הטרדה פלילית

שתף כתבה עם חברים

מנהל פארק רעננה, דב בייגל, זוכה מהטרדות מיניות שמזכירתו טענה כי רמז עליהן בשירים שכתב לה. השופטת קבעה כי המתלוננת הכפישה את שמו ממניעים פסולים וגם חקירת המשטרה היתה רצופה מחדלים * הסנגור אלון דוידוב: "המתלוננת עשתה שימוש לרעה בחוק למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה"

 

od davidov alon  beigel dov 
 עו"ד אלון דוידוב עם דב בייגל 

דב בייגל, המנהל של פארק רעננה, הסתובב במשך חמש שנים עם עננה כבדה מעל ראשו. עובדת עירייה אשר עבדה תחתיו התלוננה על כך שהוא ביצע בה עבירות מין. אחרי חקירת משטרה שהניבה כתב אישום ומשפט פלילי ארוך באולמה של שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, הודיעה בשנה שעבר השופטת על כך שהחליטה לזכות את בייגל מכל אשמה, אבל רק בשבוע שעבר פרסמה את נימוקי הכרעת הדין.

השופטת בכור, שאימצה את קו ההגנה של הסנגור בתיק, עו"ד אלון דוידוב, מתחה ביקורת קשה על התנהלותה של המתלוננת והצביעה על שורה של מחדלי חקירה בצד המשטרה.

בייגל, 63, שניהל את הפארק מאז 2003, הואשם במעשה מגונה ושתי הטרדות מיניות כלפי מזכירתו. בכתב האישום נטען כי בייגל ביצע תנועה מגונה בעודו עומד מאחוריה, והטריד אותה מינית בכך שכתב לה ברכות פואטיות לרגל יום הולדתה, עם רמיזות מיניות לכאורה. מאז הגשת התלונה ולאורך כל ההליך המשפטי הכחישו בייגל ועו"ד דוידוב את ההאשמות, וטענו כי העובדת פועלת מתוך נקמנות בעקבות החלטה להעביר אותה מתפקידה.

"לא נותר בליבי צל של ספק כי המתלוננת, שחשה נפגעת מהתנהלותו של הנאשם, גמרה אומר לשלוף את נשק יום הדין שבאמתחתה, דווקא בעיתוי זה של אדם אשר אין לו עוד מה להפסיד (עקב העברתה מתפקידה, מ"פ)", כתבה השופטת בהכרעת הדין. "התנהלות זו מעידה כאלף עדים, כי בצר לה פנתה המתלוננת להכפשת והשחרת פני הנאשם, ועשתה בהוראות החוק קרדום לחפור בו, בלא כל מסד עובדתי אמיתי… נותר בי הרושם כי אופייה של המתלוננת אינו קורבני כלל – כי אם אסרטיבי וחזק, היא אינה חוששת לעמוד על שלה אף בפני הנאשם".

השופטת בכור לא חסכה בתיאורים של המתלוננת. "מניעיה הפסולים עולים ונחשפים אף נוכח ניסיונותיה המרובים להשחיר את פניו של הנאשם בבית המשפט, כמו גם בפני מבקר העירייה, מנהלת כוח אדם ומנכ"ל העירייה, ולעשות כל שלאל ידה כדי להכפיש את שמו ולהטיל דופי בטוהר מידותיו".

פרק נרחב בפסק הדין הקדישה השופטת למחדלים של משטרת כפר סבא, שחקרה את תלונת המתלוננת. "במהלך עדותה של רס"ר איילת קווה אשר שימשה חוקרת אחראית בתיק התגלעו מספר מחדלים מהותיים וממשיים, נוכח אופן חקירת העדים המעורבים ואיסוף הראיות", ציינה השופטת.

מפסק הדין עולה כי במהלך איסוף הראיות, לא הוצאו פלטי התקשרות בין מכשירי הטלפון של הנאשם למתלוננת, שהיה בהם פירוט השיחות היוצאות והנכנסות ביניהם, כמו גם הודעות טקסט בין השניים. "מדובר בפעולה חקירתית חשובה והכרחית מן המעלה הראשונה", ציינה השופטת. בנוסף, לא נבדקו טענות בייגל בנוגע להתנהלות המתלוננת מול עובדי עירייה קודמים ואף מול בעלה, על היותה נקמנית ונכלולית באופן שיכל לשפוך אור על חוסר מהיימנותה ודפוסי הצנהגות שליליים נוספים בהתנהלותה.

 shofetet bechor nava
 שופטת נאוה בכור

תביעה בדרך

עם פרסום הכרעת הדין כתב בייגל מכתב קצר לסנגור שזיכה אותו. "אלון היקר שלום, אין מילים שיכולות לתאר ואפילו לא בשירה את הערכתי אליך, לפעלך, לשנינותך ולדבקותך במטרה, הצלחת לעשות מה שגדולים לא היו מצליחים לעשות. הגיעה העת לעשות מעשה… להוציא מכתב דחוף לעיריית רעננה, למנכ"לית העירייה, לראש העיר, ליועצת המשפטית ולמבקר העירייה, ולבקש חד משמעית את פיטוריה של… הנימוקים מראים חד משמעית את הסכנה העתידית לכל אחד בעירייה, ואת הנזק הבריאותי שנגרם לי במקביל לפגיעה בשמי הטוב… העירייה לא עשתה דבר ולא הביעה בפומבי דבר על הזיכוי שלי, דבר המעלה תמיהות רבות…".

איך נולד הזיכוי הזה?

עו"ד דוידוב: "השופטת הבינה שעושים מול עיניה מעשה אופורטוניסטי. למעשה, המתלוננת לקחה את החוק למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ועשתה בו מניפולציה, היא עשתה שימוש לרעה בחוק כדי להתנקם בבוס שלה לאחר שביקשו להעביר אותה מתפקידה. כל הרכיבים בתיק הזה הובילו לכיוון למסקנה החד משמעית הזאת".

המרכז לנפגעות תקיפה מינית התייצב מאחריה.

"מה שהפך את הדרך לזיכוי לקשה מאוד. נלחמנו בכוחות חיצוניים לאחר שהמתלוננת הגיעה לדיונים מלווה בעו"ד מטעם המרכז לנפגעות תקיפה מינית כאשר בסך הכל דובר כאן על רמיזות מיניות אשר לכאורה חצו את גבול המחמאה הרגילה בשירים שכתב לה. בנוסף לתלונה במשטרה, היא גם פנתה לעיתונות הכתובה מה שפגע בשמו הטוב ועורר נגדו רבים מבכירי העירייה אשר דרשו לפטר אותו על עצם הגשת כתב האישום". 

מה שמוביל לחקירת המשטרה בתיק הזה.

"המשטרה מתנהלת על ידי אנשים לא ממש מוכשרים שיש להם את הכוח למחוק אזרחים פשוטים. יש בתיק הזה מחדלי חקירה רבים שחשפנו והצגנו לבית המשפט. למשל, לא הוציאו פלטי תקשורת, לא הדפיסו הודעות טקסט שהיא טענה שנשלחו לה, לא בדקו את התנהלותה כלפי עובדי עירייה אחרים. בסופו של דבר העדויות שהביאה התביעה והחקירה שניהלה החוקרת בתיק – הכל קרס". 

והצעד הבא?

"אנחנו הולכים לתבוע בהליך אזרחי גם את המתלוננת וגם את המשטרה".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *