משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק המציע להרחיב את האחריות הפלילית של תאגידים למעשה פלילי ולרשלנות של אורגנים שלהם, כך שמעשי אורגן ייחשבו כמעשיו של התאגיד בנסיבות רחבות יותר.
אורגן נחשב במקור כמי שפועל מטעמו של התאגיד ומשתייך לדרג הניהולי הבכיר ביותר שלו הקובע מדיניות, אך בפסיקה נקבע כי גם מקבל החלטות בצומת חיוני של ארגון, כמו מנהל עבודה, עשוי להיחשב אורגן אף אם אינו משתייך פורמאלית להנהלה הבכירה.
תזכיר החוק קובע כי לתאגיד יש חובת פיקוח למניעת ביצוע עבירות על ידי אורגניו: התאגיד חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע ביצוע עבירות המצויות בתחום פעילותו וניהול עסקיו. אם בוצעה עבירה על ידי גורם הקשור לתאגיד, חזקה כי התאגיד הפר את חובת הפיקוח, אלא אם הוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו.
הצורך להוסיף לחוק את נושא חובת הפיקוח של תאגידים על עובדיהם עלה בעקבות ביקורת של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי של המדינות המפותחות (OECD) על ישראל בנושא המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים (הכוונה למצבים שבהם ארגון משחד בכירים במדינה זרה כדי לעשות בה עסקים). ה-OECD דורש מהמדינות החברות בו להטיל אחריות פלילית על תאגידים, שאורגנים שלהם שיחדו עובדי ציבור.
 |
| ביקורת עולמית. OECD |
הצעת החוק קובעת כי אחריות על תאגידים תוטל בעבירות חמורות מסוג הלבנת הון, עבירות על חוק ניירות ערך, עבירות שחיתות והגבלים עסקיים. כמו כן קובע החוק שהשאלה מיהו אורגן תיבחן לפי שני מבחנים: היררכי – מי שמצוי בהיררכיה העליונה של הארגון – ופונקציונאלי, שלפיו ייחשב כאורגן מי שהואצלה לו סמכות ניהולית, גם אם הוא נמנה על דרג ביניים אך מפעיל סמכויות ושיקול דעת עצמאיים, כמו למשל מנהל מכירות אזורי או אפילו יועץ חיצוני שהתאגיד שכר את שירותיו והפקיד בידיו סמכויות. עבירות שיבצעו בעלי תפקידים אלה ייחשבו כעבירה שביצע התאגיד, אלא אם כן האורגן לא התכוון להיטיב עם התאגיד (אלא רק עם עצמו) והמעשה לא היה מעשה המשרת את התאגיד.
למשל, שופרסל
פסק הדין שהתקבל בשנה האחרונה נגד רשת שופרסל, מנכ"לה לשעבר אפי רוזנהויז וסמנכ"ל הסחר אלי גידור, יכול לשמש דוגמה לקשר שבין אורגן לתאגיד. רוזנהויז וגידור הורשעו בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים ובניסיון לעשיית הסדר כובל.
 |
| עו"ד יהודה וינשטיין |
לפי האישום, לאחר שנודע על מבצע של רשת הריבוע הכחול (מגה) המתחרה, טלפן רוזנהויז למנהלי יצרניות מזון, דרש מהם לחדול מהשתתפותם במבצע "מגה" ולא לתת לרשת הנחות. כסנקציה, הורדו מוצרי אותן חברות זמנית ממדפי שופרסל.
שופרסל הורשעה באותן העבירות בהן הורשעו המנכ”ל והסמנכ”ל שלה, מכוח אחריותה הפלילית האישית והשילוחית לעבירות שעשו במסגרת תפקידם. בית המשפט קבע כי "התודעה התאגידית של הרשת מגולמת במעשיהם של רוזנהויז וגידור".
תזכיר החוק בעניין אחריותו הפלילית של תאגיד גובש בעקבות עבודת מטה של צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, עו"ד עמית מררי ועו"ד לילך וגנר מן המשרד. תזכיר החוק אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין.
