 |
| לוחם שהסתבך (אילוסטרציה) |
הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הצבאי המחוזי צפון גזר שישה חודשי מאסר בפועל על לוחם צה"ל, תושב כפר דרוזי בצפון, שהורשע בעבירות של אינוס, הדחה בחקירה והתנהגות שאינה הולמת. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, לאחר שהחייל הודה והורשע במיוחס לו בכתב אישום מתוקן.
לפי כתב האישום, בליל ה-10 ביולי 2015, במוצב "מצפה עדי", שהה הנאשם יחד עם חיילת מהבסיס בבטונדה חשוכה במוצב, ואז הזיז את תחתוניה והחדיר את אצבעו לאיבר מינה שלא בהסכמתה. עוד נטען, כי לאחר שהבין כי בכוונת החיילת להתלונן נגדו, החייל ביקש משני חיילים אחרים שהיו חבריו, לדבר איתה ולבקש ממנה לפתור זאת מולו, מבלי להתלונן במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת).
לכאורה, מדובר היה בכתב אישום חמור, אלא שצורף אליו מסמך נוסף תחת הכותרת "הפרטים הנוספים" – מסמך שעל נכונותו סיכמו הצדדים – התביעה הצבאית מצד אחד, והסנגור עו"ד שלומי שרון מצד שני. במסמך זה פורטה השתלשלות העניינים שלפני העבירות שיוחסו לחייל בכתב האישום, ממנה ניתן היה ללמוד כי ראשיתן של העבירות במגע מיני שהיה דווקא בהסכמתה של המתלוננת.
מהעובדות כפי שהוצגו לבית הדין הצבאי עולה, כי לאחר שהנאשם רכש בקבוק מים למתלוננת, והם שהו יחד בבטונדה, הם התנשקו והתחבקו, עד שבשלב מסוים המתלוננת אמרה לנאשם כי היא "לא עושה דברים כאלה" בשטח הבסיס, ושאם הוא רוצה – הם יכולים להיפגש מחוץ לבסיס. אלא שלפי מסמך "הפרטים הנוספים", הנאשם המשיך במעשיו, נגע בישבנה של המתלוננת ולאחר מכן נגע בחזה, פתח כפתור בחולצתה והוריד את חזייתה למטה. בשלב הזה היא אמרה לו: "זה הגבול, ולא יקרה מעבר", אולם לבקשתו, לאחר שפתח את חגורתו והכפתור הראשון במכנסיו, היא התכופפה ונענתה לבקשתו לבצע בו מין אוראלי. בחלוף שתי דקות היא הפסיקה ואמרה שוב: "זה הגבול". לאחר מכן, כך לפי המסמך, הוא ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.
באותו מסמך סופר גם על הנסיבות בהן פנה החייל לחבריו וביקש מהם לדבר עם המתלוננת. זה קרה לאחר שפנה אליה בפייסבוק וביקש לדבר איתה כי שמע שהיא פגועה ממנו, אבל היא סירבה. לאחר מכן, מפקדה של המתלוננת, בדרגת סגן אלוף (סא"ל), פנה למצ"ח ודיווח על המקרה.
בהסדר הטיעון הסכימו הצדדים על תיקון כתב האישום, שבתחילה ייחס לחייל מעשה סדום. החייל, שהודה במיוחס לו, שילם למתלוננת פיצוי של 15 אלף שקל עוד לפני שדינו נגזר.
 |
במסגרת הטיעונים לעונש, בעוד שהתביעה דרשה 36 חודשי מאסר בפועל, הסנגור, עו"ד שרון, ציין את הרקע לאירועים, והוסיף בין היתר, כי המתלוננת לא היתה במצב ששולל התנגדות למעשה, וכן כי לא הוצגו ראיות ביחס לנזק משמעותי שנגרם לה. הוא ציין כי מדובר היה במפגש מיני רצוני מובהק, מורכב ומתפתח, בין שני אנשים שמכירים את האחד את השנייה, מה גם שדבר לא נעשה בכוח. עם זאת אמר הסנגור, כי טעותו של מרשו היתה שלא שאל את המתלוננת לפני שביצע את שיוחס לו בכתב האישום. לסיכום, הסנגור ביקש מבית הדין לגזור על הנאשם מאסר בפועל שחופף את התקופה בה ישב במעצר.
עוד במסגרת הטיעונים לעונש, לטובתו של הנאשם העידו מפקדיו שציינו כי הוא חייל למופת, ובין היתר גם אביו, שסיפר על הקושי והאכזבה של המשפחה בעקבות כתב האישום, וכן הביע צער כלפי המתלוננת.
 |
| עו"ד שלומי שרון |
הרכב הדיינים, בראשות סא"ל אחסאן חלבי, ציין בגזר הדין כי "עבירת האינוס היא מהחמורות בספר החוקים", אולם במקביל הוסיף כי נשאלת השאלה האם מדובר בעבירה המתאימה לעובדות כתב האישום, או שמא היה על התביעה לבחור סעיף אישום אחר. הדיינים הוסיפו כי לא ניתן לקבוע כי הנאשם תכנן את מעשה העבירה מראש, וכי קיים שוני בין המעשה המתואר בכתב האישום שקדם לו מגע אינטימי בהסכמה, לבין מעשה כזה שלא קדם לו מגע מוסכם.
בהחלטת הדיינים צוין כי בעוד ששניים מהדיינים היו בעד עונש מינימום של שישה עד 12 חודשי מאסר, אחד מהדיינים היה בעד עונש חמור מעט יותר – בין 10 ל-15 חודשי מאסר. לבסוף, הדיינים גזרו על הנאשם עונש קל יחסית: שישה חודשי מאסר בפועל בניכוי הימים בהם היה עצור. בנוסף גזרו עליו עונשי מאסר אותם ירצה בחופף, וכן מאסרים על תנאי, בגין יתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
