המאדאם מהקריות

אליסה זמלן. הבטיחה שכר של 600 דולר ביום

אליסה זמלן, בת 25 מקרית אתא ובן זוגה אלכסנדר ראדן בן 30, נאשמים בניהול רשת ליבוא נערות ליווי והעסקתן בזנות בישראל. לפי כתב האישום, אליסה פרסמה באינטרנט מודעות על גיוס בנות לשירותי מין ופירטה את ה"מחירון" שהבטיח לעובדות הכנסה של 600 דולר ביום. לפי המדינה, הם ייבאו יותר מ-10 נשים מרוסיה ואוקראינה, ונהנו מהכנסות של כ-100 אלף שקל בשבוע – כך לפי כתב האישום שהוגש נגדם לבית המשפט המחוזי בחיפה (18 יולי), ורק אז הותר לפרסום דבר מעצרם.

לפני כחודש וחצי פשטו בלשי היחידה המרכזית במחוז חוף בסיוע חוקרי יחידת יהלום של רשות המסים על שמונה "דירות דיסקרטיות" בקריות, הם עצרו שם ארבע תיירות שנתנו שירותי מין, ואת מפעיליהן לכאורה, בני הזוג אליסה ואלכסנדר. החקירה העלתה כי בני הזוג ניהלו דרך האינטרנט רשת של גיוס נשים רוסיות ואוקראיניות לעבודת זנות בארץ, בידיעת הנשים שנמסר להם כי הן אמורות לעבוד בדירות דיסקרטיות, וכי הן מתבקשות להסכים לבצע מין אוראלי בלקוחות ולחלוק את רווחיהן עם המעסיקים. הרשת פעלה ב"תפוקה מלאה" בשנה וחצי האחרונות, אולם תחילת עיסוקם של בני הזוג המפעילים לכאורה היתה כבר לפני מספר שנים, ב-2011.

על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז חיפה, דווקא האשה אליסה זמלן היא הדומיננטית בהפעלת הרשת. בסוף שנת 2011, נטען, החליטה אליסה להחזיק ולנהל יחד עם בן זוגה עסק של בית בושת. במודעת הדרושים הראשונה שפרסמה בתחילת הדרך כתבה כי דרושות נשים לעבודה במסאז' ללא ניסיון קודם ו"ללא מין". לנשים שפנו הסבירה כי המסאז' יכלול הרפיה מלאה, שפשוף איבר מינו של הלקוח עד שיגיע לסיפוק מיני. אליסה פנתה לשתי חברות שלמדו איתה בתיכון, ונטען כי הציעה להן לעבוד אצלה, עוד כשהיו חיילות, בדירה ששכרה ברחוב דגניה בקרית חיים. אליסה דאגה לניקיון הדירה, והחלפת מצעים ומגבות, ובן זוגה אלכסנדר היה המאבטח.

במקביל, נטען, פרסמה אליסה מודעות פרסום לשירותי זנות באתרי אינטרנט במסווה של מתן מסאז'ים, והזדהתה בשם "ניקול". עוד מודעות ללקוחות פורסמו באתרי פורנו ישראלים כמו "סקס אדיר". הלקוחות שיצרו איתה קשר הופנו לשתי הבנות, שקיבלו מכל לקוח 200 שקל והעבירו לידיה את מחצית הסכום.

בשנת 2013 שכרו אליסה ואלכסנדר דירות נוספות ברחוב דגניה, וברחובות ויצמן ויוספטל בקרית מוצקין. בתחילת שנת 2015 אליסה החליטה להרחיב את הפעילות, ומאז נטען כי שכרה דירות נוספות, לאחר שגייסה בנות רבות מרוסיה ואוקראינה שהגיעו כתיירות לארץ בעקבות מודעות גיוס שפרסמה. הדירות פעלו ברח' יששכר ושד' גושן בקרית מוצקין, ברח' חומה ומגדל בקרית חיים, רח' העמקים בקרית ביאליק ודירה נוספת ברחוב דגניה.

