 |
| מנהלת הכלא אהבה אותו. וולקוביץ בתמונה מהכלא |
"חברים יקרים. למי שטרם שמע את הבשורה המרה, סרגיי נפטר אתמול בפרו. על מנת להביא אותו לארץ לקבורה כדין, שולמו 11 אלף דולר. בנוסף נדרש סכום של 25 אלף שקלים, בעוד סכום זה לא כולל מצבה. אנחנו יוצאים במבצע של איסוף הכסף כדי להביא אותו לארץ לקבורה כדין. זה הזמן לפתוח את הלב, ולעשות כבוד אחרון".
לא מעט גולשים באינטרנט, ובעיקר תושבי קריית ביאליק והסביבה, נתקלו בהודעה הזו, שפורסמה בתחילת השבוע בפייסבוק על ידי חברי ילדותו של סרגיי וולקוביץ, שנפטר בכלא "קסטרו קסטרו" בפרו. וולקוביץ, שנידון ל-15 שנות מאסר בכלא הפרואני, הספיק לרצות פחות מחמש שנות מאסר, לפני שמת בפתאומיות בנסיבות שעוד ככל הנראה יחקרו על ידי הרשויות שם.
כרטיס בכיוון אחד
סביר להניח שחברו של וולקוביץ, יקי בר, לא ישכח את יום שני האחרון לעולם. בדיוק בשעה ארבע אחר הצהריים צלצל הטלפון הנייד שלו, ועל הקו היה אחד מחבריו הוותיקים, ישראלי המרצה עונש מאסר בכלא "קסטרו קסטרו" שבפרו.
"הוא אמר לי: 'אתה לא תאמין מי נפטר'", משחזר בר את השיחה, "שאלתי 'מי?', ואז הוא אמר לי שסרגיי נפטר בכלא. קיבלתי בום, הייתי בטוח שזאת מתיחה, אבל ככל שהשיחה התקדמה, לפי הקול של החבר שלי בטלפון – הבנתי שזה רציני. במקביל, חבר אחר שלי שלח לי הודעה דרך הפייסבוק וסיפר שסרגיי מת. רק ברגע הזה פתאום עיכלתי".
הידיעה על מותו של וולקוביץ, שבנערותו היה דמות בולטת ואהובה בקריית ביאליק, פשטה באזור הקריות והפכה לשיחת היום בקרב חבריו. אותם חברים היו גם אלה שנרתמו במהירות לאיסוף כספים לצורך קיום הלווייתו בישראל על מנת להקל על אמו. במקביל, בני משפחתו בסיוע עורך דינו של וולקוביץ ובית חב"ד, הטיסו את גופתו ארצה בהליך מסובך שדרש גם לא מעט כסף.
החברים סיפרו השבוע, בשיחות בינם לבין עצמם וגם בפייסבוק ובקבוצת וואטסאפ מיוחדת שנפתחה לזכרו, על ילד שהיה כדורגלן מוכשר מאוד עם שם של כוכב אירופי. הוא שיחק בקבוצת הנערים של הפועל ת"א עד גיל 17 אבל בהמשך חזר לקריות ושיחק במכבי צור שלום בליגה א' ובקבוצת הפועל עכו, היום בליגת העל. כאשר לא קיבל פטור מהצבא לצורך מימוש השאיפה לשחק ברמות הגבוהות של הכדורגל, הוא נשבר ונטש את הספורט לטובת הפיתויים השליליים של החיים. "הוא היה בחור יפה תואר וחברותי שאהב לבלות, אהב לחיות את החיים", סיפר השבוע אחד החברים, "בנות תמיד רצו אותו".
 |
| וולקוביץ עם חברו יקי בר |
סרגיי ומשפחתו עלו ממולדובה לישראל בתחילת שנות התשעים. בהיעדר דמות אב, ועם אמא שעבדה קשה כדי לפרנס את עצמה ואת בנה היחיד, במקביל לסיום דרכו בכדורגל החל סרגיי לגלות חיבה להימורים. לפי חבריו, עד מהרה הוא הסתבך בחובות כבדים והעימות עם אנשי השוק האפור היה בלתי נמנע. "אמא שלו, שהיתה דלת אמצעים בעצמה, לא רק שגידלה אותו לבד אלא שהיא נאלצה לסייע לו לסגור את החובות שלו בשוק האפור", סיפר השבוע אחד מחבריו, "אבל הוא המשיך להמר, צבר חוב של עשרות אלפי שקלים ונדחק לפינה".
