הותר לפרסום: המתלונן נגד "הגננת השווה מליונים" הוא עו"ד יהודה זינגר

עו"ד יהודה זינגר

בית המשפט המחוזי מרכז התיר לפרסם את שמו של עו"ד יהודה זינגר כמתלונן בתיק עבירות המרמה והסחיטה של מיכל קליינמן, גננת לשעבר שעשתה הסבה לתחום הנדל"ן ונאשמת כעת בעוקץ של 24 מיליון שקל, מהם 18 מיליון מתשעה משקיעי נדל"ן פרטיים ועוד שישה מיליון שקל מבנקים.

במשך ארבע שנים, בין 2011 ל-2015, ערך עו"ד זינגר חוזים במספר עסקאות נדלן של קליינמן בהיקף מיליוני שקלים. בעדותו במשטרה טען עו"ד זינגר כי הוא היה עיוור להונאות, ואף הכיר לה חברים שלו שנעקצו. עו"ד זינגר נחקר באזהרה לנוכח גרסתה כי את ההונאות היא ביצעה בשליחותו, אך המשטרה לא מצאה תימוכין לגרסתה והוא לא נאשם. עם זאת, בית משפט מחוזי הביע תמיהה על כך שזינגר – עורך דין אזרחי ובעל חברות בתחום הייבוא – היה בקשר עם עבריינים שקליינמן היתה מעורבת איתם, ועדויותיו המנקות היו "בין השיקולים אשר הובילו לשחרורם".

על הרקע הזה, ב-21 בדצמבר פרסמנו ב"פוסטה" עדות מפי עו"ד זינגר על שתי "פגישות בוררות" אליהן הוא זומן, ובהן נדרש לפרוע חוב של שישה מיליון שקל לקליינמן. פגישת בוררות אחת נערכה בביתו של העבריין לשעבר יוסי הררי בקיסריה, בתיווך חברו הטוב של הררי שהיה אז חבר של קליינמן – הזמר בני אלבז; בפגישה שנייה נענה זינגר להזמנתם של גורמים מרמלה המזוהים עם משפחת ג'רושי.

לכתבה המלאה עם העדות מפי עו"ד זינגר – לחצו כאן.

מיכל קליינמן

סוף החגיגה

תזכורת. לפי כתב האישום, מיכל קליינמן ממודיעין, גננת לשעבר שהציגה עצמה כיזמית נדל"ן מצליחה שבבעלותה מעל 10 בתים, דירות להשכרה ומגרשים, זייפה באופן שיטתי הסכמי מכר וחוזי שכירות, באמצעותם שכנעה אנשים להשקיע מיליוני שקלים בפרויקטים לרכישת נכסים אשר לא היו בבעלותה. הקורבנות היו מסביבתה הקרובה – חברותיה הטובות, בן זוגה לשעבר ומכרים, אך גם שלושת הבנקים הגדולים, לאומי, דיסקונט והפועלים. כולם הלוו לה מיליוני שקלים בהסתמך על הצהרות הון כוזבות וציפיות לרווחים נאים.

כחלק ממצג השווא שלה כ"אשת השקעות" קליינמן ניהלה חיים ראוותניים: לשני בניה, בני 19 ו-17, רכשה מכוניות פורד מוסטנג כמתנת יומולדת בחצי מיליון שקל במזומן; לפי עדויות של חבריה היא הסתובבה עם "שקיות מזומנים", הציגה להם יתרות של מיליונים בחשבון והוצאות של עשרות אלפי שקלים לחודש בכרטיסי אשראי.

ב-31 לאוגוסט הגישה קליינמן לאחד הבנקים מסמך חתום כביכול על ידי רואה חשבון במטרה לקבל הלוואה של 350 אלף שקל, שנועדה לדבריה עבור חברה דאז בני אלבז. הבנק עלה על הזיוף ולא אישר את ההלוואה, מה שהוביל לסוף החגיגה. קליינמן ירדה למחתרת וניתקה קשר עם לקוחותיה, אלבז עזב כעבור זמן מה לארצות הברית, ואילו מחשבונות הבנק שהוגבלו נעלמו עשרות מיליוני השקלים שזרמו בהם פעם.

