 |
| חולות פלמחים (צילום: מושיקו טישלר. מתוך אתר פיקיוויקי) |
מדור חדש של פוסטה + חוזר לזיכויים הגדולים במשפט הפלילי *
באפריל 2005 נמצאה בתוך שיח בחולות פלמחים אישה (תושבת רמלה) מחוסרת הכרה ועירומה חלקית, ופונתה לבית החולים. כעבור חצי שנה נפטרה. מספר מטרים ממקום הימצאה אותר בדל סיגריה מסוג "קנט" שנשא את הדנ"א של מאהר אלעיסאווי.
חקירת המשטרה העלתה, כי שיחת הטלפון האחרונה של המנוחה היתה עם מאהר, שהוא קרוב משפחתה, וכי לאחריה נעלמה עד למציאתה בחולות פלמחים. כמו כן טען בן-דודו של מאהר כנגדו, בשיחה עם מדובב, כי מאהר התוודה בפניו שחנק את המנוחה.
מאהר נעצר והכחיש כל קשר לעבירה, ואף הכחיש את הטענה כי נפגש עם המנוחה בליל היעלמותה לאחר שיחת הטלפון בינהם. בנוסף, הוא הכחיש שהוא מעשן סיגריות מסוג "קנט", אולם בתרגיל חקירה שבוצע לו בחקירה מקדימה (לפני שנעצר) עישן סיגריות מסוג "קנט", שממנה גם הופק הדנ"א שלו, אשר בדיעבד שימש להשוואה לבדל הסיגריה שנאסף בזירה על ידי החוקרים.
מאהר לא מסר אליבי, אולם טען כי לפעמים נהג לקיים יחסי מין עם נשים בחולות פלמחים. לבקשת החוקרים, הוא יצא לשם לצורך שחזור אתרי הבילוי הספציפיים שלו שם, והמקום הקרוב ביותר עליו הצביע היה מרוחק כחצי קילומטר ממקום מציאתה של המנוחה. לגבי טענת בן-דודו כלפיו, טען כי הוא משקר וכי בן-דודו נלחץ מאיומי החוקרים שיאשימו אותו עצמו ברצח המנוחה.
 |
| עו"ד ירום הלוי |
בחודש מאי 2005 הואשם מאהר בבית המשפט המחוזי בתל אביב בניסיון לרצח של המנוחה, וכשנפטרה – הואשם ברציחתה. בית משפט המחוזי הורה לעוצרו עד תום ההליכים, ואז הגיש הסנגור, עו"ד ירום הלוי, ערר לבית המשפט העליון.
השופט אדמונד לוי המנוח קיבל את הערר (בש"פ 9542/05) והורה לשחרר את מאהר חרף הראיות הנסיבתיות כנגדו. זאת נוכח העובדה שאיכוני הטלפון הסלולרי שלו מליל היעלמותה של המנוחה, לימדו לכאורה כי נסע מרמלה לכיוון אשדוד ולא לכיוון פלמחים.
במשפט עצמו, שהתנהל בפני הרכב השופטת ברכה אופיר, לא ייצג עו"ד הלוי את מאהר, אלא עורך דין אחר. בשנת 2008, לאחר שלוש שנים בהן היה משוחרר, הרשיע בית המשפט המחוזי את מאהר ברצח המנוחה ושלח אותו למאסר עולם ללא עיכוב ביצוע מאסר, מיד לאחר הקראת הכרעת הדין.
בערעור לבית המשפט העליון שב עו"ד הלוי לייצגו, וב-7 במרץ 2011 קיבל בית המשפט העליון את ערעורו ברוב דעות. ראש ההרכב – כבוד השופטת פרוקצ'יה דחתה את ערעורו, ואילו השופטים הנדל ורובינשטיין קיבלו אותו, בעיקר נוכח אותו "מסלול סלולרי" שלא תאם את המסלול ההגיוני (מרמלה לפלמחים) שהיה צריך לכאורה לעבור ביחד עם המנוחה.
ע"פ 10365/08, ביהמ"ש העליון – מאהר אלעיסאווי נגד מדינת ישראל
* המדור מוגש כשירות למנויי אתר "פוסטה"
