העציר המנהלי רוצה להשתחרר מהכבלים

הפגנה מול בית החולים עם תמונותיו של בלאל כאיד

העציר המנהלי בלאל כאיד, פעיל טרור וחבר החזית העממית, השובת רעב זה חודשיים ומאושפז בבית החולים "ברזילי" וכבול חלקית, פנה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, לאחר שנדחו עתירותיו נגד כבילתו למיטה ונגד הסירוב לאפשר לו לפגוש רופא פרטי.

כאיד ריצה מאסר של 14 שנים בגין שני פיגועי ירי שביצע, בהם ניסה לרצוח ישראלים, וכשהסתיים מאסרו בחודש יוני האחרון – חתם מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון על מעצרו המנהלי למשך שישה חודשים. בתקופה האחרונה למאסרו היה כאיד כלוא בהפרדה עקב מידע כי הוא מעורב בהכוונת פיגועים ופעילות טרור מתוך הכלא.

שבוע לאחר שנחתם צו המעצר המנהלי ב-15 ביוני ונמנע שחרורו, פתח כאיד בשביתת רעב, ובחודש האחרון הוא מאושפז בבית החולים "ברזילי" באשקלון לאחר שהתלונן על לחץ בחזה ועבר בדיקות. מפקד בית המעצר שקמה הורה על כבילתו למיטת בית החולים. בתחילה כאיד היה כבול בשלוש גפיים (שתי רגליים ויד), ובהדרגה מאז נדונה עתירתו לראשונה בבית המשפט המחוזי, הוקלה כבילתו וכעת הוא אזוק למיטה ברגל אחת. כאיד הגיש עתירה נגד הכבילה, ועתירה נוספת בדרישה לאפשר לו בדיקה על ידי רופא עצמאי במהלך אשפוזו "כדי לממש את זכותו לדעה רפואית נוספת, על פי חוק זכויות החולה". כאיד טען בעתירה כי האסירים הביטחוניים רואים ברופאי בית החולים "משתפי פעולה" עם שירות בתי הסוהר.

שב"ס טען בתגובה כי הכבילה נעשית על פי הפקודות, ונדרשת משיקולי אבטחה, על פי הערכות מצב שמתקיימות כל שלושה ימים. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אהרון משניות, ציין כי המסוכנות הנשקפת מהעציר, פעיל הטרור, "אושרה פעם אחר פעם בערכאות שיפוטיות, גם במערכת השיפוט הצבאית וגם במערכת השיפוט האזרחית". כך, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים שאישר את מעצרו המנהלי, קבע כי שוכנע שהעותר מהווה "סיכון ביטחוני מובהק בהתבסס על מידע עדכני, מהימן ומוצלב". גם בית המשפט המחוזי האזרחי אישר במרץ האחרון, בשלהי תקופת המאסר של כאיד, את העברתו לתא הפרדת יחיד, עקב המידע על מעורבותו בהכוונת פעילות טרור.

בעקבות העתירה האחרונה, הוצג לשופט משניות מכתבו של סגן מפקד בית מעצר שקמה, המתריע כי "העציר המנהלי דומיננטי בקרב ארגון החזית העממית וקיים חשש שיתקוף סוהרים או סגל רפואי במהלך האשפוז בבית החולים, וקיים גם חשש שינסה להימלט או שיהיה ניסיון להברחתו מבית החולים על ידי גורמים עוינים". זאת, בפרט מאחר שחדר אשפוזו הוא בקומת קרקע, עם חלון בלתי מסורג, ולאור התקהלויות והפגנות שהיו בתמיכה בעציר מול בית החולים.                   

בדחיית העתירה, ציין השופט משניות את אירוע הבריחה של אסיר העולם ירון סנקר מבית החולים "אסף הרופא" לפני כ-10 חודשים, בנסיבות דומות – כאשר סנקר שבת רעב משך 50 יום ואושפז. "שוכנעתי כי אשפוז בבית חולים, ללא כל מעגלי האבטחה הקיימים בבית הסוהר, מצדיק נקיטת סידורי אבטחה קפדניים לרבות כבילה מסוימת", כתב השופט. אשר לעתירה ביחס לביקור רופא פרטי, הוא ציין כי העציר זוכה לביקורי רופאים מהצלב האדום, ולנוכח ביקורת בלתי תלויה זו, אין מקום ל"חוות דעת רפואית שלישית". 

היום (22.8) דן בית המשפט העליון בהרכב השופטים ניל הנדל, אורי שהם וענת ברון, בבקשת הערעור שהגיש העציר באמצעות עו"ד תמיר בלנק מארגון "רופאים לזכויות אדם". עו"ד בלנק טען כי "שב"ס משנה את תנאי הכבילה לפי עיתוי הדיונים בבתי המשפט ולא לפי המצב. יש לבדוק אמצעים חלופיים פוגעניים פחות". בפועל, עולה מן הדיון כי הכבילה היא פרקטיקה קבועה ביחס לאסירים בטחוניים.

ביחס לזימון רופא פרטי, טען עו"ד בלנק כי אין כוונה להטיל דופי במקצועיות ובאתיקה של הרופאים בבית החולים הציבורי, אך יש לאפשר לעציר לממש את זכותו להיבדק על ידי רופא נוסף, שימסור חוות דעת לרופאים המטפלים.

השופטת ברון אמרה כי הבקשה אינה מעוגנת בחוק זכויות החולה, אך אמרה כי "ייתכן שתצמח תועלת מכך שיבוא רופא מבחוץ שידבר אל העותר ויסביר לו את הסיכונים".

חלק נכבד מדיון נערך בדלתיים סגורות, במעמד צד אחד – המדינה – וההחלטה תינתן בעוד מספר ימים.