המחירון

בהצעת העבודה שפרסמה הבטיחה לעובדות "סיור בכל הארץ" ופירטה את תנאי העבודה: מימון מחיה, שכר של 40 דולר לכל חצי שעה של "מגע"; קבלת 13 לקוחות ביום, כאשר יום שישי הוא "יום קצר" ויום שבת הוא למנוחה וטיולים. "יש אפשרות לנסוע ולראות את ישראל, את הים וכל מיני מקומות קדושים", נכתב במודעת הגיוס.

אליסה המעסיקה הבטיחה גם את החזרת עלות כרטיס הטיסה לארץ לאחר חמישה שבועות של עבודה, אבל הדגישה שהעבודה היא רצופה "לא מתאימה לכל אחת", ומחייבת שירות שכולל "מציצה בלי קונדום". במודעה התבקשו הפונות למסור תמונות, "רצוי בפנים גלויות", לצורך הפרסום ללקוחות בישראל. "אנחנו מאחלים לכן סיור מוצלח", נכתב בסוף מודעת ה"דרושים". 

כתב האישום מתאר את גיוסן והבאתן לארץ של אלנה, נדיה ויקטרינה מאוקראינה; אולגה, קריסטינה, סנז'אנה, אלונה, אירנה, מרינה, סבטלנה, ודיאנה מרוסיה וקטיה מבלארוס. כל לקוח שילם להן בפועל בין 300 ל- 600 שקל עבור ביקור, והנשים הפרישו מחצית הסכום למעסיקיהן. בהוראת המעסיקים, נטען, חלק מהכספים הועברו באמצעות חברות למתן שירותי מטבע, או ישירות לבעלי הדירות (המשכירים) ולנותני שירותי כביסה, נקיון ופרסום. חלק מהעובדות שוכנו בימים הראשונים בארץ במלונות בירושלים ובחיפה.

לאליסה ואלכסנדר מיוחסות עבירות סרסרות, סחר בבני אדם, החזקת וניהול מקומות לשם זנות, פרסום שירותי זנות, עבירות הלבנת הון ואיומים. אמנם המחיה של אליסה ובן זוגה הייתה כולה או מקצתה על רווחי הנשים שהעסיקו בזנות, כפי שנטען בכתב האישום, אולם יהיה מעניין לראות מה יהיה משקל האחריות הפלילית שתוטל עליהם, אם יורשעו, מאחר והנשים הסכימו וקיבלו על עצמן את תנאי העבודה בזנות – ללא הניצול הנלווה המוכר במקרים אחרים.

בהקשר זה יש לציין כי למרות ההסכמה, בכתב האישום נטען שבמהלך עימות בחקירה התברר כי אליסה קיללה עובדת שנתפסה באחת הדירות ואיימה עליה שתשבור את פרצופה. נטען גם כי בן זוגה אלכסנדר איים לפני כן על אישה שעסקה בזנות באופן עצמאי באחד המלונות בירושלים, מפני שהתערבה בעבודה של הנשים "שלו".

עו"ד ציון שמעון

הראיות כוללות את עדויות הנשים העובדות, כולל הישראליות הצעירות שהועסקו בתחילת הדרך, ואת העימותים עם מעסיקיהן. הראיות כוללות גם האזנות סתר, עדויות של בעלי הדירות ושל לקוחות, תכתובות והודעות קוליות ממכשיר הנייד של אליסה בהן שוחחה והדריכה את הנשים, פירטה את התנאים, הפנתה לקוחות והורתה על העברת כספים.

במכשיר הנייד נתפסו גם קבלות ותמונות ששלחו לה הבנות לצורך הפרסום. בביתם של בני הזוג נתפסו כ-100 אלף שקל במזומן, והתגלתה גם תכתובת על "פרויקט ייבוא כלות" או מאהבת, בה עלה כי אליסה ניסתה לתווך לכאורה בין נשים מרוסיה לגברים בארץ לצורך מתן שירותי ליווי קבועים.

אליסה טענה בחקירתה כי שימשה כפקידה בשירותי מסאז' ורפלקסולוגיה של אדם בשם איגור, אך את הפרטים שלו היא לא מסרה. סנגורם של בני הזוג, עו"ד ציון שמעון, מסר: "מדובר במכון עיסוי חוקי לכל דבר, ואם בחדרי חדרים עובדות עברו על החוק הדבר לא בידיעת מרשיי".