![]() |
| דב בייגל עם פרקליטו, עו"ד אלון דוידוב |
המשטרה חויבה לשלם 20 אלף שקל פיצויים למנהל פארק רעננה, דב בייגל, בגין אובדן אקדח ורובה שלו שהופקדו אצלה. בייגל מסר את כלי הנשק למשטרת כפר סבא לאחר שרשיונו הותלה עקב הליך פלילי שהתנהל נגדו. בינתיים, הוא זוכה מכל אשמה ותוקף התליית הרשיון פקע, אך כשפנה אל התחנה בבקשה להחזיר לו את הנשקים נאמר לו שהם כבר אינם בידי המשטרה ומקומם אינו ידוע.
בייגל זוכה לפני שנתיים מהטרדות מיניות שמזכירתו טענה כי הוא ביצע כלפיה, ובית המשפט קבע כי היא הכפישה אותו לאחר שהועברה מתפקידה.
עקב ההליך הפלילי, נאלץ בייגל להפקיד במשטרה בשנת 2009 אקדח מסוג גלוק 17 ששוויו מוערך ב-5,000 שקל ורובה – העתק של כלי נשק מימי "המערב הפרוע" ששוויו כ-15 אלף שקל.
המשטרה ביקשה לדחות את תביעתו על הסף בטענה כי על פי חוק כלי הירייה, חובתה להחזיק כלי נשק שהופקדו עקב התליית רשיון מוגבלת ל-18 חודשים, ולאחר מכן היא רשאית לחלטם – להעבירם לשירות או למכור אותם במכירה פומבית.
מטעם המשטרה התייצב לדיון בתיק האחראי על הפקדות נשק בתחנת כפר סבא, אך מדבריו עלה כי בזמן הרלבנטי היה בתפקיד שוטר אחר, וכי הנשקים הועברו לחילוט לתחנת המשטרה בבית דגן, אך אין תיעוד של הליך החילוט ותוצאותיו.
"תוצאת הדברים היא שהנתבעת לא הוכיחה מה עלה בגורלם של האקדח ושל הרובה", כתב שופט בית משפט השלום בכפר סבא, רונן פלג, בפסק הדין. "אפשר שכלי הנשק מצויים עדיין ביחידת המשטרה בבית דגן וטרם חולטו, כך שפוטנציאלית ניתן להשיבם לבעלותו ולחזקתו. אובדנם של האקדח ושל הרובה מהווה פגיעה ישירה בזכות הקניין של התובע, שהיא זכות יסוד. סמכות החילוט נתונה למשטרה, אלא שלכל הפחות על המשטרה להוכיח כי פעולת החילוט בוצעה, ובוצעה כדין".
השופט הוסיף וקבע כי "כיבוד זכות הקניין של מפקיד כלי הנשק מחייב לטעמי את המשטרה הן ליידע אותו בעת הפקדת הנשק והן להודיעו בדבר כוונתה לחלטו זמן סביר לפני ביצוע החילוט".
בסיכום הדברים קבע השופט כי המשטרה "קיבלה לחזקתה מהתובע אקדח ורובה, לא החזירה אותם לחזקתו כאשר נדרשה לכך ולא הוכיחה מה עלה בגורלם. לפיכך היא חייבת פיצוי בגין אובדנם".
מדוברות מחוז מרכז נמסר כי פסק הדין נלמד בימים אלה על ידי הגורמים המוסמכים.
עו"ד אלון דוידוב, שייצג את בייגל הן בהליך הפלילי (שגם בו חויבה המשטרה בהחזר של 17 אלף שקל הוצאות משפט), והן בתביעה בגין אובדן הנשקים מסר: "אם המשטרה חשבה שהיא יכולה לעשות כבשלה בקניינו הפרטי של אדם, בא בית המשפט ואומר לה שתשלם על כך".










