 |
| קלאב הוטל טבריה |
היועץ המשפטי לממשלה מתנגד בחריפות גם לנוסח החמישי של הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית המתנהלת נגד קבוצת קלאב הוטל. התביעה הייצוגית נגד הרשת הוגשה לפני 15 שנה על ידי בעלי יחידות נופש (דני בירנבוים ואח'), שטענו כי דמי האחזקה השנתיים שגובה הרשת מופרזים ומבוססים על דו"חות כוזבים ועל שיטת חישוב פסולה.
רק באפריל 2014 אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דבורה פלפל את התביעה כייצוגית, לאחר שדחתה במהלך שנות ההליך ארבעה הסכמי פשרה קודמים אשר התברר כי הם מוטים לטובת האינטרסים של קלאב הוטל ובעליה משה בובליל, ונגד בעלי היחידות.
 |
השופט רחמים כהן, שהחליף את השופטת פלפל שפרשה, אישר לפני כחצי שנה לצדדים להגיש הסדר פשרה נוסף (חמישי, כאמור). מאידך, 1,000 בעלי יחידות נופש (מתוך כ-30 אלף) הגישו בקשה לפרוש מהקבוצה המיוצגת, מאחר ואין להם אמון ב"פשרות" שמגבשים התובע הייצוגי ובא כוחו עו"ד דורון לוי ממשרד עמית-פולק-מטלון.
קבוצת הפורשים נתמכת על ידי ארגון בעלי יחידות הנופש, בראשות רות חבקין ועל ידי המועצה לצרכנות – וטענותיה זוכות כעת לגיבוי מלא גם מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אשר הודיע בימים האחרונים לבית המשפט כי מדובר בהסכם "פשרה" נוסף המקפח את בעלי העניין. לפי עמדת היועמ"ש, ההסכם משרת אך את קלאב הוטל, ואולי את התובע המקורי, בירנבוים, שהתיימר לייצג את קבוצת הלקוחות כולה.
בעלי היחידות ש"התמרדו" נגד התובע הייצוגי, מבקשים מבית המשפט, באמצעות עורכי הדין ערן מאיר ועופר פירט ממשרד עו"ד פירט וילנסקי מזרחי כנעני, לתת פסק דין בתביעה, "ללא מתווכים חלקלקים המבקשים לתפור הסכמי פשרה פתלתלים על גבם", כך כהגדרתם.
 |
| היועמ"ש, אביחי מנדלבליט |
עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עו"ד עדי בר טל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), מבקשת כעת גם היא "לדחות על הסף את ההסדר החמישי במספרו, לשים קץ לדיונים המתמשכים ולנסיונות הכושלים לסיים את התיק בפשרה… הצדק והאינטרס הציבורי מחייבים הכרעה משפטית בתביעה שנדונה זה 15 שנה".
לדברי נציגת היועץ, ההסכם המוצע סותר באופן מהותי את הקריטריונים והקווים המנחים שהתווה בית המשפט בהחלטתו להכיר בתביעה כייצוגית. "ההסכם אינו מקנה לקבוצה את הסעד הראוי לה, אינו משרת את טובת חברי הקבוצה. בפועל, לפי פרשנות הנתבעת (קלאב הוטל), חברי הקבוצה כלל לא יקבלו פיצוי במסגרת התובענה", הזהירה נציגת המדינה עו"ד בר טל.
בדבריה נרמז כי קלאב הוטל "מורחת" ומושכת זמן. "לעמדת היועמ"ש, חמשת הסדרי הפשרה שהוגשו אינם שונים האחד מן השני במהות ואינם מטמיעים את הערות בית המשפט שניתנו לגביהם… ההסכם (האחרון) הוא מורכב ומסורבל, אדם מן הישוב אינו יכול להבינו. ההסכם הוא הסכם ערטילאי אשר אינו נוקב בסכומים ונעדר כל פירוט בנוגע למשמעות הכספית שלו על חברי הקבוצה, כ-30 אלף בתי אב (בעלי הזכויות ביחידות הנופש)".
 |
| עו"ד דורון לוי |
פשרה מקפחת
הסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט קובע, כי דמי האחזקה השנתיים בהם יחויבו בעלי יחידות הנופש, יחושבו מחדש עבור 20 השנים האחרונות, על פי נוסחה הכוללת מכפלה של הוצאות היחידות שנרכשו בחלקן היחסי בהוצאות הכלליות של המלון, בתוספת דמי ניהול של 10 אחוז. עבור כל שנה משנת 1997 ואילך, יחושב ההפרש בין התוצאה לסכום ששילמו בעלי היחידות בפועל. משנים בהן שילמו תשלום עודף, יקוזזו שנים בהם שילמו סכום בחסר. על פי הנוסחה, אם יתברר כי בעלי היחידות עוד חייבים כסף – קלאב הוטל תמחל על הסכום, אך אם יתברר ששילמו יותר מדי תשיב להם הרשת רק שליש מהסכום העודף ששילמו.
לנציגת היועמ"ש כמה הערות על המתווה המקפח, לדבריה, במשך שנים ארוכות קלאב הוטל לא מסרה לבעלי היחידות דין וחשבון על הוצאות האחזקה השוטפות של יחידות הנופש, והם אינם יודעים מהן ההוצאות שנלקחות בחשבון. לדבריה, "מדובר בנתון עלום אשר הנתבעות מחליטות באופן חד צדדי כיצד לחשבו".
בנקודה זאת נציגת היועמ"ש מותחת ביקורת קשה על התובע הייצוגי וכותבת, "קשה להבין כיצד הוא חתם מלכתחילה על על הסכם פשרה בתביעה צרכנית כה מהותית הכוללת קבוצת נפגעים רבה וזאת ללא ידיעה ברורה של ההשלכות הכספיות והמשמעות של ההסכם על חברי הקבוצה".
 |
| עו"ד עופר פירט |
שנית, לדברי עו"ד בר טל, נוסחת החישוב מתייחסת לחלק היחסי של היחידות שנרכשו בכלל הוצאות המלון, ולפיכך היא יוצרת תלות בין תפוסת המלונות להוצאה שתוטל על כל בעל יחידה. "ככל שקלאב הוטל שיווקה או תשווק פחות יחידות מלונאיות, כך חלק גדול יותר של הוצאות המלון ישולם על ידי בעלי זכויות הנופש.
במלים אחרות: הסיכון בגין שיווק/אי שיווק יחידות מלונאיות מוטל כולו על בעלי הזכויות. לו הם היו מודעים לכך בזמן אמת, סביר כי לא היו מתקשרים בעסקה", קובעת נציגת היועמ"ש ומפנה לעלוני פרסום ישנים של הרשת בהם נטען כי "בעל היחידות משלם אך ורק את החלק היחסי שלו, ללא תלות במספר יחידות הנופש ששווקו".
שלישית, קובעת נציגת היועץ המשפטי לממשלה, נוסחת הפיצוי המוצע יוצרת "סבסוד צולב" פסול בין חברי הקבוצה, מאחר שהיא כורכת בעלי יחידות נופש שלהם "יתרות חובה" כביכול (חובות שלעמדת היועץ כלל אינם קיימים) עם בעלי "יתרות זכות" שייהנו מהחזר של שליש בלבד מהסכום המגיע להם, עקב המחילה לאחרים על חובות עבר. לפי עמדת המדינה, לא ניתן במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית לבצע סבסוד צולב מעין זה בין התובעים. "אדם הזכאי להחזרי תשלומים (ויכול ומדובר באלפי שקלים) אינו צריך לוותר על תשלומים אלה בשביל חברי קבוצה אחרים", נכתב, "כל חבר קבוצה עומד בפני עצמו וזכאי לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו ללא שום קיזוז או הפחתה".
 |
| עו"ד ערן מאיר |
בעמדת היועמ"ש קיימת התייחסות למניעים של התובע הייצוגי ובא כוחו המביאים ל"הסכמי פשרה" אשר אינם מועילים לתובעים: "הנסיון מלמד כי ישנו ניגוד עניינים גדול בין מנהלי התביעות הייצוגיות לבין קבוצת התובעים וקשה לנטרל את השיקול הרווחי שבהגשת תביעות והתפשרות בהן", כותבת עו"ד בר טל. לדבריה, "נוצר מצב בו התובע המייצג עומד מול לחצים בלתי ראויים, כאשר מחד עומדת הקבוצה ומאידך שכרו, אשר לצורך קבלת הסכמתו יכול ויוצעו לו סכומים מופלגים".
את תגובתו של עו"ד דורון לוי המייצג את בירנבויים בתביעה הייצוגית לא ניתן היה לקבל.
קבוצת קלאב הוטל מיוצגת בהליך על ידי עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש.הורוביץ ועל ידי משרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון.
