מהיר ועצבני, גרסת מבקר המדינה

מממצאי המבקר, עולה כי עקב אי ההיערכות הכלל המערכתית, נמחקו בשלוש השנים האחרונות 55 אלף כתבי אישום בגין עברות תנועה חמורות, בשל התיישנות, ומאחר שלא נקבע מועד למשפט (עם זאת, מרבית המחיקות לא קשורות לפרויקט המצלמות, אשר רק הוסיף על העומס).

בפברואר 2015 היו 17,160 כתבי אישום במערכת ללא מועד משפט. באזור צפת, שבו קיים שופט תעבורה אחד, הופקו כ-3,700 כתבי אישום בשנה.

לאור מצוקת האכיפה, נמצא פתרון. סף האכיפה של המצלמות הועלה – לדברי המבקר, באופן בלתי סביר במטרה לבלום את הצטברות כתבי האישום, ומרבית המצלמות כוילו כך שהן מצלמות רק כלי רכב הנוסעים במהירות של פי שניים – ובכמה מקומות רק במהירות של פי חמישה (!) מהמותר. כך לדוגמה, בכביש בין-עירוני במחוז ירושלים, שהמהירות המותרת בו היא עד 80 קמ"ש והוא מוגדר ככביש אדום, סף האכיפה נקבע על 165 קמ"ש, עקב הצטברות של 4,000 כתבי אישום במחוז, הממתינים למועדי משפט. התוצאה: בין שנת 2013 ל-2014 חלה ירידה של כ-50 אחוז במספר כתבי האישום שהוגשו לבתי המשפט לתעבורה – מ-17 אלף כתבי אישום בשנה ל-9,000 בלבד!.

מצלמת מהירות

שוטרים ורחמים

ממצא מרכזי אחר העולה מהדוח מוגדר על ידי המבקר ככשל ערכי חמור של משטרת ישראל: מתברר כי המשטרה "רחמנית" וסלחנית ביותר כאשר היא נדרשת לטפל בדו"חות וכתבי אישום כנגד נהגי כלי רכב משטרתיים. מאות דוחות שהופקו על ידי המצלמות לצי הרכב המשטרתי  נמחקו מחמת התיישנות, עקב התעלמות של המשטרה מהם. עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול ביותר מחצי מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, שנתיים ושלוש קודם (בסך הכל מדובר ב-2,777 דוחות שהופקו לצי המשטרתי מאז שנת 2012).

"חמורה עוד יותר", כותב המבקר, "היא דרך הטיפול בדו"חות שניתנו לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה, שהמוסמך להחליט בעניינם הוא ראש אגף התנועה או המפכ"ל. קצינים בדרגות בכירות אלה, דיווחו כי הדוחות נרשמו להם בעת פעילות מבצעית, ולכן בוטלו רוב הדו"חות וכתבי האישום לקצינים אלה. אולם בביקורת נמצא שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שציינו הקצינים לנסיבות שבהן תועדו נוהגים במהירות מופרזת. דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק".

כתבי האישום והקנסות בוטלו. תנ"צ יהודה דהן

דוגמה: בחודשים פברואר-מאי 2013 צולם רכבו של מפקד מרחב ירקון, תנ"צ יהודה דהן, נוסע חמש פעמים בכבישי ירושלים במהירות של 128-99 קמ"ש בכבישים שהמהירות המותרת בהם עד 70 קמ"ש. בגין העבירות הונפקו שלושה כתבי אישום ושתי הודעות קנס. תנ”צ דהן קישר כל אחד מהמקרים קישר לאירוע משטרתי "דחוף".

המבקר בדק ביומן המבצעים מהם אותם אירועים דחופים, שאירעו בתל אביב, ותנ"צ דהן כה מיהר אליהם כאשר תועד נוהג בירושלים. נמצא כי מרבית האירועים הסתיימו תוך דקות ספורות, ולאף אחד מהם לא נשלחה ניידת משטרה. אירוע אחד שכותרתו "לחצן מצוקה", הסתיים כעבור שתי דקות. אירוע אחר היה בעניין רכב שחנה שנה בחניית בניין. אירוע שלישי הסתיים לפי הדיווח ביומן כך: "בהגיענו למקום איתרנו את צוות מד"א שמסרו לנו כי אפשר לבטל, הקשישה פתחה את הדלת והכל כשורה".

