![]() |
| עובדיה שלום בתוכנית (צילום מתוך התוכנית "עובדה") |
הסנגוריה הציבורית הגישה לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר בעניינו של עובדיה שלום, שהורשע בשנת 1997 ברציחתו של עו"ד שמואל לוינסון ז"ל.
בבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד קרן אבלין-הרץ, מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, נטען כי בדיקות מעבדה חדשות שנערכו בארצות הברית למוצגים מזירת הרצח, שוללות באופן חד משמעי הימצאות דנ"א של עובדיה על אחד מהם, וכי אין בתיק כל ראיה פורנזית הקושרת את אסיר העולם לזירת הרצח, זאת למרות שבזירה התרחש מאבק אלים בין עו"ד לוינסון לרוצחו.
מהבקשה למשפט חוזר עולה גם כי חלק מהמוצגים מהזירה לא נבדקו במהלך חקירת הרצח לפני 20 שנה. כאשר ביקשה הסנגוריה הציבורית לכלול בבדיקה החדשה גרב ניילון אשר שימשה את הרוצח כמסכה, התברר כי הגרב אבדה לרשויות – דבר שהסב לעובדיה נזק ראייתי אדיר. לדברי הסנגוריה, "אילו המסכה היתה בידינו כיום ניתן היה לבצע בדיקת דנ"א פשוטה שלא היתה אפשרית בעבר, לדגימת הרוק שנמצאה על גביה – בדיקה שעשויה היתה להוביל לרוצח האמיתי".
עו"ד לוינסון, יו"ר האגודה לזכויות האזרח, נורה באוגוסט 1994 כאשר חזר לביתו שבשכונת רחביה בירושלים, והפתיע פורץ שהיה בבית. לאחר הרצח החלה המשטרה לעצור נרקומנים ועברייני רכוש מוכרים, אחד מהם היה עובדיה שלום. בשלב מסוים החל שלום למסור אמירות מפלילות, בהן הציב עצמו בזירת הרצח יחד עם שותף, אשר לדבריו היה זה שירה במנוח. בתום המשפט הורשע עובדיה, בדעת רוב, כמבצע היחיד של הרצח ונשפט למאסר עולם – כנגד דעת מיעוט של השופט משה גל שסבר שיש לזכות אותו. עובדיה טען כי קשר עצמו לרצח כדי לרצות את חוקריו, ולהגיע להסכם בתיק אחר של עבירות רכוש.
|
| שמואל לוינסון ז"ל |
ערעור שהגיש לבית המשפט העליון על הרשעתו נדחה. לאחר מכן, הוא פנה לסנגוריה הציבורית בבקשה שתבחן אפשרות להגשת בקשה למשפט חוזר. הסנגוריה הציבורית ביקשה לבדוק מוצגים מהזירה שחלקם כאמור לא נבדקו בעבר, אך הפרקליטות התנגדה וחויבה לעשות זאת רק בעקבות פניית הסניגוריה לבג"צ. ואולם, בינתיים התברר כי הראיה הקריטית, של גרב הניילון ששימשה כמסכה – אבדה. זאת, למרות הוראות החוק והפסיקה, המחייבות שמירה לצמיתות של מוצגים בתיקי רצח.
בבדיקת מוצגים אחרים מהזירה שנשלחו למעבדה בארצות הברית, נשללה הימצאות דנ"א של האסיר, בדיקה המתיישבת עם זעקת החפות שלו. על כמה מוצגים נמצאו פרופילי דנ"א אלמוניים, אשר נשללה האפשרות כי הם שייכים גם למנוח. על גבי אחד המוצגים נמצאו כתמי דם, שבמהלך החקירה כלל לא נבדקו.
ממצאים אלה מצטרפים לראיות פורנזיות אחרות, שהיו ידועות במהלך המשפט, אשר גם בהן לא נמצא קשר לעובדיה. כך למשל, טביעת נעל שהותיר הרוצח לא התאימה לנעליו של עובדיה; בתוך מסכת הרוצח שנמצאה אותרו גם שערות אדם. השערות נבדקו בשעתו ונמצא כי גם הן אינן של עובדיה שלום; כך גם 13 טביעות אצבע שנמצאו.
לצד בדיקות הדנ"א, ערכה הסנגוריה הציבורית בדיקות נוספות, אשר נועדו לסייע בהבנת המניעים שגרמו לעובדיה למסור גרסה המערבת אותו בביצוע הרצח. בתוך כך נמצאו ראיות ברורות לכך שבמהלך החקירה הוא היה במצב פיזי ונפשי קשה שנגרם מתסמונת גמילה מסמים ("קריז"), דבר שלא אפשר לו לנהוג בהיגיון והביאו לאמירות המפלילות. בדיקה שערכה הסנגוריה הציבורית בנושא זה העלתה ראיות רבות, שלא הוצגו במשפט, המלמדות כי במהלך החקירה צרך שלום סמים קשים שהוברחו לבית המעצר, ובמצבים שבהם מנת הסם לא היתה זמינה בידו, הוא נקלע למצבים קשים של תסמונת גמילה. בסנגוריה אומרים כי בית המשפט העליון כבר עמד על כך במקרים שהתעוררו בעבר, כי השפעה של סמים קשים עשויה לערער את שיקול דעתו של אדם המצוי בחקירה ולהביאו לידי מסירת הודאת שווא.
|
| ד"ר יואב ספיר |
עוד מפרטת הסניגוריה הציבורית בבקשה למשפט חוזר שורה של מסמכים, המלמדים כי פרטים אשר מסר שלום באמירותיו המפלילות, לא היו "פרטים מוכמנים" כפי שנטען בעבר, אלא פרטים שפורסמו והיו ידועים לכל. טענת הפרטים המוכמנים, יש לציין, היתה יסוד חשוב בהרשעתו של עובדיה.
לאור שלל הראיות החדשות, הגיעו הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, והצוות שטיפל במהלך השנים בתיק, למסקנה כי קיים סיכוי ממשי ביותר ששלום אינו הרוצח. לדברי ספיר: "למעלה מ-20 שנים יושב עובדיה שלום בכלאו וזועק לחפותו. הבקשה למשפט חוזר שהוגשה הבוקר לבית המשפט העליון היא תוצר של בדיקה מעמיקה ושל מאבק שארך שנים ארוכות. למרות הקשיים והמכשולים שהוצבו לאורך הדרך, בחנו את התיק מכל היבטיו, והגענו למסקנה שמן הראוי לקיים משפט חוזר. בבקשה הבאנו ראיות חדשות למכביר, התומכות בטענות החפות של שלום, והסתמכנו על בדיקות מדעיות שלא היו קיימות בעבר. אנו תקווה שגם התביעה הכללית תתרשם מהיקף הראיות החדשות ומאיכותן ותגלה נכונות לבחון בלב פתוח ובנפש חפצה שמא נפלה טעות בהרשעה".
מאז הוקמה המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית בשנת 2003, היא טיפלה בכ-350 פניות לייצוג בבקשות למשפט חוזר. עד היום הגישה 15 בקשות כאלה, ומתוכן התקבלו ארבע בלבד.








