קצינת מבחן בשם אורנה מנדס אשר מונתה לנאשם שהיה עצור עד תום ההליכים בעבירות אלימות במשפחה, התלוותה אליו בניגוד למקובל אל בית הדין הרבני ואל בית משפט לענייני משפחה, ותמכה בו מול אשתו. במהלך הדיונים נראתה מלטפת את גבו, והוא כינה אותה "חברה שלי" ו"מלאך שלי". באחת ההפסקות פנתה קצינת המבחן לעורכת דין של האשה והטיחה בה כי במקלט לנשים מוכות "כולאים אותה ועושים לה שטיפת מוח כמו בקיטנה של חמאס".
עקב ההתנהלות הזו מנדס פוטרה מעבודתה בשירות המבחן במשרד הרווחה לאחר 25 שנה. ועדת המשמעת אשר דנה בקובלנה נגדה לפי חוק העובדים הסוציאליים התלתה את רשיונה למשך שלוש שנים. בשבוע שעבר דחה בית משפט המחוזי בירושלים את הערעור שהגישה מנדס וקבע כי היא עברה על חוק העובדים הסוציאליים וכללי האתיקה, באופן בו היתה ראויה אף לעונש כבד יותר.
תסקיר חיובי מדי
הקובלנה נגד מנדס (54) הוגשה עקב תפקודה כקצינת מבחן בתיק מעצרים בו היא מונתה לבחון את עניינו של מ"נ אשר בינואר 2011 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות אלימות קשות נגד אשתו.
בתסקיר המעצר הראשון שהגישה מנדס בפברואר2011 בעניינו של מ"נ היא כתבה כי המתלוננת (אשת הנאשם) לא הביעה התנגדות לשחרורו לחלופת מעצר, וכך גם גורמי הטיפול השונים.
עורכת דין של האשה, ושל המקלט לנשים מוכות, עו"ד גבי ברנדס, טענה כי הדיווח של קצינת המבחן לבית המשפט היה שקרי, וכי האשה הביעה פחד מפני בעלה, ואמרה לקצינת המבחן כי מבחינתה "לחזור הביתה זה למות". רק חודש לפני כן, הנאשם נקט באלימות ברוטלית: היכה את אשתו באגרופים, איים עליה, ריסק חפצים בבית, השליך את תכולת המקרר על הרצפה, השליך לעברה מזונות וחלקי ארון, בעט בירכה, ועוד.
קצינת המבחן, נטען בהקשר זה, אף הטעתה את בית המשפט ביחס לעמדתם של גורמי טיפול אחרים ביחס למסוכנות הנאשם, והציגה הערכה חיובית על בסיס מידע שקרי.
בית המשפט העדיף את עמדת קצינת המבחן, והורה על שחרור הנאשם למעצר בית עם איזוק אלקטרוני. בהמשך, מנדס הגישה לפיקוח האלקטרוני בשב"ס בקשות לאשר לנאשם יציאות בתדירות גבוהה, לעתים יום אחרי יום – רובן לצורך פגישות איתה, ובניגוד למקובל שהוא אחת לשבוע.
בתסקיר מעצר משלים שהגישה היא אף כתבה כי התרשמה מהפחתה נוספת ברמת הסיכון והמליצה על הסרת האיזוק והסתפקות במעצר בית לילי. עוד המליצה על טיפול במוסד שיקומי, זאת בניגוד לעמדת מנהלי המוסד שכתבו כי הוא אינו מתאים לטיפול, ותוך הסתרת חוסר שיתוף פעולה שלו עם המרכז לטיפול באלימות במשפחה.
הנאשם: היא הכפרה שלי
נגד מנדס נטען בקובלנה המקורית של עמיתיה למקצוע כי היא מעלה בתפקידה כקצינת מבחן: הטעתה את בית משפט והעלימה מידע ובכך סיכנה את בני משפחתו; ביצעה תיעוד מגמתי בתיק שירות המבחן; פעלה בחוסר סמכות ובאופן החורג מגבולות יחסי עובדת סוציאלית מול מטופל, והתבטאה באופן בוטה ופוגעני כלפי עמיתיה.
שלא במסגרת תפקידה ותוך הסתרת הדבר מהממונים עליה, מנדס התלוותה לנאשם אל דיונים בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה כנגד אשתו.
בהכרעת הדין של ועדת המשמעת נכתב כי "הנקבלת חרגה מתפקידה וסמכותה באופן כה בוטה עד כי באחד הפרוטוקולים כונתה ה'סנגורית של הנאשם'". לדיון בלשכת הרווחה היא הגיעה עם הנאשם באותו רכב, ונראתה קוטפת ומגישה לו תאנים מעץ ומכינה לו קפה. בשיחה עם קצינת המבחן המחוזית, הנאשם קרא לה "הכפרה שלי".
בשיחת בירור שזימנה הקצינה המחוזית, הסבירה לה מנדס בתגובה: "הוא כמו הבן שלי, אני מתה עליו ואעשה הכל בשבילו, בכל מחיר… המערכת גמרה אותו. הוא התייאש ולא רוצה לראות את הבן שלו. אני שבורה ויכולה לבכות מזה. כל החיים שלי בתיק הזה".
בניגוד להחלטת ועדת תסקירים כי הנאשם יפגוש את בנו רק במרכז קשר, מנדס הסכימה ללוותו לטיול עם בנו והתערבה בהסדרי הראייה.
ויש עוד: לדיון בבית הדין הרבני הגיע הנאשם ללא המפקחים שנקבעו לו במעצר הבית. כאשר עו"ד ברנדס (באת כוח האשה) שאלה על כך, ענתה מנדס בהתרסה: "אני המפקחת עליו היום". בהפסקה בדיון, היא אמרה לעו"ד ברנדס: "את חושבת שאם את מנהלת הכל בצורה תרבותית, את לא אכזרית? גם הנאצים השמיעו לקרבנותיהם מוזיקה קלאסית בדרך לתאי הגזים".
בשיחת הבירור היא הגיבה על כך: "היה לי חשוב להציל אותו מזרועותיה (של העו"ד)".
עם הנאשם בבית קפה
לאחר שהופסק מינויה כקצינת מבחן, היא נצפתה עם הנאשם בבית קפה. "אנו רואים בחומרה רבה את המשך הקשר של הנקבלת עם הנאשם גם לאחר סיום תפקידה, והסתרת קשר זה מקצינת המבחן החדשה בניגוד לכללי העבודה בשירות המבחן ובכל שירות סוציאלי אחר", נכתב בהכרעתה של ועדת המשמעת, שהתכנסה בראשות עו"ד פנינה גיא, עם עו"ס שרה אשכנזי ועו"ס פרופ' אמנון לזר.
ועדת המשמעת הרשיעה אותה בעבירות על חוק ותקנות העובדים הסוציאליים, קבעה כי "במעשיה מעלה בחובתה להביא כקצינת מבחן תמונה אמיתית ומקצועית באשר למצבו ומסוכנותו של הנאשם וגילתה חוסר אחריות ורשלנות חמורה בתפקידה. התנהגה בדרך שאינה הולמת את המקצוע, חרגה מסמכויותיה ופעלה בחוסר מיומנות ובחריגה בוטה מכל קשר תקין בין עובד סוציאלי ללקוח. פעלה גם בניגוד להנחיות המקצועיות של שירות המבחן ושל הממונים עליה".
הסנגור עו"ד אבישי יפת אמר כי מנדס עברה תקופה קשה וביקש מהוועדה לנקוט במידת הרחמים ולהסתפק בענישה שלא תשלול ממנה את האפשרות לעבוד בעבודה סוציאלית. מתוך התחשבות בנסיבות האישיות, החליטה הוועדה להגביל את תקופת התליית הרשיון לשלוש שנים.
טריבונל מקצועי
בערעור שהגיש הסנגור לבית משפט המחוזי נטען כי מנדס פעלה במקצועיות, בהגינות ובמסירות, וכי בוועדת המשמעת לא נוהל הליך הוגן, בניגוד לתקנה הקובעת כי "סדר חקירת העדים והגשת ראיות בוועדת המשמעת יהיה ככל האפשר כסדר הנהוג במשפט פלילי".
השופט המחוזי בן ציון גרינברגר קבע בפסק הדין כי הכרעת ועדת המשמעת מבוססת, וכי הערעור מתעלם ממרבית הקביעות העובדתיות החמורות נגדה. אשר לטענות הנוגעות לניהול ההליך, מציין השופט כי על פי חוק, ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות במשפט הפלילי, אלא אם נקבע כך במפורש. מדובר ב"טריבונל מקצועי בו חברים עמיתים לדיסציפלינה… אין מהותו פלילית ואין תכליתו ענישה כי אם הגנה… לחקור ולדרוש במעשיהם של פקידי ציבור ולקבוע אם הם ראויים למשרה שהוטלה על שכמם".
עו"ד יפת מסר כי נשקלת הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