יוסי הררי בעטיפת הספר שלו – "דרך המלך"

העדות של יוסי הררי

במסגרת העדויות של עו"ד זינגר הוא התייחס לפגישות שלו עם גורמים מטעמה של קליינמן, אחת מהן התקיימה בחודש ספטמבר עם יוסי הררי בתיווכו של בני אלבז. הפגישה נערכה בביתו של הררי בקיסריה ונכחו בה גם אלבז וקליינמן, שטענה כי זינגר חייב לשלם לה שישה מיליון שקל על כספים שהוא גנב לה לכאורה.

מעבר לגרסאות של קליינמן וזינגר, גבתה המשטרה עדות על הפגישה גם מיוסי הררי עצמו. "בני הכיר לי את החברה שלו ואמר לי שהיא אשת עסקים, בעלת הרבה נכסים ובניינים", סיפר הררי בעדותו. "הוא אמר יש לה כסף נזיל, 50 מיליון שקל לעסקאות מיידיות… הצעתי לה עסקה בירושלים, והיא הפגישה אותי עם עו"ד שותף שלה, שעושה איתה את העסקים… בפגישה עו"ד זינגר הציע לי להביא 'קוף' שיהיה בחזית".

לטענת הררי במשטרה, בשלב הזה הוא נטה לוותר על העסקה אבל אלבז שכנע אותו שקליינמן "אשה הגונה וטובה, והוא (אלבז) מאמין בה… אחרי כמה שבועות סיפרו לי שזינגר חסם לה את חשבונות הבנק, ומיכל ביקשה שניפגש איתו", סיפר הררי. בשלב זה, הוא התקשר לזינגר והזמין אותו אליו. "הם השתלחו אחד בשנייה", סיפר הררי. "אמרתי לזינגר שכמו שזה נראה, שניהם הולכים להסתבך עם המשטרה וכדאי להם להסתדר ביניהם".

עו"ד רינת פרידמן	עו"ד יוסי אשכנזי	עו"ד אייל בסרגליק

זינגר בג'ואריש

שלושה שבועות אחר כך הגיע פרק ב' בדרישת החוב: זינגר הוזמן לפגישה בג'ואריש על ידי עבריין שאותו הכיר, שהזהיר אותו כי גורמים בעולם התחתון "מחפשים אותו". מפגישה זו נולד האישום בסחיטה נגד מארגני ה"בוררות" בג'ואריש והמשתתפים בה: ביניהם עורך דינה של קליינמן באותה עת, עו"ד תייסיר אבו שעבאן מלוד והעבריינים רפי מזרחי ויוסף עבד אל גאני מיפו. על פי כתב האישום, בפגישה זו ובנוספת, הוצגה לזינגר דרישה חד משמעית על ידי עו"ד אבו שעבאן ואדם נוסף, אשר חטפו ממנו מכשיר הקלטה שנשא עימו והציגו לו "פסק דין" בנוסח המקום, לפיו עליו לשלם שישה מיליון שקל לקליינמן.

לאחר פרסום המונולוג שלו ב"פוסטה" על אירועי הסחיטה לכאורה, מיהר זינגר לבית משפט וביקש צו על איסור פרסום שמו. בתחילת חודש יוני 2016 נעתר בית משפט המחוזי לבקשת הסנגורים בתיק, עו"ד רינת פרידמן, אליה הצטרפו גם עו"ד יוסי אשכנזי ועו"ד עדי ברקאי, וביטל את איסור הפרסום על שמו של עו"ד זינגר. השופטת מיכל ברנט קבעה כי "מלבד טענותיו של זינגר, לא הוכח בפני כי הוא אכן אוים על ידי מאן דהוא (מאז הבוררות); המבקש לא הגיש תלונה למשטרה בגין האיומים הנטענים על ידו". 

