הלאומנות הפלסטינית מול מדינת הרווחה הישראלית

ליפז חימי. על מה המחלוקת בכלל?

במהלך דיון בבית משפט המחוזי בתל אביב שאלה השופטת דליה גנות את אסיר העולם הפלסטיני אנואר חדוש, מדוע חטף ורצח לפני כשמונה שנים את ליפז חימי בת התשע, וחדוש ענה: "כי הילדה הזאת מחר תגדל, תהיה בצבא ותרצח את הילדים שלנו".

השופטת גנות הקשתה: "כשאתה אומר התעללת, התעללת בילדה?".

"נכון", השיב לה חדוש.

יתכן כי הדיון הזה (4 למרס 2013) במהלכו עולה כי חדוש רצח את הילדה חימי על רקע לאומני, הוא שיביא לבסוף את הרשויות בישראל להכיר במשפחת חימי כמשפחה נפגעת פעולות איבה, שנים ארוכות לאחר הרצח, חרף העובדה שקצין משטרה בכיר קבע בחוות דעתו כי הרצח התבצע על רקע פלילי.

אנואר חדוש

רקע: לקראת סוף חודש מאי 2006 הודה אנואר חדוש, פלסטיני מהכפר צוריף, כיום בן 43, בביצוע שני מעשי רצח בבית שמש. אחת משני הקורבנות של חדוש היתה ילדה בת תשע בשם ליפז חימי. חדוש הכיר את חימי כמה ימים לפני הרצח, כשעבד בשוק של בית שמש. יום לפני הרצח פיתה אותה לבוא עימו תמורת שני שקלים וביצע בה מעשה מגונה. ביום הרצח הבחין בה רוכבת על קורקינט, הוביל אותה לאותו מקום בו ביצע בה מעשה מגונה, אנס אותה וחנק אותה למוות.

בעקבות הרצח הגישו הוריה של ליפז המנוחה תביעה אזרחית נגד המשטרה, נגד משרד הפנים (רשות האוכלוסין – הגירה ומעברי הגבול), נגד עיריית בית שמש ונגד הרוצח חדוש. במקביל החלה פרקליטת המשפחה, עו"ד רוני אלוני-סדובניק, לפעול מול המוסד לביטוח לאומי, על רקע סירוב הרשויות להכיר בחימי כנפגעת פעולות איבה.

במסגרת המשפט המתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עלה השבוע להעיד כעד הגנה מספר 6, חדוש בעצמו. הוא נחקר על ידי עו"ד אלוני-סדובניק, כמו גם על ידי פרקליטי הגופים הנתבעים. בתשובות לשאלות הפרקליטים תיאר חדוש בערבית מדוע התעלל בילדה בת התשע ורצח אותה, וסיפר כי עשה זאת על רקע השתייכותו לארגון טרור פלסטיני. מפעם לפעם ענה גם על שאלות שהפנתה לעברו השופטת גנות. כך למשל סיפר כי משפחתו מקבלת קצבה בסך 4,000 שקל מארגון פת"ח וכי התכוון לרצוח חיילת יום לאחר רצח חימי.

לאחר חקירה ארוכה הסכימו הצדדים לקבוע את התיק לתזכורת פנימית בעוד כחצי שנה, על רקע העובדה שבינתיים פועלת המשפחה מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמשפחת חימי תקבל הכרה של משפחת נפגעי פעולות איבה.

עו"ד רוני אלוני סדובניק	שופטת דליה גנות

השופטת גנות הוסיפה בהחלטה לדחיית הדיון הערה לא שגרתית, היא המליצה לרשויות להכיר במשפחה כנפגעי פעולות איבה: "מדברי באי כוח הצדדים שנאמרו מחוץ לפרוטוקול הבנתי כי היות והמנוחה נאנסה טרם נרצחה על ידי הרוצח המתועב נוטות הרשויות להתייחס לרצח זה כאל אירוע על רקע פלילי ולא כאל אירוע על רקע לאומני… ב-31 ליולי 2007 הוגש מסמך של משטרת ישראל אשר הגיעה למסקנה כי מדובר באונס ורצח על רקע פלילי ולא על רקע לאומני, וזאת בהסתמך על דברי הרוצח בחקירתו על פיהם רצח את הילדה מכיון שהיא הפריעה את שנתו.

"מבדיקה חלקית של הפרוטוקולים מהחקירה עולה, כי בהגיעו למסקנה זו התעלם קצין החקירות לחלוטין מהודעות הרוצח בחקירתו, מהן עולה כי ביצע את האונס ואת הרצח על רקע לאומני, וכי התכוון לרצוח למחרת היום שתי חיילות, וגם זאת על רקע לאומני. דומני, כי לא ייתכן להסתמך על מסמך הכולל מסקנות שאינן מבוססות על מכלול חקירותיו של הרוצח, הכוללות, בין היתר, הודאה באונס וברצח על רקע לאומני, ולאו דווקא על רקע פלילי.

"זאת ועוד, מחקירתו היום בבית המשפט התברר כי אין כל ספק שחטיפתה, אינוסה ורציחתה של המנוחה ארעו על רקע לאומני ולא על רקע פלילי. עוד התברר, כי מאז מעצרו של הרוצח זוכה משפחתו לתשלום חודשי בסך 4,000 שקל מאת הפת"ח, שכן, מדובר כאמור במעשים שבוצעו על ידי הרוצח על רקע לאומני ולא על רקע פלילי".

"נוכח האמור", הוסיפה וציינה השופטת גנות, "הנני בדעה כי על הרשויות לבחון פעם נוספת את בקשת התובעים להכרה כנפגעי פעולות איבה, ולהכיר בתביעתם".