגוריהם של החשודים, עורכי הדין יאיר נדשי ויניב מנור מהסנגוריה הציבורית, דרשו לשחרר את החשודים, בין היתר בטענה שיש להם טענות אליבי שטרם נבדקו על ידי המשטרה. כמו כן טענו הסנגורים, כי אין להאריך מעצרם של חשודים על סמך מידע מודיעיני בלבד. השופטת עופר אמנם ציינה כי בקשת המשטרה מסתמכת על המידע המודיעיני לבדו, אולם החליטה להאריך את מעצרם של השניים.
הסנגורים ערערו על הארכת המעצר לבית המשפט המחוזי בחיפה. הם טענו שוב, כי טיעוני האליבי של החשודים לא נבדקו, והציגו לשופט יחיאל ליפשיץ החלטות שיפוטיות שונות, בין היתר מבית המשפט העליון, לפיהן מידע מודיעיני לבדו אינו מספיק להארכת מעצרם של חשודים. מנגד, נציג המשטרה רפ"ק מני אפרון, טען כי ישנן החלטות שיפוטיות אחרות המתייחסות לנושא, ולפיהן ניתן להאריך מעצר על סמך מידע מודיעיני בלבד.
בהחלטה מנומקת התייחס השופט ליפשיץ לשלוש הגישות הנהוגות בבתי המשפט באשר להארכות מעצר על סמך מידע מודיעיני. הוא הסביר כי "הסוגייה לא לובנה לעומקה עד כה" על ידי בתי המשפט, שהתייחסו אל כל מקרה לגופו באופן נקודתי, אולם הוסיף כי ישנן שלוש גישות באמצעותן ניתן להתייחס לנושא.
לפי השופט, על פי הגישה הראשונה, ניתן לעצור חשוד על בסיס חומר מודיעיני, אך במידה ומידע זה אינו מגובה בראיות אחרות – הדבר לא מצדיק מעצר ליותר מ-24 שעות בתחנת המשטרה.
לפי הגישה השנייה, אותה הגדיר השופט כ"גישת הביניים", ביכולתה של המשטרה לבקש את הארכת מעצרו של חשוד, במידה ומדובר בחומר מודיעיני משני מקורות שונים, או לחילופין – אם מדובר בחומר מודיעיני "איכותי". בהנחה שמדובר אכן במודיעין "איכותי" ו"מהימן", לפי הגישה הזו על המשטרה לנמק לבית המשפט מדוע יש לתת אמון, ולו לכאורי, במידע זה.
הגישה השלישית, הסביר השופט, גורסת כי כעיקרון אין להימנע מלהתבסס על חומר מודיעיני לבדו, גם מעבר למעצר ראשוני של 24 שעות.
 |
|
| עו"ד יניב מנור |
לדברי השופט ליפשיץ, קיימות החלטות שיפוטיות קודמות שמאשרות הארכות מעצר על סמך מידע מודיעיני בלבד, אולם הוסיף כי "עיון מעמיק מעלה כי יש להעדיף את גישת הביניים". "עמדתי", קבע השופט, "היא כי מידע מודיעיני אשר עומד לבדו, ללא תימוכין "פנימיים" (למשל, רכז מודיעין שיעשיר את הידיעה המודיעינית מעבר למה שנרשם בה, ג"כ) או תימוכין "חיצוניים" אחרים, איננו יכול – ככלל – להצדיק מעצר מעבר למעצר ראשוני של 24 שעות".
"אכן", הוסיף השופט ליפשיץ, "יתכנו חריגים לכלל זה וברור הוא, שכל מקרה יש לבדוק לגופו. יחד עם זאת, נדרשים לשם כך טעמים מיוחדים כדי לחרוג מהכלל לעיל".
לבסוף, השופט קבע שהמידע שהוצג לו אינו "מחוזק" מספיק על ידי תימוכין אחרים, "פנימיים" או "חיצוניים", ולכן החליט לשחרר את החשודים לארבעה ימי מעצר בית, בהרחקה מהכפר בו הם מתגוררים, אצל קרובי משפחה, ובכפוף לתנאים כספיים שונים.
