הלשכה נגד השיימינג של עדנה ארבל

שתף כתבה עם חברים

יו"ר ועדת לשון הרע בלשכה מזהיר מפני הפללת יתר במסגרת הפתרון שמסתמן בוועדת עדנה ארבל בנושא הפגיעות ברשת נגד עובדי ציבור – שופטים, פרקליטים, עובדים סוציאלים וכדומה  

vaada
ועדת ארבל מחפשת את האיזון המקודש בין אכיפה לחופש ביטוי

הוועדה הציבורית המיוחדת בראשות שופטת בית משפט העליון בדימוס, עדנה ארבל, העוסקת בגיבוש כלים למאבק בתופעה המתרחבת של השמצת עובדי ציבור ברשת, "שיימינג", פירסמה בימים האחרונים קול קורא לקבלת הצעות ועמדות הציבור.

הוועדה התבקשה על ידי שרת המשפטים איילת שקד לספק כלים חוקתיים מעשיים להתמודדות עם התופעה המטרידה שופטים, פרקליטים, שוטרים, עובדים סוציאלים ועוד בעלי מקצועות – פרסום סטטוסים משמיצים נגדם, בעיקר בפייסבוק ובוואטסאפ, ועריכת הפגנות קולניות ליד ביתם על ידי אזרחים ופעילים הרואים עצמם נפגעים מהחלטותיהם ומפעילות הרשויות.

הנושא הרשמי של הוועדה הוא: "גיבוש אמצעי הגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבורי מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת", כל זאת במקביל לאיזון המקודש עם חופש הביטוי.

בין חברי הוועדה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר, ראש תחום חקיקה וטכנולוגיה בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי, ופרופ' אסא כשר.

od vainberg shlomi 200 200
עו"ד שלומי וינברג

ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין תגיש נייר עמדה משל עצמה, ובו תזהיר מפני מדרון חלקלק של הפללת יתר ביחס להתבטאויות ברשת. יו"ר הוועדה, עו"ד שלומי וינברג אומר כי זו המגמה העולה ממינוי ועדת ארבל, למרות שמטרתה טובה וחבריה אנשים ראויים.

"כולם רוצים למנוע הכפשה של אנשי ציבור", אומר עו"ד וינברג, "אך משטר דמוקרטי מאפשר גם התבטאויות קשות, פוגעות ומזעזעות. אכיפת יתר, במיוחד בתחום הפלילי, עלולה לגרום למעצרי שווא ולפגיעה חמורה בחופש הביטוי. לכן, הפתרון המתאים בעיני לבוא חשבון עם פגיעה באנשי ציבור הוא בהגשת תביעות דיבה אזרחיות והרתעה דרך הכיס והגדלת סכומי הפיצויים.

"אם עובד סוציאלי או קצין משטרה חושבים כי שמם הטוב נפגע, יתכבדו ויגישו תביעת לשון הרע", אומר עו"ד וינברג. "עבירה של העלבת עובד ציבור היא כלי קל מאוד לפתיחת חקירות והעמדה לדין, אך ככלל, התפיסה שאומרת ש'אנחנו עובדי הציבור זכאים להגנת יתר, אנחנו מעמד מיוחד משל עצמנו' היא בעייתית ולא מקובלת".

בתגובה לטענה, כי שיקול המדינה הוא לתת גב לשליחיה ולא להותיר אותם חשופים להתמודדות אישית עם תביעות, אמר וינברג: "למה לא? מדוע עובד סוציאלי זכאי להגנה יתרה, האם הדם שלו סמוק יותר ממני וממך? ומדוע רופא או גננת בשירות המדינה ראויים להגנה יותר ממקביליהם בשוק הפרטי? וכיצד הרשויות יחליטו מה פלילי ומה לא?

"אם יש לעובד ציבור סכסוך עם שכנו, והשכן כתב משהו בפייסבוק, האם גם במקרה זה המשטרה תפעל? אם מבקשים שהמדינה 'תתן גב' לעובדיה, הפתרון יכול לבוא ממימון הגנה משפטית, למרות שגם זה פתרון בעייתי". 

עובדי רווחה רבים מתלוננים על הפגנות הנערכות מתחת לבתיהם עם רמקולים, ועל מודעות שנתלות בסביבת מגוריהם ונועדו לאיים עליהם כביכול. "אסור למנוע את המחאה, אבל אנחנו גם לא יודעים מה קורה בבתי המשפט לענייני משפחה", אומר וינברג על הנושא הכאוב. "הדיונים הם בדלתיים סגורות, ומעט מאוד מתוכם מגיע לזירה הציבורית ולכלי התקשורת. אז מה נשאר לאנשים לעשות? להתבטא ברשתות הציבוריות וברחוב.

"יש עובדי ציבור שנהנים מהאיפול הזה, מהדלתיים הסגורות, והם לא היו נתונים לביקורת ממשית עד שהגיע האינטרנט. עכשיו מה אומרים? ניקח להם את המחשבים, נחקור אותם באזהרה, נעצור אותם, וכך לא יכתבו. אלה דברים שקיימים בסין ובקובה, ואני לא בטוח שכדאי להמשיך בכיוון הזה, כל זמן שלא מדובר בהסתה לאלימות".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *