ההגנה עולה להתקפה

בית המשפט בתל אביב. מתוך הסדרה "תיקים מהסנגוריה", יס

התעלמות המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) מהרוב המכריע של תלונות הסנגוריה הציבורית, כליאת שווא של קטינים, חיפושים בעירום על גופם של חשודים ללא צורך, אי מתן זכות היוועצות בעורך דין טרם חקירה, ואי יישום הליכי סגירת תיקים כחלופה לאכיפה פלילית.

אלה עיקרי הממצאים בדו"ח פעילות הסנגוריה הציבורית לשנת 2015 אשר הוגש הבוקר לשרת המשפטים, איילת שקד. הסנגוריה, שמציינת 20 שנה לקיומה, סוקרת בדו"ח שורה ארוכה של תופעות מטרידות ועוולות של המשטרה וגופי האכיפה במשרד המשפטים, שלא נוטים להודות במחדלים או להתרגש יתר על המידה מדו"חות ביקורת למינהם.

"אנו רואים חובה להציף בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, ויש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם", אומר הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר. "הסנגורים הציבוריים ימשיכו בעבודתם המסורה מתוך תפיסה של שליחות חברתית ומחויבות עמוקה לזכויות האדם. הסנגוריה פועלת להגנה על זכויות אלה שלא יכולים להגן על עצמם. מלבד הישגים בייצוג ניתן ללמוד על הפיכתה של הסנגוריה הציבורית לגורם מרכזי ומשפיע במערכת המשפט הפלילית, הן בעיצוב הלכות משפטיות והן בקביעת נורמות ומדיניות".

ד"ר יואב ספיר

מח"ש: טיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים

"קיים פער משמעותי ביותר בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונות אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך בו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", נכתב בדו"ח.

לפי נתוני הסנגוריה הציבורית, מתוך 304 תלונות על אלימות שוטרים שהועברו למח"ש על ידי עורכי דין מהסנגוריה אשתקד, רק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד שוטרים לדין פלילי או משמעתי. 182 תלונות נגנזו במח"ש בעילות שונות – מרביתן בלי שהתקיימה כלל חקירה.

לשם השוואה, לפי נתוני המשטרה, בשנת 2015 נפתחו 3,875 תיקים נגד אזרחים על תקיפת שוטרים, רבים מהתיקים נפתחים נגד אזרחים מאוכלוסיות מוחלשות הסובלות מחיכוך יתר עם המשטרה, טוענים בסנגוריה בדיוק כפי שהסביר המפכ"ל רק בשבוע שעבר.

"בולטת החולשה בהתמודדות עם תלונות של אזרחים המלינים על אלימות שוטרים", נמסר בקשר לנתונים. "הרושם המצטבר בסנגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו והסתיימו בהעמדה לדין הוא נמוך מהממוצע הכללי", נמסר.

חוויות טראומטיות ללא צורך

המשטרה: עריכת חיפושים בעירום

"עצורים, ביניהם קטינים ואנשים ללא עבר פלילי, נדרשים להוריד את כל בגדיהם ונותרים עירומים כביום היוולדם בפני שוטרים בתחנות המשטרה".

ממגוון תיקים בהם נחשפה התופעה נראה כי החיפושים המשפילים נערכים בניגוד לחוק, תוך הפרה חמורה של זכותם החוקתית של העצורים לכבוד ולפרטיות", נכתב בדו"ח. "הדברים התגלו בעקבות דיווחים שהעבירו סנגורים ציבוריים אודות חוויית חיפוש טראומטית שעברו לקוחותיהם בחלק מהתחנות. בהמשך לכך הונחו כלל הסנגורים הציבוריים לבדוק את הנושא באופן יזום.. פעולה שהביאה לחשיפת שורה של מקרים בהם בוצעו חיפושים בעירום מלא ללא הצדקה כדין".

במקרה אחד, בית משפט ביקר הפשטת חייל ברחוב על ידי שוטרי תחנת בית שמש, שחשדו בו בסחר בסמים. בית המשפט קבע, כי "נסיבות החיפוש, הפשטה באמצע הרחוב, פוגעות עד מאד בזכויותיו היסודיות ויש לגזור מכך פגיעה באיכות הראיות. לא למותר לציין שלא נמצא דבר בחיפוש. לא צויין מדוע היה דחוף להפשיט את המשיב מכל בגדיו באמצע הרחוב ומדוע לא ניתן היה לבצע זאת בתחנת המשטרה. זהו מחדל מהותי".

בין היתר מסופר בדו"ח על קטין בן 15 ללא עבר פלילי, שנעצר על ידי שוטרי תחנת חיפה בחשד להונאה ולהחזקת חשיש לצריכה עצמית. הקטין תיאר בבית משפט חיפוש משפיל בעירום מלא: "החוקר אמר לי להוריד את התחתונים, ואם לא, הוא יעשה לי את זה בכוח. הוא גם אמר לי להתכופף".

שלב קריטי לכל חקירה במעצר

אי מתן זכות היוועצות

הסנגוריה הציבורית מתריעה, לא בפעם הראשונה, כי מרבית העצורים אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות בסנגור טרם חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל, עדיין ברוב המקרים מודיעה המשטרה לסנגוריה על מעצר חשודים לאחר שכבר נחקרו, ומידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי. חלק מהחשודים מוותרים על זכותם להיוועץ בסנגור בנסיבות המעלות חשש כי לא הובהרה להם זכותם", נכתב בדו"ח. "בפועל, זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה לנחקרים מיוחסים אשר דבר חקירתם נודע להם מראש והם לא מעוכבים ולא נעצרים, או לנחקרים מנוסים המודעים לזכויותיהם".

