המתלוננת המניפולטיבית? "ברגע שהוא בכלא יש לי שקט"

תמונה להמחשה

נאשם בתקיפת גרושתו, שהיה עצור במשך חצי שנה, וריצה כבר בעבר מאסר על אלימות נגדה, ומאסר נוסף על אלימות כלפי בת זוג קודמת, זוכה על ידי השופט מנחם מזרחי בשבתו כשופט בית משפט השלום ברחובות, מארבעה סעיפי אישום של תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה והפרעה לשוטר.

השופט מזרחי קבע כי המתלוננת מניפולטיבית ועדותה אינה אמינה. לבני הזוג לשעבר, מיבנה, ילדה משותפת בת שלוש, והם גרושים כשנה וחצי. הנאשם הוא בן 43, עבריין שריצה מאסרים בעבירות אלימות וסחר בסמים.

לפי כתב האישום, הוא המשיך להיות אובססיבי וקנאי לגרושתו, ועקב אחריה מתוך חשד שהיא מקיימת קשרים עם גברים אחרים. לפי סעיף האישום הראשון, הנאשם הגיע אל בית גרושתו ביוני 2015, שלף סכין יפנית מכיסו ואיים עליה: "זהו זה. זה הרגע שחיכיתי לו. פעם אחת ואחרונה להיכנס אלייך הביתה והיום זה נגמר". לאחר שהגרושה דיברה אל ליבו הוא הניח את הסכין, התקרב ונצמד אליה. "אני אוהב אותך, לא יכול בלעדיך, למה את עושה לי את זה", אמר לה.

ארבעה ימים מאוחר יותר, לפי האישום השני, הוא תקף אותה תקיפה הגורמת חבלה של ממש. נטען כי הוא עקב אחר גרושתו, שהלכה אל בית חברתה, זרק לעברה: "איפה היית אתמול, איפה ישנת בלילה?", ומשך בשערותיה. אחר כך היכה אותה באגרוף בצלעות ואיים שירצח כל מי שייצא איתה.

באישום השלישי הואשם הגבר בהטרדה, בעקבות עשרות הודעות טקסט ששלח לה. "את לא עונה, למה את לא עונה. עלה אליך עכשיו מישהו, נכון? תמשיכי לשרוף לי את הנשמה, את עושה שיחת סקס, את לא עונה".

האישום הרביעי ייחס לנאשם הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. שבועיים אחרי שהוכרז כדרוש לחקירה עקב תלונת גרושתו, שוטר קרא לו לעצור ברחוב, והוא נמלט.

הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד משה אלון ועו"ד הישאם קבלאן, כפר בכל האישומים, וזוכה מכולם. 

השופט מנחם מזרחי

השופט מזרחי כתב בפסק הדין: "הרושם הישיר והבלתי אמצעי שעשתה המתלוננת אינו מאפשר לאמץ את עדותה כעוגן יחידי, אמין ויציב אשר מוביל להרשעה… התרשמתי כי ביניהם מערכת יחסים מוזרה, חולנית, פתולוגית, עמוסת משקעים הדדיים, מלווה תלונות הדדיות, נעה בין מחילה לנקמה, נעה בין אהבה, קרבה לשנאה וסגירת חשבונות, המחייבת שקילת עדותה במשקל עדין ורגיש ביותר.

"המתלוננת מעידה בצורה יבשה, קפואה ולעתים מלאכותית… עתים השיבה בצורה מתריסה המלמדת כי היא חדורת שנאה יוקדת ובעלת מוטיבציה מיוחדת להפליל את הנאשם.  הרושם שהתקבל מעדותה הוא עוינות לנאשם, רצון לשוות לו מימד דמוני ולהוביל להפללתו". השופט אף ציטט אותה אומרת בעדותה: "ברגע שהוא בכלא יש לי שקט. הוא משגע לי את השכל".

לתיאור אמינותה הרעועה, מציין השופט את התנהלותה של המתלוננת בתיקים קודמים, אף באלה שבהם הורשע הגבר באלימות כלפיה. בספטמבר 2012, כאשר היו נשואים, היא הגישה תלונה נגדו. באוקטובר הגיעה אל המשטרה וביקשה לבטל את התלונה: "רוב הדברים שאמרתי לא נכונים", היא טענה אז, "שיקרתי לגבי זה שבעלי היכה. ניצלתי את ההזדמנות שרבנו והחלטתי להיפטר ממנו". חוקר: "אמרת שהוא נתן לך מכות בראש, ומשך לך בשיער". המתלוננת: "זה לא נכון". חוקר: "מה היה עם הסכין?". היא: "לא היתה שום סכין".

לא חלפו כמה ימים, והאישה הגישה תלונה חדשה, אז טענה ששיקרה כשבאה לבטל את התלונה הקודמת. כתב אישום חמור הוגש נגד הגבר, שהורשע ונשפט אז לשנת מאסר (ולמאסר על תנאי שעדיין חב הפעלה). עם זאת, השופט מזרחי הסיק מאותה פרשה מסקנה שלילית דווקא ביחס למתלוננת. מכתב האישום דאז הוסרו חלק מהאישומים שתיארו בפרטי פרטים אירועים כמו הנפת סכין, סטירות, בעיטות, והשלכת מטאטא ועגלת תינוקת. השופט מזרחי כותב כי "מי הרוצה להיבנות מהודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן (דאז), נבנה על חרב פיפיות, משום שיש בו הבעת אי אמון מובנית של המאשימה במרבית הפרטים שנמסרו על ידי המתלוננת בתלונותיה".

עו"ד משה אלון

עוד כותב השופט על הגשת התלונה, ביטולה, והגשת תלונה חוזרת: "הרלוונטיות למקרנו טמונה ביכולתה של המתלוננת למסור מחד תלונה הגיונית, מרובת פרטים, סדורה, משכנעת, ומאידך למסור ביטול תלונה שגם היא הגיונית, סדורה, מרובת הסברים. הרלוונטיות מצויה גם בקלות שהיא יכולה לעשות כן בהינד עפעף, כשהיא מרגישה שביכולתה לפנות אל הרשויות, ובכלל זה אל בית המשפט, לכאן ולכאן, כנדנדה הנעה לך ושוב".

השופט מזכיר תיק נוסף בין בני הזוג, שנסגר עקב גרסה תמוהה של הגרושה: באוקטובר 2014, לאחר שהנאשם השתחרר ממאסרו, היא התלוננה כי הוא אנס אותה פעמיים. טענתה היתה כי לאחר שהגרוש שלה אנס אותה פעם אחת, הוא חזר אל ביתה, היא הכניסה אותו שוב מרצונה, ואז אנס אותה בשנית.

התובעת עו"ד שרית כץ טענה בסיכומיה: "אנחנו יודעים שבתיקי אלימות במשפחה, אישה מוכה מתנהגת באופן לא רציונאלי". ההסבר לא סיפק את השופט, שציין כי אין בראיות שום תמיכה חיצונית בעלת משקל לעדות המתלוננת. את מניעיה הארסיים, מתאר השופט גם באמצעות העימות שנערך ביניהם. "בעימות היא מתריסה ומתגרה בו: מזכירה לו שהוא חייב כספים לאחר ו'חייו בסכנה'… מחייכת ואף צוחקת מולו באופן מופגן שאינו תואם את הסיטואציה והנאשם שואל אותה 'למה את צוחקת, את נהנית לראות אותי בבית הסוהר?".