 |
| שלום דומרני |
שלום דומרני אמנם לא יצא להשתתף בחתונת בנו שהתקיימה ביום ראשון השבוע (4.9), אולם הדיונים המשפטיים שהתקיימו בבקשתו להשתתף בחתונה עשויים לעזור לאסירים אחרים, שיבקשו בעתיד לצפות באירועים משפחתיים שלהם.
חתונת בנו של דומרני התקיימה ביום ראשון השבוע (4.9). בשבועיים שקדמו למועד זה, התנהל מאבק משפטי בין פרקליטיו – עורכי הדין אביגדור פלדמן ודוד יפתח, לבין שב"ס. מצד אחד, דומרני ביקש להשתתף בחתונת בנו. מצד שני, בית המשפט המחוזי סירב לבקשה, בהסתמכו בעיקר על התנגדות שב"ס והפרקליטות, שהגדירו את דומרני כראש ארגון פשע ונימקו את ההתנגדות בחשש שהוא, או אחרים, ייפגעו במידה וייצא לחופשה.
בעקבות דחיית בקשתו של דומרני, עורכי הדין יפתח ופלדמן הגישו עתירה נוספת, שבה דרשו לאפשר לו לצפות בחתונה על גבי מסך, מתאו שבכלא, "מרחוק", באופן שרק הוא יוכל לראות ולשמוע את החתונה, ואילו משתתפי החתונה לא יוכלו לראות או לשמוע אותו. "הצפייה בחתונה באמצעות שידור וידאו היא התשובה ההולמת לכל חששות שב"ס, כאשר העתר נשאר בבית הסוהר, אינו יכול ליצור מגע כלשהו עם המעורבים, ואף אינו יכול לשוחח איתם, ואילו הצד ההומני של חתונת בנו הבכור, יוצא נשכר, והפגיעה בו חמורה הרבה פחות", טענו פרקליטיו של דומרני בבית המשפט, "אנו נמצאים בעידן חדש – 'העידן הדיגיטלי', שבו קיבלה הטכנולוגיה הדיגיטלית מעמד ושהיא משולבת בכל תחומי החיים, מקדמת באופן דרמטי את התקשורת האנושית ומאפשרת להתגבר על מכשולים ומחסומים שבעבר נחשבו בלתי עבירים".
 |
| כלא רמון |
בשב"ס הביעו התנגדות גם למהלך הזה, בנימוק עיקרי לפיו קיימת בעיה טכנית להיענות לבקשת דומרני, לנוכח "רמת המיסוך" בכלא. לפיכך, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אהרון משניות דחה גם את העתירה הזו. עם זאת, הוא הורה לאפשר לדומרני להאזין בשיחת טלפון, באמצעות טלפון נייח לאירוע החתונה, למשך שעתיים (20:00-22:00). כמו כן, הוא הורה כי שב"ס יעביר לידי דומרני, מוקדם ככל האפשר, את הדיסק המתעד את חתונת הבן. בהחלטת השופט נקבע גם, כי שב"ס יאפשר לדומרני ביקור פתוח של שעה וחצי הבן והכלה, עם עוד מספר מצומצם של בני משפחה מקרבה ראשונה – רשימה שתאושר מבעוד מועד על ידי שב"ס. שב"ס, קבע השופט, ישקול בחיוב את הבקשה ללוות את הביקור בכיבוד קל, בהתאם לנהלי שב"ס". השופט לא הסתפק בכך, ובסיום דבריו איחל מזל טוב לזוג הצעיר.
על רקע דחייה נוספת זו, פרקליטיו של דומרני ערערו לבית לבית המשפט העליון, שם חזרו על טיעוניהם, בפני השופט יורם דנציגר, שדחה אף הוא את עתירתו של דומרני, אך קבע: "במישור העקרוני, איני שולל מראש את האפשרות שהעלה האסיר, של צפייה 'מרחוק' (מתוך בית הכלא) של אסירים באירועים משפחתיים, לאחר קבלת אישור מגורמי שירות בתי הסוהר".
 |
| השופט יורם דנציגר |
"יחד עם זאת", הוסיף השופט, "מעיון בתגובת המדינה עולה כי הכרה באפשרות כאמור מחייבת קביעת מדיניות חדשה בנדון, שלא קיימת בעת הנוכחית בפקודה או בנהלי שב"ס". לדברי השופט, ההחלטה האם לקבוע מדיניות כאמור, ואת אופי המדיניות, היא של שב"ס: "הסמכות ושיקול הדעת לבחון את האפשרות החדשה של 'צפייה מרחוק', ולקבוע את הכללים בנדון – היה ויוחלט על אימוצה, נתונה לרשות המנהלית ולא לבית המשפט".
"במובן זה", קבע השופט, "קביעה שיפוטית חד-פעמית בעניינו של אסיר פלוני, בסוגייה שהרשות המוסמכת טרם גיבשה מדיניות לגביה, וכאשר לוח הזמנים שנוצר אף אינו מאפשר לה לעשות כן אגב ההליך השיפוטי דנן, מכניסה למעשה את בית המשפט בנעליה של הרשות המנהלית. איני סבור כי בנסיבות העניין יש מקום לקביעה עקרונית כאמור מצד בית המשפט, שעה שהרשות המוסמכת טרם הביעה את עמדתה בנדון".
