 |
| מאיר אטינגר |
נשיא בית המשפט המחוזי מרכז אברהם טל אישר את צו המעצר המנהלי של מאיר אטינגר, ממנהיגי נוער הגבעות ונכדו של הרב מאיר כהנא. אטינגר (24) נעצר בצו מנהלי למשך שישה חודשים, שהוצא על ידי שר הבטחון ב-4 באוגוסט.
השופט טל קבע לאחר עיון בראיות חסויות וגלויות שהוצגו על ידי השב”כ, כי אטינגר הטיף לפגיעה אלימה בבני דתות אחרות, ועמד בראש התארגנות שחבריה הוציאו פעילות חבלנית לפועל, וכי קיימת סכנה קרובה לוודאית כי אם לא ייעצר, ימשיך לפגוע בבטחון ו"מעצרו נועד לאיין את המסוכנות, במיוחד על רקע המתיחות הבטחונית שנוצרה לאחר ביצוע ההצתות בכנסיית הלחם והדגים ובכפר דומא".
שר הבטחון משה יעלון הורה על מעצרים מנהליים של פעילים בולטים בימין הקיצוני כתגובה להצתת הבית בכפר דומא בחודש יולי, שגבתה את חייהם של שלושה בני משפחה פלסטיניים. אטינגר הכחיש כל קשר לפעולה הזו ולאחרות, אך נעצר ארבעה ימים בלבד אחרי האירוע בדומא.
לפי מידעים שהציג השב"כ לבית המשפט, מאז שנת 2013 אטינגר עמד בראש קבוצה חשאית ונחשב ל"מוביל דעה" בקרב פעילים קיצוניים בשטחים, אותם הסית לפי החשד לביצוע פעולות אלימות שיטתיות, נגד ערבים ו"גויים".
בבלוג שהפעיל, הציע אטינגר בסיס אידאולוגי שקרא להחלפת השלטון במדינת ישראל למשטר של מדינת הלכה ליהודים בלבד. לטענת השב"כ, אטינגר לא הסתפק בכך, ובחיבורים שנקראים "למרד 1" ו"למרד 2" אשר הפיץ בקרב חבריו, הוא הציע גם תוכנית פעולה הכוללת יעדים כמו פגיעה במסגדי הר הבית ופעולות נוספות וקרא לפי הנטען להקרבה אישית.
 |
| השופט אברהם טל |
לפי קביעת השופט טל, שאישר את המעצר המנהלי, "לא ניתן לנתק" גם את הדברים הגלויים שכתב אטינגר בבלוג האישי שלו מפעולות ההצתה שבוצעו לפי החשד על ידי פעילים שהנהיג. במאמר "לא תהיה לך" שפרסם בחודש מאי כתב שיש לעקור את העבודה הזרה מהשורש במדינה היהודית. חודש לאחר מכן, ביוני, הוצתה "כנסיית הלחם והדגים" בכנרת. במאמר נוסף, "להצית לבבות", שכתב אחרי הפגיעה בכנסיה, שיבח לדברי השופט טל את מבצעי ההצתה "ועודד לפגוע בנקודת תורפה נוספות".
בחודש מרץ נחקר אטינגר בחשד למעורבות בהצתה אחרת, של בית בכפר בשומרון. אטינגר שהכחיש והעלה טענת אליבי, שוחרר לאחר שלא התגבשו ראיות להעמדתו לדין, אך הורחק בצו של מערכת הבטחון מאזור יהודה ושומרון וירושלים. לאחר מכן התגורר בצפת והיה נתון תחת מגבלות שונות, כמו מעצר בית לילי ואיסור על יצירת קשר עם שישה פעילי ימין קיצוני שנחשדו כמותו במעורבות בהתארגנות האלימה.
לאור המשך פעולות "תג מחיר" בכל הארץ, המדינה טענה כי הרחקתו משטחי יו"ש לא הועילה, וכי אין מנוס מנקיטה באמצעי הקיצוני של מעצר מנהלי ללא משפט, המתאפשר על בסיס חוק סמכויות שעת חירום והכרזת "מצב חירום" הנמצאת בתוקף באופן קבוע ומעולם לא בוטלה במדינת ישראל.
חוק שעת חירום מקנה לשר הבטחון סמכות להוציא צו מעצר לאזרח לתקופה של עד שישה חודשים, ובהמשך להאריך את מעצרו לתקופות נוספות על בסיס "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון. הצו נתון לביקורת שיפוטית, ועל מערכת האכיפה להביא את העצור בתוך 48שעות, ובכל שלושה חודשים, בפני נשיא בית משפט מחוזי לדיון הנערך בדלתיים סגורות.
רוב העצורים מנהלית הם פלסטינים, אך בתקופות מתח גובר נעצרים גם ישראלים, כשלטענת שב”כ הוא אינו יכול לחשוף את מקורותיו בהליך פלילי רגיל.
סבו של אטינגר, הרב מאיר כהנא שנרצח במנהטן שנה לפני היוולדו (ב-1990), היה עצור מנהלית בעצמו בשנת 1980, ארבע שנים לפני שנבחר לכנסת.
 |
| עו"ד יובל זמר |
"מדובר בהליך שהינו מניעתי וטומן בחובו יסוד ניבויי ואף ספקולטיבי", נאמר בהחלטה של בית המשפט העליון, לגבי מעצרים מנהליים, שצוטטה על ידי השופט טל. "העציר המנהלי אינו נענש על עבירה שביצע בעבר, אלא חירותו נשללת ממנו במעצר מניעתי על יסוד חשש לביצוע עבירת בטחון בעתיד… על נשיא בית המשפט המחוזי לבחון את כמות הידיעות ומקורותיהן, להפעיל מבחן הסתברותי לבחינת קיומה של ודאות קרובה לפגיעה בבטחון ולבחון את מידתיות המעצר והאפשרות לחלופות פוגעניות פחות".
בדיון שנערך בפני השופט טל, הציג נציג השב"כ המכונה "אמיתי", מידע מודיעיני ללא נוכחות ההגנה. איש השב"כ טען כי אטינגר הפר צווים מגבילים קודמים שהוטלו עליו, ונפגש עם פעילים שנאסר עליו להיות איתם בקשר.
לאטינגר יוחסו חשד לחברות בהתאגדות אסורה, עבירות ממניע גזעני, הצתה על רקע לאומני, המרדה ועוד. בחקירתו אמר כי "מדובר בחקירה פוליטית לסתימת פיות", וסירב לשתף פעולה. לטענתו, הוכה על ידי חוקר שב"כ.
סנגורו, עו”ד יובל זמר, טען כי המדינה מבקשת לעצור את מרשו על דעות ורעיונות שהוא מביע, וכי המעצר נובע משיקולים זרים. לדבריו, המדינה הפרה את חובת השימוע ולא אפשרה לאטינגר זכות טיעון לפני המעצר המנהלי, בניגוד להנחייה של בית המשפט העליון.
המדינה טענה כי זכות השימוע ניתנה בדיון שהתקיים בבית המשפט 48 שעות לאחר המעצר.
השופט טל כתב כי “אין חולק על חשיבותה של חובת השימוע, שהפרתה פגעה בזכות הטיעון של המשיב, לאחר שהיתה ניתנת לו הזדמנות לעיין בחומר הראיות, ולו הגלוי, שעומד בבסיס הצו”. יחד עם זאת השופט כותב כי האיזון עם האינטרס הבטחוני "עשוי במקרה מסוים לפטור את הרשות מהחובה. מבלי להמעיט מחשיבות השימוע, לא מדובר בחובה מוחלטת שהפרתה צריכה להביא לביטול הצו".
פרקליטות מחוז מרכז מסרה בתגובה כי המעצר המנהלי בוצע במסגרת "המאבק בטרור" וכי "על פי המידע המודיעיני אשר הוצג בפני בית המשפט,עמד אטינגר בראש התארגנות אשר שמה לעצמה למטרה לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. חברי אותה התארגנות היו אחראים לכאורה לשורה של פשעי שנאה לרבות הצתת כנסיית הדורמיציון בירושלים וכנסיית הלחם והדגים שליד טבריה. בהחלטתו קיבל בית המשפט את עמדת המדינה, כי במעשיה של ההתארגנות האסורה טמונה סכנה ממשית ומיידית לביטחון המדינה ושלום הציבור. בית המשפט דחה את טענותיו של אטינגר כי הינו עוסק בהפצת משנתו האידיאולוגית במסגרת כללי המשחק המקובלים במשטר הדמוקרטי”. המדינה יוצגה על ידי עו"ד אורלי בן-ארי.
 |
| צילום מסך מתוך הבלוג של אטינגר |
עו"ד זמר מסר: "כפי שצפינו, בית המשפט אישר את הבקשה לצו מנהלי ונכנע לאסופה של מידעים ושל בדותות שהציגו בפניו שירות הביטחון הכללי והמשטרה. להגיד שאני מופתע לא יהיה אמת, היות ומעולם בית משפט בישראל לא דחה בקשה להוצאת צו מעצר מנהלי". הוא הוסיף כי "עצוב לי מאוד על ההחלטה הזו. מקריאה ראשונית שלה עולה שאף שחלק ניכר מטענותינו התקבלו, ואף שמר אטינגר לא היה שותף מעולם לאירוע אלים בעצמו ולא הפר מעולם את הצווים המנהליים הקודמים שהוטלו עליו, עדיין נמצאה קונסטרוקציה משפטית להותיר אותו במעצר. כפי שאמרנו בעבר, מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות את דעת הקהל בארץ ובעולם, ולא מעצר שנצמד לכלים משפטיים".
