 |
| זאב רוזנשטיין |
המדינה מבקשת מבית משפט העליון רשות לערער על החלטת בית משפט המחוזי לשנות את הסיווג של זאב רוזנשטיין מקטגוריה א' המחמירה לקטגוריה ב'1, מה שיקל על תנאי מאסרו ויאפשר לו לצאת לחופשה רגילה ראשונה מאז תחילת מאסרו לפני 11 שנה.
ביסוד הבקשה עומדת טענת המדינה לפיה בית משפט אינו מוסמך להתערב במהות המידע המודיעיני של המשטרה ושב"ס לגבי האסיר רוזנשטיין, ובעצם לגבי כל אסיר. הפרקליטות נוטלת בהליך החדש סיכון מסויים, שכן החלטה של בית משפט עליון בסוגייה זו בעניינו של רוזנשטיין יתכן ותקרין על ההתייחסות של בתי המשפט לחוות דעת מודיעיניות בעניינם של כל האסירים, ובכלל.
בערעור שהגיש עו"ד יונתן ברמן מפרקליטות המדינה נטען כי בהחלטת בית משפט המחוזי נפלו פגמים מהותיים, שבכל אחד מהם לבדו, וממילא בהצטברם יחדיו, יש כדי להצדיק מתן רשות ערעור, דיון בערעור וביטול החלטת בית משפט המחוזי.
הפרקליטות מבססת את הבקשה על העמדות של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל, שם סבורים כי יש להותיר את רוזנשטיין בסיווג קטגוריה א' לנוכח המידע מודיעיני והערכה על סיכון לשלום הציבור כתוצאה משילובו בסבב חופשות. לטענת הפרקליטות, החלטת בית משפט המחוזי אינה נותנת משקל הולם למכלול המידע המודיעיני הקיים בעניינו של רוזנשטיין. "כמות המידע המודיעיני שהצטברה מלמדת כי מדובר באדם אלים, מסוכן אשר מנהל אורח חיים עברייני, גם מאחורי סורג ובריח, מקושר לעבריינים בכירים בעולם התחתון, מאוים ומסוכסך עם עבריינים בכירים".
המדינה טוענת בבקשה כי מצויות ברשותה ידיעות קונקרטיות הנוגעות לכוונות פגיעה מצד רוזנשטיין וכלפיו, אולם היא מתארת אותן ברמה כללית ביותר, אינה מפרטת באיזה מידע מדובר ואינה נותנת מענה לקביעה של בית משפט המחוזי לכך שמדובר במידע ממוחזר ולא רלוונטי עוד.
"המידע מלמד על מסוכנות גבוהה הנגזרת מפעילותו הפלילית, קשריו ומעמדו הבכיר בקרב ארגוני פשיעה", נטען. "לצד התמונה המודיעינית הכללית שלא השתנתה לאורך שנים, ניתן להצביע על ידיעות ספציפיות". בפרקליטות הסבירו בהקשר זה: "כאשר מתווספת ידיעה מודיעינית חדשה המצביעה על המשך מגמה העולה מידיעות קודמות, היא מתקפת אותן".
בפרקליטות טוענים כי התנגדות המשטרה נובעת בין היתר ממידע בדבר כוונות לפגוע בו אם ייצא לחופשה.
 |
| עו"ד מיקי חובה |
אחד הנושאים עליו מתבסת בקשת הערעור היא פגיעה לכאורה בסמכות המינהלית של שב"ס לאשר יציאה לחופשה ראשונה של אסיר. המדינה טוענת כי בית המשפט הורה על הוצאתו של רוזנשטיין לחופשה ראשונה תוך 30 ימים, מבלי שהתקיים ההליך המנהלי הנדרש לשם כך בהתאם לפקודת הנציבות, מבלי שנבחנה שאלת תפקודו והתנהגותו בבית הסוהר והאם הוא ראוי בנסיבותיו לקבל את טובת הנאה ופריבלגיה – כמו חופשה.
גם אם הפרקליטות לא תצליח לשנות את ההחלטה לשנות את סיווג הקטגוריה של רוזנשטיין, בהיעדר מידע מודיעיני אמין ומוצק, היא מנסה בבקשה, ובערעור הצפוי, "לדחות את הקץ", משמע לאלץ את רוזנשטיין להגיש מחדש בקשה לחופשה בלבד, ואז לקבל ארכה נוספת לדיון בעניין החופשה, ואף לסרב לבקשה. במקרה הזה ייאלץ רוזנשטיין לשוב ולהגיש עתירות נגד הסירוב לחופשה, מה שיחייב בהליכים משפטיים נוספים אליהם תגיע הפרקליטות מרוקנת מנשק מודיעיני (לנוכח קביעת בית המשפט) אולם מצויידת בנשק מינהלי המותיר בידיה את הסמכות לאשר חופשות ברשות שב"ס.
תזכורת, הדיון כולו החל בעתירה של רוזנשטיין עצמו לבית משפט העליון, באמצעות עו"ד מיקי חובה, נגד ההחלטה המקורית של בית משפט המחוזי לא להתערב בסיווג הקטגוריה המונעת את יציאתו לחופשה. בהתחשב בכך, נראה כי משנענתה השופטת המחוזית מיכל ברנט לבקשה של שופט בית משפט העליון חנן מלצר לדון מחדש בהליכי הסיווג והמידע המודיעיני, ומשקיבלה השופטת את ההחלטה שלה בשים לב להערות השופט מלצר, נראה כי בית משפט העליון לא צפוי לצאת נגד התובנות של שופט עליון אשר נבחנו ונבדקו שתי וערב על ידי בית משפט מחוזי.