הגיוס לצבא, החוסר יכולת לשחק כדורגל ברמה מקצועית גרמו לו להימשך לכסף קל. החובות שהעיקו על וולקוביץ אילצו אותו לבסוף לקבל החלטה גורלית. זה קרה לפני חמש שנים, הוא היה אז בקושי בן 19. וולקוביץ, עזב את כל עיסוקיו וטס לפרו, מדינה שאליה לא מעט ישראלים הגיעו בשנים האחרונות בניסיון "לעשות מכה". לאמו אמר שהוא טס לטיול ויחזור לאחר כשבועיים, אולם לא סיפר לה שהוא בעצם אמור להרוויח עשרות אלפי דולרים כבלדר סמים, שאמור להבריח סמים ברחבי דרום אמריקה.
וולקוביץ הגיע לפרו, נרשם באכסניה וחבר שם לבחור ישראלי שהכיר את המדינה היטב, כמו גם למספר בחורים מקומיים, שהגו תוכנית כיצד להבריח כמות גדולה של קוקאין מפרו לבוליביה. חודש חלף, וסרגיי קיבל לידיו מזוודה עם חמישה ק"ג קוקאין. הוא ושלושת שותפיו הפרואנים קנו כרטיסים לאוטובוס, שהיה אמור להסיע אותם מפרו לבוליביה. עוד בטרם הספיקו לעלות לאוטובוס, הם נעצרו.
כתבי האישום היו חמורים. התביעה דרשה עונשי מאסר כבדים, בטענה שמדובר ב"בנדה" (כנופיה) – מונח מקביל לארגון פשיעה בישראל, מה שמעלה באופן משמעותי את רף החומרה בבתי המשפט בפרו כמו גם בישראל. חברו הישראלי של וולקוביץ נפטר במהלך המשפט, גם הוא בנסיבות תמוהות של סמים רעילים. וולקוביץ הורשע, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר.
 |
| כלא "קסטרו קסטרו" (צילום מתוך סרטון ביוטיוב: 25 בתי הכלא המסוכנים בעולם) |
בין קוקאין לכדורגל
לדברי חבריו של סרגיי, הוא היה אחד האסירים הכי אהודים ב"קסטרו קסטרו", שהוגדר לא מכבר כאחד מבתי הסוהר המסוכנים ביותר בעולם. מאחורי החומות הקרות האסירים נהנו מחופש יחסי, שבמסגרתו יכלו לבחור אם לעבוד או לא, וניתנה להם גם אפשרות לשוחח בטלפונים סלולרים ואף לגלוש באינטרנט.
"אהבו אותו מאוד בכלא", מספר אחד מחבריו אשר שמר איתו על קשר באופן רצוף. "אסירים דאגו לו לאוכל ושמרו עליו, אבל לא רק הם. מספרים שגם מנהלת הכלא שמרה עליו, שהיא ממש אהבה אותו כאילו היה הבן שלה".
יקי בר, חברו מהשכונה בקריית ביאליק, ביקר אותו במהלך טיול שעשה בדרום אמריקה. "באתי לבקר אותו, והלכנו לאכול יחד. שיחקנו כדורגל, שתינו, העלינו חוויות מהעבר", משחזר בר אשר שמר איתו על קשר רציף יחסית במהלך המאסר. וולקוביץ, שדאג לאמו, לא הסכים שהיא תטוס לבקר אותו בכלא.
אחד מחבריו של וולקוביץ מספר כי בשנים האחרונות הוא קיבל סיוע מעורך דין יהודי אמריקאי, שניסה לקדם את העברתו לריצוי המאסר בכלא בישראל. לדברי אותו חבר, ההליכים היו בעיצומם, ואף היה סיכוי שההעברה תבוצע, אולם תאריך לא נקבע.
השיחות האחרונות של בר עם חבר ילדותו היו לפני כחצי שנה. "הוא אמר לי שהוא יגיע לישראל דרך ניו יורק, כדי להמשיך ולרצות את עונשו כאן בארץ. אבל לי נראה שהדברים נאמרו תחת השפעת סמים. בשיחות האחרונות כבר אי אפשר היה לדבר איתו. הוא דיבר שטויות והיה בהזיות".
מתי בעצם הכל הידרדר?
"בשלב מסוים סרגיי הבין שלפניו עוד שנים ארוכות בכלא. המחשבה הזאת, והנגישות הקלה לסמים הקשים בכלא, השילוב של כל הדברים האלה הביא להידרדרות במצבו והוביל אותו להמשיך להשתמש בסמים. כבר מההתחלה הוא הבין שהוא הולך לבלות שם הרבה זמן, וברח לקוקאין, ובעיקר לעישון קראק.
