 |
| מלכודת הריבית לחלשים. משרדי ההוצאה לפועל |
ליקויים חמורים במערכת ההוצאה לפועל, אי מקצועיות ורשלנות של עובדי המערכת גורמים לגביית ריבית מופקעת ומנוגדת לחוק מאלפי חייבים בעלי תיקי הוצאה לפועל. המערכת מוטה לטובת הנושים הממוסדים, החזקים – בנקים, עיריות וחברות פרטיות.
כך עולה מדו"ח ביקורת מיוחד על ההוצאה לפועל שפרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.
בבדיקה מדגמית שביצע המבקר נמצאו ליקויים ב-40 אחוז מהתיקים שנפתחו במערכת – בחלקם הוזנו נתוני ריבית שגויים על ידי פקידי ההוצל"פ, "תוך פגיעה בזכויות החייבים וברכושם, והשתת תשלומי יתר", דברי המבקר.
"ממצאי הדו"ח מציגים ליקויים כבדי משקל בליבת פעילותה של ההוצאה לפועל; כשל בקרה על הליך פתיחת מאות אלפי תיקים בשנה", כותב המבקר, "שלב פתיחת התיקים הוא שלב מכריע… תיקים רבים נפתחו שלא כדיןעקב יישום לא נכון של הדין או חוסר תשומת לב בהקלדת פרטים".
"רשויות מקומיות ובנקים מנהלים עשרות אלפי תיקים בשיעור ריבית מעל המותר בחוק", מדגיש המבקר. "הפגיעות הן באוכלוסייה מוחלשת של חייבים נגדם המערכת פועלת; רבים מהחייבים מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן".
בסוף שנת 2014 נוהלו בהוצאה לפועל כ-2.5 מיליון תיקים נגד 750 אלף חייבים (בכל יום נפתחים אלף תיקים חדשים). היקף החובות בתיקים אלה הוא למעלה מ-650 מיליארד שקל, כאשר 90 אחוז מהסכומים הללו נצברו עקב ריביות, הצמדות ואגרות.
80 אחוז מהתיקים מנוהלים על ידי נושים (זוכים בשפת ההוצל"פ) מוסדיים כגון בנקים, משרדי ממשלה וחברות מסחריות. מעל 90 אחוז מהחייבים הם אנשים פרטיים, ורק 8 אחוז מהם מיוצגים על ידי עורכי דין.
החוק מאפשר פתיחה של מרבית התיקים (80 אחוז כיום) ישירות בהוצל"פ, ללא ניהול הליך משפטי קודם. לדעת המבקר הדבר מטיל על רשות האכיפה והגבייה אחריות נוספת, "לוודא שהמנגנון יופעל במקצועיות, במהימנות, באופן הוגן ושוויוני תוך איזון בין זכויות הזוכים לחייבים".
לדברי המבקר, "בכמה תחומים מהותיים ההוצל"פ אינה פועלת בגילוי מלא ויזום כלפי החייבים, אינה שולחת לחייב אסמכתאות לפתיחת התיק נגדו, אזהרות לחייב אינן כוללות נתונים כספיים בסיסיים על הריבית; הוצל"פ אינה מבצעת חישוב ריבית והצמדה במועדים קבועים ואינה שולחת דפי חשבון תקופתיים".
שיעור הליקויים הגבוה ביותר בתיקי ההוצל"פ נמצא בלשכות בחדרה, צפת ועכו, שם, ביותר מ-50 אחוז מהתיקים מצא המבקר תקלות, ואלו האופייניות שביניהן.
 |
| מבקר המדינה יוסף שפירא |
תביעה כבקשתך
בתביעות על סכום קצוב הזוכה נדרש לצרף מסמכים שיוכיחו את קיום החוב וסכום התביעה – למשל בגין רכישת מכשיר טלפון על ידי חברת תקשורת, או גביית חוב ארנונה. בביקורת נמצא כי תיק בו עורכי דין תבעו לקוח בגין אי תשלום שכר טרחה לכאורה בסך 9,440 שקל. עורכי הדין לא צירפו מסמכים המעידים על סכום החוב, ולמרות זאת פקיד ההוצל"פ קיבל את הבקשה לפתיחת התיק, בניגוד לחוק ולנהלים.
במאי 2015 תבע עסק מלקוח חוב בגין מוצרים שרכש שבע שנים קודם. ההוצל"פ פתחה את התיק והוסיפה ריבית והצמדה מיום הקנייה ב-2008 – זאת למרות שהסכום שאותו תבע העסק בפתיחת התיק כבר כלל ריבית עבור כל התקופה. כך הושתה על החייב ריבית כפולה.
ריבית למפרע
החוק מבחין בין ריבית על חוב לפני מתן פסק דין בתביעה משפטית (אחוז אחד בשנה) ובין ריבית פיגורים (7.5 אחוז).