כאמור, בהחלטה קודמת הורתה השופטת דנה מרשק מרום על שחרור ממעצר של הנאשמים בסחיטה (מלבד קליינמן), תוך שהיא קובעת כי להתנהלותו של זינגר יש משקל בהחלטה: "אני מקבלת את גישת ההגנה, כי לא ניתן להתעלם מכך שזינגר עצמו היה בקשר מיוזמתו עם גורמים עברייניים, הגיע לכל הפגישות מרצונו, ואף לא היסס מליצור קשר עם המשיבים, כאשר ברקע חשדות כבדים הנחקרים גם כלפיו", כתבה השופטת.

השופטת מיכל ברנט	השופטת דנה מרשק מרום

עו"ד אבו שעבאן לאן

יחד עם התרת פרסום שם המתלונן זינגר, אישר בית המשפט לפרסם גם את שמו של עו"ד תייסיר אבו שעבאן, אחד הנאשמים בסחיטה, שגם שמו היה חסוי עד כה.  

לטענת המדינה, במהלך ה"בוררות" בג'ואריש, לאחר שזינגר "התלונן" שהיה כבר אצל הררי, נשמע עו"ד שעבאן אומר לו בהקלטה: "זו תחנה אחרונה שלך ושלנו… חברי הנכבד, אני לא יודע אם שמת לב, אנחנו לא נמצאים במשרד עורכי דין".

בבקשה שהגיש לעיון חוזר בתנאי שחרורו טען עו"ד שעבאן, כי אין לו קשר לבוררות וכי נכח בפגישה בג'ואריש רק על תקן עורך דינה של קליינמן, שהבטיחה לדבריו לשלם לו מיליון שקל שכר טרחה. מנגד, בטלפון של עבד אל גאני, נאשם אחר בסחיטה, נמצא מסרון מעו"ד שעבאן, שכתב לו: "אחי, חוקר פרטי מחפש את המוסטנג (של קליינמן), תיקח עליה כמה לירות ותעיף".

לפי גרסת עו"ד שעבאן, העולם התחתון התערב בסכסוך בין קליינמן לעו"ד זינגר, לאחר ש"במשך 60 יום שמעו רבים שישנה גברת שטוענת שחייבים לה 11 מיליון שקל, והיא פוחדת לפנות לבית המשפט או למשטרה, לכן כל הקודם זוכה"… לגרסתו, "הבוררים מג'ואריש קשורים להררי, ושניהם היו אמורים לגבות את המיליונים שחייבים לה".

עו"ד אבו שעבאן שוהה במעצר בית, והושעה זמנית מחברותו בלשכת עורכי הדין. התיק נגד קליינמן נחקר בהונאה ובימ"ר מרכז, ומנוהל על ידי עו"ד דנה אלון ועו"ד רועי לוס מפרקליטות מחוז מרכז.

התפתחות מעניינת נוספת נרשמה בחודש פברואר האחרון. רואה חשבון בשם מוסא סאבא מרמלה, אשר היה מנהל בחברה בבעלות זינגר, נאשם כי ניהל עם אחרים רשת של הברחות טבק מירדן, אשר הבריחה לארץ 46 טון טבק והונתה את המכס בסכום של 16 מיליון שקל. סנגורו של סאבא, עו"ד אייל בסרגליק, מסר כי בפרשת קליינמן, "סאבא לא נחקר ואין לו קשר לפרשה; סאבא מסר עדות במשטרה בעניין הסחיטה".

עו"ד זינגר הגיב לאמור בכתבה: "לא ייצגתי בשום עסקאות מקרקעין. ערכתי חוזי הלוואות של קליינמן, לא הכרתי את המקרקעין ולא התיימרתי להכיר אותם. בעסקאות בהן מדובר, הייתי על תקן של עורך חוזה ולא של מייצג, ורק בעסקה אחת שולם לי שכר טרחה. הבטחונות נבדקו ונמצאו תקינים, וההונאה של קליינמן כלפי המשקיעה בוצעה שלוש שנים מאוחר יותר. לפרשה בה נאשם מוסא סאבא, אין כל קשר לעסקיי".