על זכויות קטינים, יש לומר, המשטרה מקפידה יותר: שיעור ההודעות לסנגוריה לפני חקירה כשמדובר בעצורים בגירים עומד על 32 אחוז בלבד, וכשמדובר בקטינים השיעור נוסק ל-72 אחוז.

היועמ"ש: מקשה על הטמעת חוק החלופה לתיק פלילי

רק במרץ 2016, שלוש שנים אחרי תיקון החוק שיצר חלופה להליך הפלילי בעבירות קלות, ואיפשר סגירת תיק בהסדר הכולל תשלום קנס לאנשים ללא עבר פלילי, היועץ המשפטי לממשלה דאז (יהודה וינשטיין) אישר לתביעה המשטרתית לבצע הסדרים מסוג זה. אולם, גם כעת התביעה הוסמכה על ידי היועמ"ש לסגור תיקים בהסדר מותנה רק ביחס לשלוש עבירות: איומים (לא כולל כלפי בן משפחה); הסגת גבול ומעשה רשלנות בחיה.

הסנגוריה הציבורית מתריעה כי בכך מרוקן מתוכן החוק, שהתכוון ליצור חלופה משמעותית להליכים פליליים, ולספק כלי מרכזי להתמודדות עם הפרות חוק ברמת חומרה נמוכה יחסית.

התביעה המשטרתית: מגישה כתבי אישום על זוטות

בהמשך למגמה זו, הסנגוריה מציגה דוגמאות לתיקים ש"מהווים בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור". למשל, הגשת כתב אישום נגד נער שזרק ביצים ושפך חלב על הרצפה. במקרה אחר, הועמדה לדין אישה מבית שאן שהזמינה משטרה בעקבות איומים עליה, והמתינה לשוטרים כאשר היא מלווה בשני כלביה. כלב הפינצ'ר שלה ("בוני") נשך את אחד השוטרים, ועל כך היא הואשמה בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, והורשעה. אגב, בתיק זה הסנגוריה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.

אי קיומן של מסגרות שיקום לנוער

בשנת 2011 נקבע בתיקון לחוק הנוער כי טרם הגשת כתבי אישום נגד קטינים, תבדוק המדינה אם ניתן להפנותם להליך שיקומי חלופי ללא אכיפה פלילית. לטענת הסנגוריה, התיקון לא הופנם והתביעה ממהרת להגיש כתבי אישום נגד קטינים, מבלי לבדוק הליכים חלופיים. לכליאת קטינים משמעות קשה, משום ששיעור הרצידיביזם שלהם גבוה במיוחד ועומד על יותר מ-70 אחוז. לפי הסנגוריה, הפגיעה בקטינים נמשכת גם לאחר הגשת כתב אישום: תקופות ההמתנה שלהם למעונות נעולים ואבחוניים, או לחלופות מעצר מוסדיות (לאלו אשר ביתם אינו יכול לשמש כחלופת מעצר הולמת), נמשכות חודשים רבים, וקטינים ממתינים זמן רב בבית הסוהר ל"ראיון קבלה" עד שרבים מהם מוותרים על חלופת המעצר ומסיימים לרצות את עונשם בכלא.

אפקט ועדת השחרורים

בתי משפט: ירידה במספר השחרורים המוקדמים

הסנגוריה קוראת ליישם את המלצות דו"ח ועדת דורנר בקשר לקיצור תקופות המאסר. לפי הסנגוריה, המגמה בשטח כעת היא הפוכה דווקא: קיימת ירידה משמעותית בשיעור ההחלטות לשחרור מוקדם, ומרבית האסירים אינם זוכים לקיצור עונשם. בשנת 2015, נמסר בדו"ח, השתחררו מבתי הכלא בישראל 7,339 אסירים, 73 אחוזים מתוכם שוחררו בתום ריצוי מלא ורק 27 אחוזים זכו לקיצור מאסר על ידי ועדת שחרורים. 

הדו"ח מתייחס בהקשר זה למחקרים המלמדים כי אסירים המשתחררים בשחרור מוקדם חוזרים למאסר בשיעורים נמוכים באופן מובהק מאלה המשתחררים לאחר ריצוי מאסר מלא, כאלה אשר אינם זוכים לטיפול ואינם נתונים תחת תנאי שחרור.

הסנגוריה הציבורית: נתונים

בשנה האחרונה ייצגה הסנגוריה הציבורית 57 אחוז מהנאשמים בבתי משפט שלום ו-33 אחוז מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים. הסנגוריה ייצגה לקוחות ב-113 אלף הליכים משפטיים, ושילמה 186 מיליון שקל לעורכי דין חיצוניים ועדים מומחים, בתוספת לכ-40 מיליון שקל, התקציב המנהלי הפנימי שלה, סך הכל 226 מיליון שקל בשנת 2015.

שכר טרחה שהסנגוריה הציבורית שילמה לעורכי דין בשנת 2015

תשלום באלפי שקלים   מס' עו"ד   באחוזים
0-50,000                     254        28.9%
50,000-150,000          215        24.5%
150,000-250,000        165        18.8%
250,000-350,000        93          10.6%
350,000-450,000        67          7.6%
450,000-550,000        74          8.4%
מעל 550,000               11          1.2%