המרכז הרפואי רמב"ם תבע, בנפרד, 18 מטופלים אשר לא שילמו עבור טיפול. הנתבעים לא הגיבו, ובשנים 2010-2013 קיבל בית המשפט את התביעות. מהמסמכים שצירף בית החולים לבקשתו להוצל"פ עולה כי הוא מסר את פסקי הדין לחייבים רק ב-2015, שנתיים עד חמש שנים לאחר שניתנו. בית החולים ביקש בפתיחת התיק בהוצל"פ כי ריבית הפיגורים תתווסף לחוב ממועד פסק הדין. ההוצל"פ פתחה את התיקים כמבוקש, בניגוד לדין.
בתיק אחר, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין שניתן במרץ 2014 בו הוטל על חייב לשלם 70 אלף שקל בעשרה תשלומים. בעת פתיחת התיק בהוצל"פ הזין הפקיד את המועד שנקבע לתשלום הראשון כמועד הקובע לצבירת הריבית עבור כל החוב, במקום להזין תאריך קובע עבור כל אחד ממועדי הפירעון. כך השיתה ההוצל"פ על החייב תוספת ריבית של 5,500 שקל.
 |
|
שיינר: "פרוטקשן של המדינה" "הריביות של ההוצאה לפועל הן ריביות דרקוניות, ואין אדם שיכול לשלם אותן. זו ריבית עושק, פרוטקשן ברשות החוק", אומר יואב שיינר, בעלי חברת י.ש.ש המתמחה בניהול משא ומתן עם הבנקים ומחיקת חובות. "הריבית הבנקאית נפגשת עם הריבית של הליכי ההוצאה לפועל, וביחד זו רעידת אדמה". איך זה קורה? "כל כמה חודשים עורך הדין המטפל מטעם הנושה מעדכן את התיק, לוקח שכר טרחה נוסף בגין כל הליך ומגדיל את הקרן. בהוצאה לפועל יושבים פקידי חותמות גומי שמאשרים עדכון הסכום. הריבית של הבנק משתוללת, ובמקביל גם הריבית של הליכי הגבייה. יחד, הריבית הכוללת על החוב יכולה להגיע ל-40 אחוז. תיק שנפתח על 500 אלף שקל מגיע תוך שנה ל-650-700 אלף שקל. אחוזים מטורפים. "להערכתי יקום מישהו שירים את הכפפה ויגיש תביעה ייצוגית, ואחריה אלפי עורכי דין יצטרכו להשיב הרבה כסף לחייבים. כמוחק חובות, ש'סוגר' אלפי תיקים בשנה אני יודע שהבנקים מעדיפים הסדר עם החייב על פני אלטרנטיבה של הליכי פשיטת רגל". |
פקידים מבולבלים
בהתאם לנוהלי ההוצל"פ, פקיד הפותח תיק צריך לוודא כי קיימת התאמה בין שיעור הריבית שמבקש הזוכה (הנושה) והריבית על פי חוק או חוזה. למרות זאת, המבקר מצא שברבע מהתיקים נקבעה עם פתיחתם ריבית שגויה.
דוגמה: באפריל 2015 תבע בנק לקוח בגין חוב של 40 אלף שקל בריבית שנתית של כ-10 אחוז (10.392%). ההוצל"פ פתחה את התיק בשיעור ריבית של 10,392%, ותוך חצי שנה תפח החוב ל-2.3 מיליון שקל והזוכה ביצע 13 עיקולים על חשבונות החייב.
שגיאה מקוממת אף יותר שמצא המבקר: מתברר שפקידי ההוצל"פ הזינו בטעות כריביות בתיקים מספרים סידוריים אקראיים של טבלאות ריבית שעומדות לעיונם במערכת הממוחשבת. למשל, ביוני 2015 הגישה חברה ממשלתית תביעה נגד לקוח. בבקשת פתיחת התיק ציינה החברה כי הריבית הסטטוטורית בגין החוב היא ריבית הפיגורים שנקבעה על ידי החשב הכללי "לפי טבלה 195". פקיד ההוצל"פ פתח את התיק לפי שיעור ריבית של 195 אחוז במקום 8.1 אחוז.
במתגובת ההוצאה לפועל למבקר שפירא, נמסר כי לאחר קבלת טיוטת הביקורת, הופק במערכת דו"ח הכולל כ-8,800 תיקים המתנהלים בריבית שגבוהה מ-20 אחוז. תיקים אלו הועברו לבדיקה פרטנית.
ריביות בניגוד לחוק
תקרת ריבית הפיגורים שרשאים הבנקים לגבות על חובות משכנתה מתעדכנת מעת לעת על פי צו של החשב הכללי באוצר ועומדת כיום על 8.1 אחוז לשנה. המבקר גילה מאות תיקים שנוהלו בריבית לא מעודכנת. למשל, 35 תיקים שנפתחו לבקשת בנק מסוים מנוהלים בריבית של 18.7% לשנה – כפול מהמותר.
ההוצל"פ מסרה בתגובתה למבקר כי ערכה בדיקה וגילתה שכ-10,000 מתוך 40,000 תיקים בגין חובות משכנתה הם "תיקים החשודים כשגויים" שהתנהלו בריבית גבוהה מזו הקבועה בצו.
אי סדרים קיימים גם בגביית חובות ארנונה על ידי העיריות: תקרת הריבית הניתנת לגבייה על פי חוק הרשויות המקומיות עודכנה ביוני 2014 והופחתה מ-9 אחוז שנתי ל-6 אחוז. עם זאת, רשויות רבות ביקשו להמשיך לפתוח תיקים על פי שיעור הריבית הישן – וההוצל"פ ביצעה. מבדיקת המבקר עולה כי בינואר 2015 נוהלו 156 אלף תיקים של חייבים לרשויות מקומיות בריבית גבוהה מזו המירבית הקבועה בחוק.
ניפוח שכר טרחה
חוק ההוצאה לפועל מאפשר לפתוח תיק בגין כל סכום חוב, ומנתוני המערכת עולה כי מחצית מהתיקים, מיליון ורבע, נפתחו בגין חובות של עד 5,000 שקל (קרן). בשנת 2014 נפתחו כ-5,000 תיקים בגין חובות של מאות שקלים.
לדברי המבקר, חוב של 50 שקל יגדל כבר ביום הפתיחה פי תשעה בערך. לאחר נקיטת הליך נוסף (למשל, בקשה לעיקול כספים בחשבון הבנק) ייזקף שכר טרחה שני, אשר יגדיל את החוב פי 20.
בנובמבר 2008 הוקם מסלול מקוצר בהוצל"פ לגביית חובות עד 10,000 שקל. במסלול זה הוצאות הגבייה נמוכות ב-50 אחוז מההוצאות במסלול רגיל, וכפועל יוצא החוב הנדרש מהחייבים "שפוי" יותר. אולם המחוקק לא חִייב את הנושים לפתוח תיקי הוצל"פ במסלול המקוצר, וכך קורה שרק 17 אחוז מהתיקים שיכול להיות מטופלים במסלול זה מנוהלים בו. מרבית הנושים, שרובם כאמור מיוצגים, מעדיפים לנהל תיקים במסלול רגיל אשר יקנה להם את מלוא שכר הטרחה המופקע והשמן, המגולגל אל החייבים. המבקר קורא לסגור את הפירצה החוקית בעניין זה.
 |
| מנהל רשות גבייה ואכיפה. עו"ד תומר מוסקוביץ |
תגובת רשות האכיפה והגבייה
בדצמבר האחרון מונה מנכ"ל חדש לרשות האכיפה והגבייה הממונה על ההוצל"פ, עו"ד תומר מוסקוביץ, ששימש לפני כמנכ"ל חברת הבנייה משהב שבונה דירות עבור הזרם הדתי-לאומי ובעבר שימש כיועץ משפטי במשרד העבודה תחת השר שלמה בניזרי ובמשרד התמ"ת תחת אהוד אולמרט.
"עמדת הרשות לגבי חלק משמעותי מהתיקים שנבדקו הינה כי אין המדובר בתיקים שגויים. משכך, סך כל התיקים השגויים נמוך מזה שקבע המבקר. על פי הערכת הרשות היקף התיקים השגויים עומד על כמחצית מכמות התיקים השגויים לדעת משרד מבקר המדינה.כמו כן, סבורה הרשות כי הדרך בה נשלפו התיקים במדגם פגעה באקראיות והמדגם אינו מייצג ולא ניתן להסיק ממנו את המסקנות אליהן הגיע המבקר.
"עוד יובהר, כי הביקורת בהוצאה לפועל החלה בינואר 2015, כשלושה חודשים בלבד לאחר העלאתה לאוויר של מערכת המחשוב החדשה "כלים שלובים". לטענת הרשות חלק מהותי מהשגיאות שהתגלו נבע מהחלפת מערכת המחשוב.
"אשר לביקורת המתייחסת לטיפול הרשות בתיקי המשכנתא על דירת מגורים ובתיקי הרשויות המקומיות, סבורה הרשות כי הביקורת כלפיה אינה במקומה. בשני המקרים האמורים מדובר בתקלה שמקורה בגורם אחר חיצוני למערכת, ומרגע הגילוי פעלה הרשות בכל הדרכים האפשריות ובמהירות האפשרית לטיפול בתקלה".
