 |
| להרים את השפורפרת ולומר "משטרה שלום" בקול נעים יותר |
עתה שתיקי 512 נמצאים בפרקליטות וחלק מהגנרלים המשטרתיים הולכו הביתה בחוסר כבוד, אולי אפשר לחשוב במשטרה על ייעול השירות לאזרח. ותיקי הישוב יודעים לספר, כי לשם כך, אגב, היא גם הוקמה.
אפשר לעשות הרבה. למשל, לקיים ימי עיון מרמת היחידה, התחנה ומעלה, שכל עיסוקם יהיה איך מתייחסים לאזרחים בצורה נאותה יותר, ואיך נותנים לו שירות יעיל יותר.
קודם כל, צריכים וחייבים לענות לכל הפניות, שאינן מטרד; צריך להרים את השפורפרת ולומר "משטרה שלום" בקול נעים יותר; צריך להקשיב לדבריהם, לא לקטוע אותם בגסות ובשרירות לב; אם טעו בכתובת, להפנות אותם למען הנכון; אם הובטחה תשובה, יש לקיים את ההבטחה, משום שהיא עשויה לחזק את אמון האזרחים בלובשי המדים.
אם הזעיק אזרח את המשטרה משום שמישהו פרץ לדירתו, יש לשלוח צוות מקצועי לשם ולא להורות לו שיבוא להתלונן, שהרי גם זה שנותן לו ההוראה וגם האזרח יודעים, שמשום דבר לא ייצא כלום. זאת בעוד שקיים סיכוי שפורץ מסומם או סתם חסר זהירות ישאיר את טביעת אצבעותיו או אפילו די.אן.איי (DNA) קטן לרפואה. ואם יש דיווח טלפוני על קטטה מסוכנת ומסכנת – למהר ולהגיע למקום האירוע ולא אחריו.
לשוטר העברי צריך שיהיה קצת אומץ לב לפעמים בשטח. לא לנהוג בגסות, לא להרים ידיים במקום שאין צורך בכך. לא להכות, לא לחבול, לאמץ את המשפט "מענה רך ישבר גרם".
אם עורכים חיפוש בבית האזרח, הוא עדיין נשאר אזרח. אין צורך להפוך את ביתו עליו, לקרוע או לשבור חפצים כאילו לא בכוונה, אגב גם לא צריך לקחת הכל, אלא רק את מה שצריך.
אם מעירים את האזרח בשעות הבוקר המוקדמות, לא צריך לדחוק בו. תן לו להתלבש, לצחצח שיניים, אולי אפילו לשתות משהו קודם ללקיחתו. תהיו נחמדים, תעשו עבודתכם וגם הוא יהיה כזה ולא ישחרר לכיוונכם צרור של קללות זוהמה.
גם כשאתם חוקרים אותו, את האזרח, אפילו כחשוד בעבירה שאינה חביבה במיוחד עליכם, התייחס אליו בכבוד והסבירו לו את זכויותיו. אם רוצה הוא בעורך דין דאגו שזה יגיע קודם שהאזרח ייחקר. רשמו את כל מה שהוא אומר ולא רק את מה שרצוי ונוח וטוב עבורכם. תנו לו לקרוא את הכתוב קודם שיחתום על עמודי ההודעה. כנגד מרבית ציבור הנחקרים, הרי לא מוגשים בסופו של דבר כתבי אישום. הם בגדר של חשודים בלבד. לא מורשעים. בחזקת חפים מפשע. טעיתם? התנצלו! התנצלות לא פוגעת בכבודכם, להיפך!
אל תאיימו על האזרח. אל תשפילו אותו או תעליבו אותו. אין בכך צורך. היום זה הוא, מחר זה אתם. הרי במח"ש לא מחלקים לכם סוכריות.
בעיקר חישבו, חישבו לפני שאתם מדברים, איך להתנהג לפני שאתם מפעילים "כוח סביר" איך לא להפעיל בכלל כוח ובוודאי שלא "סביר".
 |
הנחת המוצא היא כי מרביתכם יכולים ומסוגלים לחשוב. על בסיס הנחה זו התקבלתם לחיל המשטרה. אם אינכם מסוגלים לחשוב חיובית, לכו הביתה ואל תהיו משרתי ציבור. כך תזיקו לנו פחות.
ולסיום זכרו: לא נעים, אך הציבור ברובו לא רק שאינו אוהב ולא מעריך את המשטרה כיום, אלא חלקו גם שונא אותה ולא מאמין ביכולותיה. נסו מאוד לשנות זאת ואז גם מעמדה ישתנה. ואז גם אתם, שעה שתסתכלו על עצמכם בבוקר בראי, תחייכו יותר.