ראש מערך חקירות באת"ן המליץ להסב את כל הודעות הקנס וכתבי האישום על שם דהן, מאחר שתשובותיו לא התקבלו. אולם, מ"מ ראש את"ן, תנ"צ אלברט אוחיון, דחה את ההמלצה וביטל את הקנסות וכתבי האישום של דהן, עקב "אי אשמה", וללא נימוקים.

תנ"צ דהן מסר למשרד מבקר המדינה: "בכל השלבים לאורך כל התהליך לא ביקשתי מאף גורם שיבטלו לי את הדוחות בניגוד למקובל".

אישר מחיקה. ראש את"ן דאז, ניצב ברונו שטיין

דוגמה אחרת: באוקטובר 2012, צולם רכבו של נצ"מ תומר בדש, מפקד תחנת באר שבע דאז, נוסע במהירות 132 קמ"ש, בכביש שהמהירות המותרת בו 90 קמ"ש. בדש טען כי באותה שעה היו שני אירועים חריגים בגזרת התחנה. ראש מדור תעבורה באת"ן המליץ על מחיקת האישום מ"חוסר עניין לציבור". ראש את"ן דאז ניצב ברונו שטיין אישר.

מבדיקת יומני המבצעים עולה כי אירוע אחד שעליו דיבר נצ"מ בדש הסתיים 44 דקות לפני שצולם נוהג במהירות. אירוע אחר החל כחצי שעה לפני, ועניינו גביית תלונה מאזרח שהגיע לתחנה. נצ"מ בדש צולם נוהג מכיוון דרום לצפון, ואילו כדי להגיע לאירועים שדיווח עליהם היה עליו לנסוע מצפון לדרום.

לדברי מבקר המדינה, "דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל. הממצאים בנושא זה בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שעלו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, יוצרים  תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה".

 המבקר סבור כי על המפכ"ל לפעול לבדיקת התנהלותם של הקצינים, ולנקוט פעולות שיידרשו בעקבות הבדיקה, וכן להורות להפיק מחדש את הדוחות ואת כתבי האישום בגין העברות שיימצא כי נמחקו ללא הצדקה.

גם שירות בתי הסוהר לא יוצא נקי מהדו"ח: הארגון סירב להעביר למשטרה פרטי נהגים של כ-100 אירועים שבהם רכבי שב"ס עברו עבירות תעבורה, ובכך מנע את אכיפת החוק על נהגיו וגרם להתיישנות הדוחות ולביטולם.

דובר המשטרה מסר בתגובה כי פרויקט מצלמות התנועה הוא "פרויקט תשתית לאומי הנמצא עדיין בשלבי התהוות והרחבה. במהלך השנה האחרונה וללא קשר לדוח המבקר, כחלק מתהליך תחקור ולמידה מתמידים, נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונהלי העבודה. הרוב המכריע של המלצות המבקר נלמדו ויושמו כבר בשנת 2015. עוד נמסר כי "המשטרה מתייחסת לדו"ח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא".

מהמשרד לבטחון פנים נמסר: "כבר עם קבלת טיוטת הדו"ח לפני מספר חודשים, החל המשרד לפעול ברוח המלצות המבקר. כך לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדו"חות תנועה של קצינים בכירים הוחמר.

בנוגע להעלאת רף האכיפה כנגד נהגים עבריינים בכלל, נמסר: "המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין.פרויקט המצלמות לבדו, מסוגל להפיק מיליוני דוחות בשנה, זאת כאשר בתי המשפט מסוגלים לקיים רק כ-90 אלף דיונים. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה, המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדו״חות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל".

פניית אומ"ץ

תנועת אומ"ץ פנתה למפכ"ל רוני אלשיך בדרישה להעמיד לדין משמעתי את שלושת הקצינים הבכירים – מפקד מרחב ירקון תנ"צ יהודה דהן, מפקד ימ"ר ירושלים (ותחנת באר שבע לשעבר) נצ"מ תומר בדש ומפקד מג"ב ירושלים תנ"צ יזהר פלד – בשל מסירת דיווחים כוזבים לכאורה על עבירות תנועה שביצעו על מנת לגרום למחיקת דו"חות וכתבי אישום לאחר שרכביהם נתפסו על ידי מצלמות המהירות.

תנועת אומ"ץ בראשות אריה אבנרי כתבה למפכ"ל כי הקצינים "מהווים דוגמא שלילית להתנהלות בלתי נסבלת של אוכפי החוק הבכירים", וביקשה לבחון את המשך שירותם במשטרה.