"בתחילת המאסר עוד היה ניתן ניתן לדבר איתו, אבל בשנה האחרונה מצבו החמיר. הוא היה נעול על הסמים, ואחד מחבריו אף סיפר שהוא היה הוזה לפעמים ודיבר שטויות. הוא אמנם הבין את ההתמכרות הקשה שלו, אבל רצה לברוח מהמחשבות ולכן לא עזרו כל נסיונות השכנוע. הוא פשוט המשיך להשתמש. היו בכלא אסירים ישראלים אחרים שהשתדלו וניסו לשקם אותו ולעזור לו, אבל זה היה קרב אבוד מראש".
חרף המצב, כפי שסיפרו חבריו, בסביבת בני משפחתו סיפרו על דאגה גדולה עקב ריבוי הסמים הקשים בכלא הפרואני, וגם הם חשו בשינויי מצב הרוח שלו, הגם שהוא המשיך לדבר בהגיון. לדבריהם, מטבעו הוא היה מופנם, לא נהג לספר על בעיותיו ותמיד ניסה לשדר ש"הכל יהיה בסדר". בני המשפחה אומרים כי לא חשו כל ייאוש מצידו חרף המצב אליו נקלע.
 |
| הקטרגל בחצר של "קסטרו קסטרו" |
למרות ההתמכרות לקוקאין, חבריו של וולקוביץ מספרים כי גם מאחורי הסורגים הוא לא זנח את אהבתו לכדורגל, ולא מעט משעות היממה העביר במשחקים עם אסירים אחרים. הוא בחר לא לעבוד, ונהג בעיקר לטייל בחצר, לראות טלוויזיה ולהתכתב עם חבריו בפייסבוק.
"צריך להבין", מספר אחד מחבריו, "מדובר בכלא שמאפשר לכלואים להשתמש בטלפונים ניידים, לשתות אלכוהול והסמים מסתובבים חופשי. בהתחלה סרגיי היה בתא מאובזר היטב, עם אסיר אחר, אבל בהמשך הוא לא רצה להיות בחדר עם אסירים מעשנים, אז הוא העדיף לישון במסדרון".
לפי הסיפורים של החברים, למרות האהדה מצד אסירים אחרים, וולקוביץ הסתבך בלא מעט תקריות אלימות, ולעיתים נענש ונכלא בצינוק. אחד מחבריו בארץ מספר, כי לא פעם שוחח איתו, אבל לאחרונה ניסיונותיו להגיע ללבו, נכשלו פעם אחר פעם: "הוא היה ילד טוב, אבל זה היה נראה כאילו הסמים והישיבה בכלא בפרו בגיל כזה צעיר הכניסו אותו למצבי רוח והזיות, הוא לפעמים דיבר שטויות. בשנה האחרונה הוא בקושי שמר על קשר עם החברים בישראל".
 |
| אספו 25 אלף שקל בפייסבוק |
השיבה הביתה
מההודעה שקיבלו בני משפחתו של וולקוביץ וחבריו, עולה כי הוא נפטר מדום לב. בנתיחה התברר כי מותו נגרם משטפי דם בריאות, ונמסר להם גם כי בגופו התגלו שרידי קוקאין וכימיקליים רעילים אחרים.
מרגע ההודעה החלו החברים ובני המשפחה לנסות ולגייס כסף כדי להטיס את גופתו של וולקוביץ ארצה. יהודי אמריקאי אמיד, שניסה להעביר את סרגיי לכלא בישראל, כדי שירצה את עונש המאסר כאן, היה גם זה שתרם 11 אלף דולר לטובת הטסת הגופה.
במקביל, החברים החלו במסע לגיוס 25 אלף שקל לטובת רכישת חלקת קבר וארגון הלווייתו. הם פתחו קבוצת וואטסאפ, פרסמו בפייסבוק את הידיעה על מותו של סרגיי, ותוך יממה הצליחו לגייס את רוב הסכום הנדרש.
ביום רביעי (23 מרס) הסכימו הרשויות בפרו לשחרר את גופתו של וולקוביץ. הגופה עושה דרכה לישראל והלוויה תיערך ביום שישי בשעה 12 בבית העלמין החדש בעכו. לדברי החברים, עשרות צפויים להשתתף בהלוויה של הכדורגלן הכשרוני מקריית ביאליק אשר נפטר בכלא הפרואני כשהוא בן 25 בלבד.
