 |
| הטכנולוגיה מגיעה לאבו כביר |
ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המידע הגנטי פתחו שוק שלם שבו חברות מסחריות מציעות בדיקות די-אנ-איי באמצעות בדיקת דם פשוטה. חוק המידע הגנטי, שישראל היתה מהראשונות בעולם לנסחו, מנהל מירוץ מול האפשרויות שמאפשרים השינויים הטכנולוגיים ומטיל הגבלות על השימוש במידע, שהופך עם הזמן לנגיש יותר ופשוט יותר להשגה.
מקרה נדיר יחסית של הפעלת החוק התרחש בתחילת החודש בישראל. בעל מעבדה לבדיקות גנטיות בשם שי יצחק פז, 31 מרחובות, נעצר (8.9) על ידי המשטרה, לאחר שעבר על פי החשד על כמה מסעיפי החוק, בהם מסירת מידע גנטי ללא הסכמה ועריכת בדיקות לקשרי משפחה ללא היתר בית המשפט. פז נעצר בעקבות מידע שהגיע למשטרה ממשרד הבריאות.
 |
 |
| שופטת יעל בלכר | עו"ד אורי קינן |
פרקליטו, עו"ד אורי קינן, הסביר בדיון שהתנהל בפני השופטת יעל בלכר מבית משפט השלום בראשון לציון, שלקוחו מאשר את המידע לפיו ברשותו חברה המציעה שירותים של בדיקות גנטיות, וכן כי חלק מהבדיקות מועברות למעבדה באנגליה אשר שולחת את התוצאות חזרה לישראל. כדי להדגיש שכל פעולות החברה גלויות הוסיף קינן, שהחברה מפורסמת באינטרנט, וטען שהבדיקות מבוצעות בהסכמה. קינן התייחס בדבריו לערפל שקיים עדיין בנוגע לחוק והפעלתו. בחקירתו את נציג המשטרה, רס"מ דניאל רובל, תהה קינן אם בכלל נעברה במקרה זה עבירה פלילית וטען שהשאלה תצטרך להתברר בבית המשפט אם וכאשר יועמד מרשו לדין.
על רקע אי הבהירות, קינן הגדיר את המעצר "שערורייתי" וטען שהשוטרים היכו את פז וכינו אותו נרקומן. רס"מ רובל השיב שבעת המעצר פז צעק והשתולל, שיבש הליכי חקירה והעליב עובד ציבור. כאשר קינן שאל מה מחייב את מעצרו של פז, אמר רובל כי התשובה מצויה בנספח הסודי שהגישה המשטרה לבית המשפט.
השופטת בלכר קיבלה את טענת המשטרה לקיומה של עילת המעצר על רקע החשד לשיבוש הליכי חקירה, והורתה להותיר במעצר את פז שרק שבוע לפני מעצרו נולדה לו בת.
